הוראה מבוססת נתונים

שרף, ר' (יוני, 2014). הוראה מבוססת נתונים. שיעור חופשי, 109, 24.

במרכז הישראלי לחדשנות בחינוך מאמינים כי איסוף נכון ושיטתי של נתונים על תלמידים יכול לאפשר למורים לבחון את תוצאות מבחני התלמידים מזוויות שונות ובחתכים שונים, ולזהות פערים וחולשות של ילדים ספציפיים. בהתאם לכך, ניתן להכין תוכניות עבודה ממוקדות שיסייעו לסגירת הפערים בין התלמידים החלשים לשאר תלמידי הכיתה, ולקדם את המצטיינים שביניהם.

כלי המדידה שמיישם תהליכים של איסוף נתונים שיטתי הובא על ידי המרכז לחדשנות מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, והותאם למערכת החינוך הישראלית.

דן פוטרמן, מנכ"ל המרכז לחדשנות, מסביר כי מטרת המיזם היא לפתח תרבות שבה הנתונים מובילים את תהליך ההוראה. "הנתונים הם כלי יעיל למורה ולמנהל", הוא אומר, "אנחנו רואים את הלחץ שנוצר בבתי ספר בעקבות מבחני המיצ"ב או כל מבחן קריטי אחר, אבל בסופו של דבר המיצ"ב הוא דוגמה טובה למבחן שלא משרת את המורים ככלי, כי הם מקבלים את הנתונים רק בשנת הלימודים שלאחר מכן. בשלב שהתוצאות בידיהם, כבר מאוחר מדי מכדי להיאחז בנתונים שעולים ממנו כדי ליישם בכיתה".

מורים בבתי הספר המשתתפים בתוכנית הישראלית לומדים להיכנס לאתר המרכז לחדשנות, ולהזין את נתוני המבחנים. מערך הרשאות שומר על סודיות המידע – המנהל מורשה להיכנס לנתוני כל הכיתות שבבית ספרו, ואילו למורה מתאפשרת גישה לנתוני הכיתה שלו בלבד. לאחר הזנת המידע לאתר, צוות המרכז מפיק בתוך 24 שעות דו"ח נתונים המתבסס על מידע זה.

"הזנת הנתונים היא תהליך שלוקח זמן", מודה פורטמן, "אבל התוצאה מייצרת עבור המורה מאגר מידע עשיר. המורה יכול לקבל תמונת מצב רחבה ולהבין היכן עומדים התלמידים שלו במבחן המסוים. הוא גם יכול באופן מיידי לזהות אילו תלמידים מתקשים בחומר הנלמד, ולפעול בהתאם".

כלי נוסף שמציעה התוכנית הוא מבחן הערכה ורבלית. בין השאר הוא בודק אם הילד תיקן את עצמו לאחר שעשה שגיאה, אם הוא מקריא מלה אחרת שכתובה בספר ואם הוא מבין את הטקסט שקרא. "אם רואים שזה מאוד קל לו אפשר לעלות את רמת הטקסט, ולהיפך. המורה יכול להתאים את המבחן לתלמיד", מפרט פורטמן. "בסוף הבדיקה הקצרה הזו המורה יודע לאיזה רמה לכוון את הילד לפי הקריטריונים של משרד החינוך".

פורטמן מסביר כי המורים העושים שימוש בכלי המדידה הממוחשבים לומדים להשתמש בנתונים "בפרופורציה, ובעיקר לסמוך על השיפוט האישי שלהם ועל המידע והקשר האישי שלהם עם התלמיד, לקיים מעקב אישי אחרי התלמידים, ולתעד את ההתקדמות של כל תלמיד ותלמיד. זה דורש מהמורה לעשות מעקב אחרי כל תלמיד ותלמיד לאורך כל השנה, אבל גם מונע מהמורה מצב שבו הוא מגלה רק באמצע או אפילו בסוף השנה שהילד נמצא בפיגור. זה גם יכול לתת כלי למורה לבדוק את עצמו, 'ניסיתי כך וכך והתוצאות מראות שזה לא הצליח, אז כדאי לחפש דרך אחרת'".

"הרעיון הוא התקדמות עצמאית", מרחיב פורטמן, "לא לתסכל את התלמידים המתקשים ולא לעכב את הילדים המצטיינים, כל אחד יכול להתקדם בקצב שלו. התוכנית כוללת קריאה עצמאית מדי יום וכתיבה עצמאית לפחות שלוש פעמים בשבוע. הילדים לומדים ז'אנרים שונים – כתיבה אישית, תיעוד ניסוי במדעים וכדומה – וזה מסייע להם לפתח חשיבה עליונה".

"היעד שלנו הוא לפתח לומד עצמאי – זמן זהב שבו הילדים קוראים וכותבים עצמאית, וגם המורה פנוי לעבוד אתם. התכנית שלנו מאפשר הוראה דיפרנציאלית אמיתית", מסכם פורטמן.

סיכום המאמר נכתב בידי צוות פורטל מס"ע