הוראת מתמטיקה לשם מה?
פארס, מ' (2016). הוראת מתמטיקה לשם מה? ביטאון מכון מופ"ת, 57, 5-3.
מוהנא פארס הוא מנהל התכנית הלאומית לקידום המתמטיקה ולמצוינות מדעית במשרד החינוך
נושא ההישגים של תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים מעסיק את החברה הישראלית בשנים האחרונות. ההישגים הנמוכים מתבטאים בתוצאות מבחני הפיז״ה, במספר הסטודנטים הפונים לפקולטות המדעיות וההנדסיות ובירידה משמעותית ועקבית במספר התלמידים הניגשים ל-5 יחידות לימוד במתמטיקה ומדעים.
בין השנים 2013-2006 חלה ירידה של כ-30% במספר הניגשים לשאלונים ברמת 5 יחידות לימוד במתמטיקה. יתרה מכך, הנתונים מראים ירידה במספר התלמידים המצטיינים הלומדים 5 יחידות מתמטיקה.
למדינת ישראל הישגים משמעותיים בתחום המחקר, הפיתוח וחברות הסטארט-אפ בזכות הבוגרים המצטיינים והמחוננים. מעל 90% ממסיימי תואר ראשון בפקולטות להנדסה באוניברסיטאות במדינת ישראל הם בוגרי 5 יחידות לימוד מתמטיקה.
הירידה במספר התלמידים משפיעה באופן שלילי וקריטי על מידת ההשתלבות של ההון האנושי בתעשיות עתירות ידע. נתון זה עלול להשפיע גם על עתידה הכלכלי, הביטחוני והאקדמי של מדינת ישראל. על כך נוסף התסכול האישי של תלמידים רבים שלא קיבלו את ההזדמנות לממש את רצונם ואת יכולותיהם ללמוד בסביבות מתקדמות ואינטלקטואליות. מחקרים רבים בארץ ובחו״ל מראים את תרומתו המשמעותית של המורה לקידום תלמידיו והצלחתם; בגלל המורכבות המיוחדת של מקצוע המתמטיקה, הרי אפשר להתייחס אליה כאל שפה, שפה המתארת את העולם ואת הטבע בעזרת מושגים וכללים חדים, מדויקים ומופשטים כאחד.
על מנת להנגיש את השפה הזו דרושים מורים עם ידע רחב בדיסציפלינה, גמישות פדגוגית והרבה רגישות וסבלנות.
זאת ועוד, כל העוסקים בחינוך צריכים להתייחס למקצוע הזה גם ככלי העוזר להתמודדות עם המיומנויות של המאה ה-21, והמאפשר השתלבות בעולם הטכנולוגי המתקדם. חשוב מכול, המקצוע מהווה סביבה מדהימה לפיתוח היכולות האינטלקטואליות של התלמיד.
מקצוע המתמטיקה נתפס כמקצוע קשה, מפחיד, מנוכר; למצער, הוא נתפס כמקצוע המתאים לתלמידים מחוננים ומצטיינים. תפיסה זו של המקצוע פיתחה את התפיסה הרווחת בציבור ש ”טבעי״ ו״מותר״ להיכשל במתמטיקה.
הלגיטימציה ”לא לדעת״ מתמטיקה משפיעה לא רק על התלמיד היחיד; היא מפתחת אי-שוויון חברתי ומגדרי ויוצרת פערים גדולים בין המגזרים במספר הלומדים מתמטיקה ברמות גבוהות (המגזר הבדווי בנגב כ-2%, המגזר הערבי כ-7% ובמגזר החרדי המספרים שואפים לאפס).
בנות רבות במגזר היהודי, שביקשו ללמוד ברמה של 5 יחידות לימוד, נענו ועדיין נענות בשלילה או מונשרות לרמות נמוכות יותר. לכן להוראת מקצוע המתמטיקה במיוחד ברמות גבוהות בדגש על 5 יחידות יש חשיבות לא רק לכלכלה, להייטק ולאקדמיה, אלא בראש ובראשונה לתלמיד היחיד ולמען השינוי החברתי המתבקש.
