הוראת אתיקה בקורסי הכשרה לעובדי הגיל הרך בישראל

מקור: אתר תכנית שוורץ – המרכז הלימודי לגיל הרך

המחברת היא דוקטורנטית בתכנית שוורץ (האונ' העברית) ועובדת כמורה בקורסים להכשרת מטפלות של משרד העבודה והרווחה.

לדעת המחברת פתרון אפשרי למצוקתם של עובדי הגיל הרך הוא הפצתו של קוד אתיקה, שיאפשר לעובדים בתחום לקבל החלטות מקצועיות בדילמות ויגביר את תחושת ההשתייכות לפרופסיה. תהליך זה מחייב את העובדים בתחום להתמקצעות נוספת, שתכלול בתוכה הטמעה של כללי אתיקה. בנוסף, כללים אלה יאפשרו בקרה טובה יותר על הטיפול בילדים.

מטרת המאמר היא להעלות את רמת המודעות של עובדי הגיל הרך בישראל לחשיבות מעורבותם בקבלת החלטות אתיות, ולהציע דרך הוראה של אתיקה בקורסי הכשרה של עובדי הגיל הרך.

אתיקה מקצועית כוללת את ההתחייבויות המיוחדות שיש לאדם כאשר הוא משתייך לפרופסיה כלשהי. על פי Loewenberg & Dolgoff (1992) אתיקה מקצועית מבהירה אספקטים אתיים של פרקטיקה מקצועית כלשהי. כוונת האתיקה המקצועית היא לסייע ביד אנשי המקצוע לזהות את הדרך הנכונה והמוסרית לעבודה ולהנחות את העובד בקבלת החלטות אתיות בהתייחס להיבטים שונים של סיטואציות מקצועיות.

פרופסיה

לפי אלוני (1997) ו-Katz  (1993) בין המאפיינים שאיתם מקובל להגדיר פרופסיה הוא קוד אתיקה המגדיר את מכלול הערכים, המידות, הכישורים, המחויבויות וההתנהגויות, המאפיין את החברים בפרופסיה כבעלי מקצוע מוסמכים וראויים לשמם.
גם על פי Loewenberg & Dolgoff (1992), על כל מקצוע אשר מעוניין להשיג מעמד מקצועי לפתח רקוד של אתיקה מקצועית. קוד כזה מאפשר לאנשים העוסקים במקצוע נתון לפתור התלבטויות בצורה אוטונומית על פי עקרונות אתיים הרלוונטים לפרקטיקה של המקצוע.

מדוע יש צורך בכללי אתיקה לעובדי הגיל הרך ובהוראתם?

לדעת המחברת, קוד אתי הוא מרכיב חשוב בהתפתחות מקצוע. לעומת גישה זו, יש המתנגדים להחלת חוקי אתיקה פורמליים ולהוראתם. אתיקה (ומוסר) אי אפשר להקנות לאנשים מבוגרים. כמו כן קיימת טענה על פיה תוקפם של עקרונות התנהגות אתיים הינו יחסי.

לדעת צדוק, חשיבות הפצת כללי אתיקה בקרב עובדי הגיל הרך בישראל נובעת משתי סיבות:

סיבה פנימית – העלאת הרמה המקצועית של העובדים בענף, העלאת איכות עבודתם והגברת רגישותם לצרכים התפתחותיים של פעוטות ותינוקות.
Clark (1990) רואה באתיקה אספקט מרכזי במקצוענות אנשי חינוך, שכן עבודתם היא פעילות אנושית הננקטת כלפי אחרים ומכוונת להשפיע על דמותם ועל התפתחותם.

עובד הגיל הרך מתערב בתחומי חיים רבים ומשמעותיים של הילד, יש לו שליטה וסמכות של הילד, על סיפוק צרכיו ההתפתחותיים, והוא משפיע בצורה מכרעת על התפתחותו המוסרית. אנשי חינוך צריכים לברר לעצמם את הפרספקטיבה האתית האישית שלהם, המוזנת מאמונותיהם, רגשותיהם, מחשבותיהם ופעולתם (Beck & Murphy, 1994) עליהם לגבש את האידיאל אליו הם שואפים, ולייצגו כמודל מוסרי-ערכי.

סיבה חיצונית -  העלאת קרנו של ענף הגיל הרך בקרב הציבור בישראל וביחס לפרופסיות אחרות. על פי אלוני (1997) יישום האתיקה המקצועית לאנשי חינוך בישראל הוא האמצעי הטוב ביותר לשיפור משמעותי של איכות השירות הניתן בענף ולהעלאת מעמד העובדים בו.

לענף הגיל הרך שני מאפיינים ייחודיים אשר מגבירים את חשיבות עבודת החברים בפרופסיה על פי עקרונות אתיקה:
א. צרכני השירותים העיקריים (תינוקות וילדים) נעדרים יכולת להעריך ולבקר את איכות השירות הניתן להם.
ב. הטיפול בפעוטות ותינוקות הוא הוליסטי וכולל תחומים רבים.

לפי המחברת להוראת אתיקה בקורסי הכשרה למטפלות בגיל הרך יש מספר מטרות:

1. להקנות כלים שיסייעו לאיש המקצוע בעת הפעלת שיקול דעת מקצוע.
2. להפוך את החברים בפרופסיה לאנשי מקצוע טובים יותר, אשר רגישים לצרכים התפתחותיים של ילדים, על ידי הפגשתם עם מקרים הדורשים מהם להיות אוטונומיים ולהפעיל שיקול דעת.
3. להקנות כלי להערכה עצמית של איכות הטיפול ושל איכות העבודה וכל כלי לבקרה חיצונית של הציבור.
4. לשכל את השימוש בקריטריונים אתיים בהחלטות שעל הסטודנטים יהיה לעשות בתור אנשי מקצוע.
5. להגביר את תחושת הגאווה במקצוע ואת תחושת השייכות אליו.
6. להגביר את מודעות  חברי הפרופסיה העתידיים למשמעות של הפיכת העיסוק לפרופסיה ולחשיבות הפרופסיונלית.

כיצד ללמד אתיקה?

לפי צדוק, אחת מהמטרות החשובות של כל תכנית הכשרה היא להכשיר איש מקצוע אשר התנהגותו המקצועית והאישית תכוון על פי כללי אתיקה ומוסר ייחודיים לפרופסיה אליה הוא ישתייך בתום תהליך ההכשרה.

לפי קדמן (1986) בכל תכנית הכשרה, העיסוק בערכים צריך לעבור כחוט השני בכל תכנית הלימודים ובכל הקורסים, בדוגמא האישית ובהכשרה המעשית. להכשרה המעשית חלק חשוב בעיצובה של התנהגות אתית, ועל כן עליה להתבסס על הגדרת הביטויים הקונקרטיים של השיפור המצופה בתפקודו היומיומי של העובד. בנוסף, חשוב לייחד לעיסוק בערכים ובכללי אתיקה זמן במסגרת קורס, כחלק אינטגרלי בתכנית ההכשרה הכללית.

סבר וחברותיה (1995) סוקרות ארבע גישות לעיצוב תכניות הכשרה:

1. תלת"ן – תכנון לפי תכנים
2. תלי"ה – תכנון לפי יעדים התנהגותיים
3. תמ"י – תכנון לפי מיומנויות
4. תל"מ – תכנון לפי מרכיבי התפקיד.

לפי הגישה הרביעית (תל"מ), כוונת המתכננים של תכנית ההכשרה היא להגיע לא רק למוכשרות בביצוע המטלות התפקודיות השונות, אלא למוכשרות בביצוע התפקיד הכולל, תוך אינטגרציה של המטלות השונות.

לדעת צדוק, תכנית הכשרה מבוססת על גשית התל"מ מתאימה לדיון בסוגיות אתיות ובתכנים הקשורים להתפתחות פרופסיה. בסוג זה של תכנים, התיאוריה משולבת באופן הדוק בתוך המסגרת היישומית. העבודה שהתכנית מתקדמת דרך סדרת תרגילים מעשיים בהם מספקים את התיאוריה ואת הידע, משפרת ומשכללת את רמת המקצועיות של הסטודנט לפי שהוא מתמודד עם מצבי התפקיד המציאותיים.

שני גורמים מקשים על ההכשרה החינוכית בנושא אתיקה בישראל: הטרוגניות עובדי הגיל הרך בישראל והטרוגניות אוכלוסיית הילדים.

על פי Popkewitz (1994), הוראת האתיקה כוללת שלושה מרכיבים: הגברת מוטיבציה, הקניית ידע והקנייה ותרגול של כישורי התנהגות. לפיכך עליה להיעשות בכמה מישורים:

• התחברות לקשיים של עובדי הגיל הרך ולמצוקות בעבודתם
• חלק תיאורטי בנושא פרופסיונליזם והתנהגות אתית, אשר היקפו תלוי בהיקף הכולל של תכנית ההכשרה. משקל רב יינתן לדיון בקוד האתיקה, על עקרונותיו וסעיפיו השונים.
• סדנא שתיכלול סימולציות המייצגות דילמות אתיות בעבדות מטפלת.
• שילוב סוגיות אתיות במהלך השיעורים, המהלך ההכשרה המעשית וההדרכות.
• רצוי לאפשר לאנשי המקצוע לקחת חלק בהשתלמויות בנושא התנהגות אתית, המעבירות את אותו המסר לגבי מהות התפקיד והאופן הנורמטיבי שבו יש למלא אותו. בנוסף, חשוב לתאם בנושא האתיקה המקצועית, בין ההכשרות וההשתלמויות המתבצעות על ידי גופים שונים כדי להבטיח השפעה רחבה של התכנים של העבודה בשדה.

ביבליוגרפיה

אלוני, נ. (1997). אתיקה מקצועית למורים ותפקודם כאליטה משרתת. בתוך: א. פלדי (עורך), החינוך במבחן הזמן (עמ' 383 – 391). תל אביב: רמות.

סבר, ר. אמזלג-באהר, ח. הכהן וולף, ח. ואולשטיין, ע. (1995). הערכת פרוייקט ניסיוני להכשרת עוזרות לגננות. ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך.

קדמן, י. (1986). סטדרטים לאיכות מקצועית-מודל של תמורה. חברה ורווחה, ז' (1), 67-83.

קדמן, י. (1986). ערכים ואתיקה מקצועית. האגודה לקידום העבודה הסוציאלית.

Beck, L.G., & Murphy, J. (1994). Ethics in educational leadership programs – An expending role. Thousand Oaks, California: Sage Publication.

Clark, C.M. (1990). The teacher and the taught; Moral transactions in the classroom. In J.I. Goodlad, R. Soder & K.A. Sirotnik (Eds.), The moral dimensions of taching (pp. 251-265). California: Jossy Bass.

Katz, L. (1993). Ethical behavior in early childhood education. Washington DC: NAEYC.

Loewenberg, F. M. & Dolgoff, R. (1992). Ethical decisions for social work practice. Itsca, Illinois: Peacock Publishers.

Popkewitz, T.S. (1994). Professionalization in teaching and teacher education: Some notes on its history, ideology, and potential. Teaching and Teacher Education, 10(1), 1-14.