הוראת אסתטיקה לפרחי הוראה: כיצד מתקשבים לימודי אומנות? על המתח שבין דרישות הקורס לדרישות הלומדים

מקור:
הרצאה במושב "הומניסטיקה מתוקשבת", שהתקיימה בכנס "גולשים באינטרנט 6", מכון מופ"ת, 31.5.05

הלר הציגה קורס אותו היא מלמדת - "סוגיות באסתטיקה", המתקיים במסלול האקדמי להוראת אומנות במכללה אקדמאית ע"ש קיי, ב"ש.

בקורס לומדים 25 תלמידים מן המניין ותלמידי השלמות, הסבות ומורים בפועל המשלימים תוארB. Ed., שמיומנויות השימוש במחשב ורשת שלהם פזורות על פני ציר שלם החל מ"לא יודע בכלל [וסולד]" (2 סטודנטים) ועד "בקיא ואוהב" (2 סטודנטים). הנתונים נאספו גם בשיחות אישיות וגם בסקרים.

לקורס אמנות מתוקשב יתרון תפעולי ותקציבי: הצגת יצירות האמנות באמצעות תמונות זולות וזמינות, במבחר פורמטים גרפיים ובאיכות גבוהה, המאפשרת התקרבות ומבט רחב וכולל מתוך תמונה אחת נתונה. כזכור, בעבר היה צורך להכין שקופיות שעלו כסף ודרשו עבודת הכנה רבה.
החיסרון הבולט בקורס אומנות הוא שמירה על זכויות יוצרים. הלר רואה בכך חשיבות עליונה גם כאמנית וגם כמחנכת לאומנות.
לפיכך בניית קורס אמנות מתוקשב היא דבר יעיל וחסכוני למערכת, אם נעשה בתבונה, ולפי החוק והנורמות המקובלות בתחום אחרת מדובר בעניין שעלול לעלות ביוקר, ו/או לגרום לתקריות לא נעימות עם מוסדות אמנות – מוזיאונים או גלריות לאומנות שעלולים להגיש תביעה.
את בעיית זכויות היוצרים קל לפתור: ברשת קיימים מאגרי תמונות מורשים וחוקיים – במקום "לשאול" מהם תמונות לשימוש הוראה ניתן פשוט להקים מארג קישורים או לחלופין לנסות לקבל רשות לשימוש חופשי לצרכי הוראה בלבד. לפי הלר שתי הטכניקות עובדות. גם עם לפעמים נדרש תשלום, מדובר בסכום סמלי בלבד.

 הבעיות העיקריות בקורס אומנות מתוקשב:

1. כיצד עשוי קורס מתוקשב, המבוסס ברובו המכריע על חומרים תיאורטיים מתקדמים, להוביל להישגים לימודיים מרביים אצל סטודנטים, שאינם מורגלים ו/או מעוניינים בקורס מתוקשב.
2. כיצד ניתן לבנות קורס שיענה על הצרכים המשותפים של הלומדים, העתידים ללמד ילדים מגן ועד י"ב, אמנות מעשית ו/או בגרות עיונית.

כיוון שהמדובר בקורס מתוקשב, שהוא קורס חובה לתואר ולהשלמות לתואר, הניתן בסמסטר האחרון של שנת הלימודים הרביעית, התחשבה המערכת בקשיים שהביעו תלמידים ממגזרים מסוימים ומשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות להשתלב בלימוד המקוון, אם מטעמים של משאבים אישיים ואם עקב חוסרים במיומנויות. במקרים מסוימים ניתן פטור מוחלט מכל המשימות המקוונות והתלמידים קיבלו את המטלות באופן ידני.
במצגת טבלה המדגימה את הפער בין עמדותיה לבין עמדות הכיתה ובהמשך תוצאות סקרים שנערכו במהלך הקורס.

הנתונים נאספו מסקרים שהתקיימו פעם בשבועיים לתלמידי הקורס בשנת תשס"ד, וגם תלמידים שקיבלו פטור ממטלות מקוונות חויבו למלאם.
בין השאר נמצא כי מרבית הלומדים השיבו בחיוב על הרעיון ללמוד בצורה מתוקשבת, ובסיום הקורס עלה מספר (ואחוז) המשיבים בחיוב.
בסיום הקורס מרבית הלומדים הביעו שביעות רצון מהלימוד המשולב. כל המשתתפים ציינו כי הלימוד המשולב הוביל אותם להישגים טובים יותר (וכך העידו גם ציוני הבחינות).

השימוש בתקשוב מאפשר חשיפה גבוהה יותר של הלומד למגוון דוגמאות מעולם יצירות האמנות ביחס לחשיפה שמתקיימת בהוראה פרונטלית בלבד. הלימוד המתוקשב מאפשר ללומד להכיר גם מבחר של יצירות רשות. חלק מצוי בקישורי הקורס ואל חלקן האחר נחשפים הלומדים באמצעות פיתוח מיומנויות למידה מתוקשבות. נוצרת היכרות מעמיקה יותר עם יצירות מתקופות שונות שלא תמיד נכללות בספרי הלימוד הבסיסיים באסתטיקה. הרשת מקלה על למידה מותאמת למבנה הקורס הדוגל בחתכי-אורך (סוגיה אחת לאורך ציר הזמן) ובחתכי-רוחב (מוטיב אמנותי אחד לפי תפיסות אסתטיות שונות) והלומד בשל יותר לדרכו העצמאית כמורה לאמנות.