אני מאמין שכל איש חינוך בתחום המתמטיקה ובמיוחד מורה למתמטיקה אינו מגיע למקצוע כדי ללמד את לוח הכפל, שברים, משוואות ונגזרות בלבד. לאיש חינוך צריכה להיות ראייה יותר רחבה של תפיסות אינטלקטואליות וחברתיות, שמן הראוי שיהיה להן ביטוי יישומי גם בהוראת המתמטיקה. כמו כן אני מאמין שתפיסת מקצוע ההוראה של מקצוע מסוים צריכה להביא בחשבון את אופיו, מצד אחד האופי האפיסטמולוגי ומצד אחר מקומו, מעמדו ומצבו האקטואלי. לכן חשוב בהכשרת המורים למתמטיקה ובפיתוחם המקצועי להדגיש את המרכיבים הבאים לפי ארבע הקטגוריות האלה:
ההיבט המקצועי
החשיבות של הרקע המקצועי של המורה ושל הידע המעמיק: היכולת להתמודד עם התפיסות השגויות ועם הטעויות הנפוצות.
ההיבט הפדגוגי
פיתוח מיומנויות הוראה המבוססות על היכולת לפתח שיח עם תלמידים על תופעות מתמטיות: רכישת ידע מתמטי ומדעי מספיק נוסף על הידע הפדגוגי הדרוש על מנת לפתח יחידות לימוד אינטרדיסציפלינריות מעניינות, למשל החיבור בין פיזיקה למתמטיקה; פיתוח יכולות לבנות יחידות לימוד או מערכי שיעור לחיבור המתמטיקה לחיי היום-יום; פיתוח היכולת להתמודד עם כיתה הטרוגנית מאוד; פיתוח יכולת הכלה של תלמידים מתקשים ומתן מענה לתלמידים מצטיינים; פיתוח המודעות לאופן הוראת המורה מההיבט ההיוריסטי.
ההיבט המוסרי-ערכי
חשיבות המקצוע ברמות החברתיות והאישיות: פיתוח הביטחון העצמי של המורים; פיתוח אמון בתלמידים ומתן הזדמנויות רבות להצלחה; פיתוח יכולות הוראה בהיבט מגדרי.
ההיבט האינטלקטואלי
הכרת השלבים בהתפתחות של רכישת המקצוע: נרטיבי, מדויק, מופשט; פיתוח יכולת חשיבה מתמטית; פיתוח יכולת להפוך את לימודי המתמטיקה למהנים, יפים ואלגנטיים; יכולת פיתוח יחידות לימוד בהיבט הפילוסופי ההיסטורי על פי ההתפתחות הפרדיגמטית המדעית.
שאלת מיקום ההכשרה היא נושא לדיון במשך שנים רבות: האם ההכשרה צריכה להיות בין כותלי המוסדות האקדמיים או שמא בשדה, קרי בבית הספר, או בשילוב מותאם ומאוזן ביניהם? אני סבור ומניסיוני כמנהל בית ספר צריך לאפשר חלקים מההכשרה להתבצע בתוך השדה הבית-ספרי ולשנות את הפרדיגמה של הכיוון תאוריה-מעשה לכיוון של מעשה-תאוריה, כמובן במינון נכון. כפי שהזכרתי קודם, הוראת המתמטיקה מערבת רכיבים אישיותיים וחברתיים, לכן אני מאמין כי מן הראוי לפתח מודלים חדשים להוראת מקצוע זה, המבוססים על מפגש עם השדה הכולל מנהלים, מורים מובילים ותלמידים.
למאמרים בבימת הדיון הכשרת מורים להוראת מתמטיקה בגיל הרך, בבית הספר היסודי והעל-יסודי
גיליון 57 של ביטאון מכון מופ"ת
ראו גם: