הטיול הבית ספרי ומשמעויותיו בעיני מחנכים ותלמידים בשנים 1920-1980

מקור: אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס לחינוך .

לבחון את טיבו של הטיול ככלי חינוכי. השתמשנו בעבודה במונח 'טיול בית-ספרי' בהתייחס לטיולים הנערכים מטעם בתי הספר העל יסודיים, לכלל התלמידים וכחלק מתכניתם החינוכית.

הנחת היסוד במחקר היא שלטיול מיוחסות משמעויות דיפרנציאליות, המעוצבות בהשפעת גורמי תקופה, גיל ותפקיד. משום כך אנו מבקשים לחשוף את המשמעויות המיוחסות לטיול הבית-ספרי על ידי שלוש קבוצות גיל ותפקיד: מעצבי המדיניות, מחנכים ותלמידים, ובשני פרקי זמן: בתקופת היישוב (בשנים 1920-1949) ובתקופת המדינה (בשנים 1950-1979).

רקע תיאורטי

בניתוח התיאורטי נבחנו הנסיבות שבהן אומץ הטיול כפעולה חינוכית, מהלך שהחל בשלהי המאה ה-17 והקשור להתפתחותה של הפילוסופיה הרומנטית. בהתאם לגישה זו, הניחו הוגי דעות ומחנכים, שבאמצעות טיולים ניתן להנחיל לתלמידים ערכים שהטיול מבטא בכוח.

הערכים הוגדרו מתוך קשת רחבה של תחומי חינוך ובהם הוראת המקצועות, חינוך לאומי, חינוך אזרחי, חינוך חברתי וחינוך גופני. בישראל החל השימוש בטיולים עם דור מחנכי העלייה הראשונה, מתוך היכרות של המחנכים עם הגישה החינוכית המתוארת ובהנגדה לדרכי החינוך שהיו נהוגות ביישוב הישן.

בהסתמך על הספרות העיונית והמחקרית איתרנו במעשה הטיול ארבעה רכיבים מרכזיים: הצורך המניע ליציאה לטיול, ההכנות והמסע אל אתרי הביקור, הפעילות באתרים והחזרה מהטיול לשגרת בית-הספר. ייחודו של הטיול הבית ספרי מטיולים אחרים הוא שהצורך המניע נקבע על ידי המחנכים בעוד המטיילים הם התלמידים.

בהמשך, ניתחנו את האופן שבו יכולים הטיולים לשרת את הקבוצות הנבדקות במחקר. בחנו את המאפיינים האידיאולוגיים והחברתיים של החברה בישראל, של מערכת החינוך ושל תרבויות הנעורים - בתקופת היישוב ובתקופת המדינה. מכלל זה ניסחנו חמש קטגוריות מרכזיות למשמעויות אפשריות לטיול הבית-ספרי: הוראת המקצועות, זיקה לעם ולארץ, מאפייני חינוך בלתי פורמלי, גיבוש חברתי של קבוצת גיל הנעורים ופיתוח משתני אישיות.

מתודולוגיה

מבחינה מתודולוגית נקטנו בגישה איכותנית פרשנית, המבוססת על ניתוח מקורות כתובים משתי התקופות. אודות מדיניות הטיולים למדנו מתוך מסמכים רשמיים ובראשם החוזר "טיולים במערכת החינוך" שנכתב לראשונה בשנת 1930, ופורסם בעשר מהדורות עד 1980. אודות המורים למדנו מתוך 59 מכתבים, שמורים כתבו למערכות עיתונים פדגוגיים, ובהם הם מביעים את הערכתם למעשה הטיול. אודות התלמידים למדנו מתוך 95 חיבורים שתלמידים כתבו כסיכום לטיוליהם ושפורסמו בעלוני בתי הספר.

המידע נותח בשני שלבים. בשלב פרשנות הטקסט, זיהינו והגדרנו דפוסי כתיבה החוזרים על עצמם. הפרשנות נעשתה באמצעות צוות מבאר, על מנת להגביר את מהימנותו ותוקפו של הניתוח הלשוני. בשלב השני מוינו יחידות הניתוח, באסטרטגיה של 'ניתוח טיפולוגי', לפי משמעויות הטיול. ארגון המידע נעשה באמצעות יישום של תכנת Access, המאפשר קיטלוג ואיחזור המקורות בהתאם למשתנים הנבדקים.  

ממצאים

ממצאי המחקר מלמדים, שמעצבי המדיניות ייחסו לטיולים חשיבות מרכזית בהקשר הלאומי, כהליך המחזק את זיקתם של התלמידים לעם ולארץ. לטיול הבית-ספרי נקבעו מטרות כלליות, אך לא פותח סילבוס לטיולים, לא הוכשר כוח אדם מתוך סגל בית-הספר להדרכת טיולים, לא נכתב מדריך למורה ולא פותחו עזרי הוראה. מדיניות המשרד נקבעה בדרך כלל בעקבות תאונות בטיולים, ובהתאם טיפלה בעיקר בהיבטים הבטיחותיים. בתחום החינוכי והארגוני העביר המשרד את מירב האחריות לידי גופים חיצוניים לבתי-הספר, ובראשם החברה להגנת הטבע.

המורים הביעו עמדה אחידה וחיובית כלפי הטיולים לאורך השנים וייחסו להם חשיבות בעיקר בתחום הלימודי. עם זאת, רבים מהמורים, בשתי התקופות, אינם מסופקים מההתרחשות בטיולים, ובמיוחד מתלוננים על פסיביות וחוסר עניין שמגלים התלמידים.

אצל התלמידים נמצא מעמד מרכזי לפעילות אישית וחברתית, ביוזמה ובמנהיגות עצמית.  משמעות הטיול כמרחב להוראה וללמידה נמצאה אצל התלמידים בשכיחות הנמוכה ביותר. בתקופת היישוב היו התלמידים קרובים יותר לתפיסת הטיול של מוריהם, ערים יותר למשמעות הלאומית של הטיול, ובמיוחד לפעילויות בלתי פורמליות בטיול. ניתן בהשאלה לומר שתפיסתם את הטיול דומה להפסקה ביום לימודים: מחוץ לשגרת הלימודים אך במסגרת שגרת בית-הספר. לעומתם, מצאנו אצל תלמידי שנות המדינה עדיפות מוחלטת לפעולות ביוזמה עצמית. בהשאלה ניתן להשוות זאת לחופשה: מחוץ לשגרת הלימודים ומחוץ לשגרת בית-הספר כאחד.

דיון ומסקנות

מהשוואת הממצאים לאורך ציר התפקיד מתבררת המסקנה כי לטיול הבית-ספרי מיוחסות משמעויות רבות ומגוונות. לפיכך הסקנו, כי הטיול, קודם לכל, הוא אירוע הטרוגני במהותו, רב רבדים, אשר מותיר כר נרחב לפרשנויות שונות.

כמו כן, נמצאו הבדלים במשמעות המרכזית המיוחסת לטיולים בין קבוצות התפקיד. ניתן אף לראות, כי המשמעות המודגשת לטיולים בכל קבוצה עולה בקנה אחד עם מאפייניה של כל אחת מקבוצות התפקיד ועם הנושאים שעל סדר יומה. המחקר מלמד שלציר התפקיד חשיבות רבה בכל הנוגע למשמעות המיוחסת לטיולי בתי הספר.

מהשוואת הממצאים לאורך ציר הזמן עולה תמונה מורכבת יותר. מחד גיסא, מצאנו הבדלים מהותיים שחלו עם השנים, במועדים שונים – לאו דווקא על פי הגדרת התקופות שנבדקו – בעיקר לגבי אופן הביצוע של הטיולים ותפקידיהם של המשתתפים בו. מאידך גיסא, נראה כי תהפוכות הזמן לא הניבו שינוי מהותי בתפיסת הטיול הבית-ספרי מצד המשתתפים. הציפיות מן הטיול, שהתהוו מלכתחילה אצל כל אחת מקבוצות התפקיד, נותרו על כנן.

לגבי מאפייניו של הטיול הבית-ספרי כ"טיול", ממצאינו מחזקים את תפיסת הטיול כיציאה זמנית משגרת החיים. מעצבי המדיניות מצאו בטיול מפלט מהמאבק הממושך על ארץ ישראל, באמצעות טיול בנוף מדומיין, היסטורי או עתידי, באתרים המייצגים עצמאות יהודית בארץ ישראל. המורים הדגישו בכתיבתם את היציאה משגרת הלימודים הפרונטלית והשכלתנית בבתי-הספר אל מרחב שבו מתרחשת למידה פעלתנית מתוך עניין וחדווה מצד התלמידים. התלמידים ביקשו לצאת מהשגרה הבית-ספרית, הנשלטת ומוכתבת על-ידי המבוגרים, באמצעות יצירה של מערכת התנהגויות חדשה, הנשענת על יוזמתם ומנהיגותם העצמית.

אשר למאפייניו של הטיול כ"בית-ספרי", נראה כי הטיול התהווה מלכתחילה במעמד חריג ושונה מתכניות חינוכיות אחרות, ובשנות המדינה נדחק עוד יותר אל מחוץ לקוריקולום הבית-ספרי. מעידים על כך הפיתוח החלקי והחסר של הטיול כתכנית לימודים, מימון הטיולים ישירות על ידי הורי התלמידים והפקעת הסמכויות הפדגוגיות מידי המורים והעברתן לידי גופים חיצוניים לבתי הספר.

הפערים במשמעויות הטיול המודגשות בין מורים לבין תלמידים, מעידים כי מערכת החינוך לא הצליחה באופן מלא להחיל על התלמידים משמעויות טיול הנחשבות בעיניה.

במהלך השנים הוקצנה ההתרחשות בטיולים, עת התלמידים עיצבו ביוזמתם זירה חברתית חדשה, בעוד מעמדם של המורים כמנהיגי מהלך חינוכי נשחק.

נראה כי ההתרחשות בטיולי בתי הספר, כפי שנחשפה בעבודה זו, נובעת מן הפער המהותי שבין הטיול, כיציר של חשיבה רומנטית הפונה אל העבר ואל ההתנהלות הטבעית, לבין תכנון חינוכי, שהוא פרי חשיבה מודרנית ובמידה רבה מטריאליסטית, ובמרכזו ההנחה כי ניתן לתכנן מהלכים חינוכיים למימוש תפוקות רצויות. האפשרות למזג את שני העולמות לא הוכחה במסגרת עבודה זו. הטיול הוא אירוע בעל פוטנציאל חינוכי, אך ספק אם התממש הצירוף "טיול בית-ספרי".