הוראת הקריאה בכיתה א' – לאן?

מקור: משרד החינוך , אתר מחוז "חיפה על הגל"

סוגיית הוראת הקריאה בכיתה א' חזרה ועלתה שוב, לפני כשנתיים, על סדר היום הציבורי. הנושא עלה כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהישגי התלמידים במיומנויות שפה בסיסיות: קריאה וכתיבה. מתוך כך התעוררה שוב השאלה על פי איזו גישה ובאיזו שיטה יש ללמד קריאה בכיתה א'.

קיימים שלושה מודלים מרכזיים המתארים את תהליך הקריאה, מהם נובעות גישות ושיטות להוראת הקריאה, כאשר כולן גם יחד חותרות לקראת המטרה המרכזית- הקניית קריאה וכתיבה.

 Bottom-up Model מודל "מלמטה למעלה", אשר מדגיש את חשיבות מיומנות הפענוח ומבוסס על הוראה ישירה של העיקרון האלפביתי ועל תרגום גרפו-פונמי. במודל זה התהליך הוא ליניארי, מהחלק לשלם: אותיות ופונמות->מילים->משפט->טקסט.

מודל זה בא לידי ביטוי בגישת המיומנויות – הגישה הפונטית והפונטית-סינתטית.
נקודת המוצא בגישה זו היא מהחלק לשלם ומפענוח למשמעות.

Model Top-Down מודל "מלמעלה למטה" אשר מתבסס על לימוד תבניות מילים שלמות מתוך עולמו של הילד. התומכים במודל זה טוענים שהתהליך הטבעי איננו ליניארי ושנקודת המוצא היא הידע הקודם של הקורא, דהיינו תהליך הקריאה הוא מהמשמעות לסימני הכתב. מודל זה בא לידי ביטוי בגישה הגלובלית ובגישת השפה כמכלול (Whole Language).

Interactive Model - המודל האינטראקטיבי. לפי מודל זה שני התהליכים "מלמעלה למטה" ו"מלמטה למעלה" שלובים זה בזה וקיימת אינטראקציה בין תהליך הפענוח לתהליך ההבנה. מודל זה בא לידי ביטוי בגישה המאוזנת להוראת הקריאה (Balanced Reading Instruction), אשר דוגלת בשילוב בין ההתמקדות במשמעות לבין פיתוח מיומנויות פענוח, תוך אינטראקציה ביניהם. גישה זו מעוגנת, מאמצע שנות ה-90, בחקיקה בכמה מדינות בארה"ב (אולשטיין וכהן 2001), כשדרישותיה העקרוניות הן:

שילוב של שפה דבורה וכתובה, תוך שימת דגש על קריאה עצמאית של חומר מעניין.

הקנייה מפורשת של מיומנות הפענוח אחרי הכשרה יסודית של המודעות הפונולוגית.

אבחון והערכה כחלק אינטגראלי של תכנית ההוראה.

בחלקו השני מפרט המאמר את המלצות ועדה בראשות פרופ' רינה שפירא, לבחינת נושא הוראת הקריאה. וכן תוכניות נוספות של משרד החינוך להקניית הקריאה והכשירות האוריינית בכיתה א'.