הוראה פעילה והוראה מסורתית של מקצוע המתמטיקה בחינוך המיוחד

בשארה, ס' (2013). "הוראה פעילה והוראה מסורתית של מקצוע המתמטיקה בחינוך המיוחד". מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כא(37), 142-119.

הסיכום של המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

מילות מפתח: שיטות הוראה, הוראה פעילה, הוראה מסורתית, הוראת מתמטיקה, כיתות חינוך מיוחד, מערכת חינוך מיוחד

במחקר זה נבדקו הבדלים בהוראת המתמטיקה בין שתי שיטות הוראה – הוראה פעילה והוראה מסורתית – בכיתות חינוך מיוחד בחינוך היסודי הרגיל במגזר הערבי. ההבדלים שנבחנו קשורים לקידום הישגי התלמידים במתמטיקה הן מבחינת הבנת החומר הלימודי והן מבחינת היכולת לפתור שאלות מתמטיות. כמו כן, נבדקה השפעת המגדר על הישגים במתמטיקה בחינוך המיוחד.
לצורך המחקר נבחרו ארבע כיתות (כיתות ג-ד) בחינוך המיוחד (תלמידים עם ליקויי למידה). שתי כיתות פעלו לפי גישת ההוראה הפעילה בהוראת מקצוע המתמטיקה, והאחרות בשיטת ההוראה המסורתית. בכל כיתה למדו עשרה תלמידים, כך שבסך הכול המחקר כלל 40 תלמדים. אוכלוסיית התלמידים בכל כיתה נבדקה פעמיים, פעם אחת בתחילת השנה ופעם בסופה. רמת ההישגים של התלמידים נבחנה באמצעות מבחן בחשבון.

נוסף לכך, המורים התבקשו למלא שאלון לצורך אפיון שיטת ההוראה שבה השתמשו. מורי הכיתות שנבחרו היו דומים מבחינת ותק והכשרה בתחום הוראת המתמטיקה. בכיתות שבהן הופעלה גישת ההוראה הפעילה, נעשה ניסון לבחור באלה שמוריהן היו בעלי ניסיון והכשרה דומים בתחום הוראה זה, וכן שהדגשי ההוראה הפעילה שלהן היו דומים על פי דפוסי השבתם על השאלון של אפיון גישת ההוראה.

נוסחו שלוש שאלות מחקר שנבדקו אמפירית. השאלה הראשונה בדקה את ההבדלים בהישגים במתמטיקה של התלמידים בחינוך המיוחד בין שתי שיטות הוראה. בתשובה לשאלה זו דפוס הממצאים מצביע על כך שההבדלים בהישגי התלמידים במתמטיקה היו בהתאם לשיטת ההוראה. נמצא שבקרב תלמידים אשר למדו לפי שיטת ההוראה הפעילה, השיפור שחל ברמת ההישגים במתמטיקה היה גדול במובהק מהשיפור שחל ברמת ההישגים במתמטיקה של התלמידים אשר למדו לפי שיטת ההוראה המסורתית.

שאלת המחקר השנייה בדקה את ההבדלים בהישגים במתמטיקה של תלמידי החינוך המיוחד בהתאם לשיוכם המגדרי. נמצא שבקרב הבנות השיפור שחל ברמת ההישגים במתמטיקה היה גדול במובהק מאשר השיפור שחל ברמת ההישגים במתמטיקה בקרב הבנים. בתחילת המחקר, רמת ההישגים של הבנים הייתה גבוהה באופן מובהק מזו של הבנות, ואילו בתום המחקר, הבנות שיפרו משמעותית את רמת הישגיהן, עד כי לא נמצא במדידה זו הבדל מובהק ברמת ההישגים של בנים ובנות.

שאלת המחקר השלישית התייחסה לקיום אינטראקציה בין שיטה לבין מגדר בזיקה להישגי התלמידים. בתשובה לשאלה זו, דפוס הממצאים הצביע על כך שההבדלים בהישגים במתמטיקה של התלמידים בחינוך המיוחד לפי שיטת הוראה, לא היו בהתאם לשיוכם המגדרי. בקרב בנים ובנות גם יחד, נמצא שיפור משמעותי גדול במובהק ברמת ההישגים במתמטיקה אצל מי שלמדו לפי שיטת הוראה פעילה מאשר אלו שלמדו לפי שיטת הוראה מסורתית. עם זאת, עקב היקפו המצומצם של המדגם יש להתייחס לממצא זה במשנה זהירות.

אחת ההשלכות הפדגוגיות שעלו מהמחקר היא שאפיון שיטת ההוראה כשיטה השמה דגש על הוראה פעילה עשוי להוות פקטור המסייע לקידום הישגי התלמידים במתמטיקה, והשלכותיו עשויות להיות בעלות השפעה גם על מקצועות הוראה אחרים. ההוראה הפעילה עשויה להוביל למניעת נשירה של תלמידים מהמסגרת החינוכית, טיפוח המוטיבציה ללמידה ושיפור יחסים חברתיים.