הוראה, יותר מאשר מורים, כדרך לקראת שיפור ההוראה בכיתה

Hiebert, J., & Morris, A.K.(2012). Teaching, rather than teachers, as a path toward improving classroom instruction, Journal of Teacher Education, 63(2), 92-102.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: התפתחות מקצועית, הכשרת מורים, יעילות מורה

טענת המאמר: מורים וקובעי מדיניות נוקטים באחת משלוש דרכים בבואם לשפר את ההוראה: (א) גיוס האנשים המוכשרים ביותר; (ב) שיפור כישוריהם של מתכשרים, מורים מתחילים ומורים ותיקים; (ג) שיפור שיטות ההוראה בכיתה. שלש הדרכים משקפות שתי גישות: דרכים א' ו-ב' מתייחסות לטיפול באנשים עצמם, בעוד שדרך ג' – להוראה עצמה. בארה"ב מקובלת בעיקר הגישה הראשונה לפיה ההתמקדות בשיפור איכות המורים עצמם היא החשובה.

 שתי הנחות היסוד של גישה זו מעוררות שתי שאלות: 1) אין צורך בקוריקולום אחיד בהכשרת מורים - השאלה היא: כיצד ניתן להכשיר מורים ללא קוריקולום גנרי(Cohen, 2010)? 2) הידע ההוראתי צריך להימצא בראשם של אנשים ולא בצורה של תוצרי ידע (artifacts),למרות שתוצרים שורדים יותר מאנשים וניתן לחלוק בהם ולשפרם לאורך זמן(Morris & Hiebert, 2011) ,. (Morris & Hiebert, 2009 ).

לדעת הכותבים השיטה היעילה ביותר היא עבודה ישירה על השיטות (דרך ג' לעיל) שבהן משתמשים המורים בהוראה ובאינטראקציה עם תלמידים. לפי דרך זו על מורים וחוקרים להיות מעורבים בשיפור שיטות הוראה ובשימור הידע באופן ישיר באמצעות בנייה / חיבור של תוצרים (artifacts) שניתן לחלוק בהם, לשמרם לאורך זמן ולשפרם באופן מתמיד (Gallimore et al., 2009 , ( Lampert & Graziani,) 2009, Rothkopf, 2010).

שגרות הוראתיות – קיימת במחקר טענה שהקשרים בין מאפייני מורה לבין יעילות מורה חלשים Ball) et al., 2009, Grossman et al., 2009)). לכן, לדעת הכותבים, צריך וניתן ללמד בהכשרת מורים שגרות הוראתיות (למשל, הצגת שאלות, מתן הסברים וניהול דיונים כיתתיים) שעשויות להשפיע משמעותית על איכות ההוראה ועל הישגי הלומדים.

שגרות אלה, שהן דרכי הוראה המופיעות בשיעורים רבים, יכולות להוות שלב ראשון שממנו מפתחים המורים כישורי הוראה ומעמיקים את הבנותיהם על מהות ההוראה.

ממילא, הקניית שגרות אינה רק טיפול בשיטות ההוראה אלא גם במורים עצמם, שכן להפעלתן נדרשת יכולת העברה המחייבת 1) תהליך זיהוי השגרות הנדרשות ללמידת תלמידים, זאת מתוך ניתוח של פרקטיקות של מורים ((Boyd et al., 2009, Hill et al., 2005, והוראה במסגרות התנסויותיות תוך תקווה שכל מורה יוכל לתרגם את השגרות שנלמדו למצבי הוראה ממשיים (Grossman & McDonald, 2008).

אם גיוס מורים טובים יותר או הכשרה יעילה יותר היא התשובה לחולשות מערכות חינוך, כי אז הדבר היה צריך לתת כבר את אותותיו. התשובה המחקרית לשאלת מורים מול הוראה אינה חד-משמעית. יש כמה ניסיונות שתיעדו את ההצלחה של חומרי למידה ככלי להכנסת רפורמה בהוראה (Rowan & Miller, 2007, Correnti & Rowan, 2007).

גישה חלופית לשיפור ההוראה – הכותבים מדברים על עבודה שבה ניתן לפתור, במידה מסוימת את שתי הבעיות שנמנו כחולשות של שתי הדרכים הראשונות ע"י: 1) אחסון מידע בדרך שמאפשרת לחלוק בו בין מורים, להעבירו ולעדכנו ו-2) רכישת כישורי הוראה בהקשרים שונים ובכך צמצום בעיית ההעברה או, לחילופין, חיזוק יכולות ההעברה. פיתוח תוצרי ידע הוראתיים עשוי להביא להימצאותם של תוצרים ציבוריים, ברי- שיתוף עבור מורים שיכולים להרחיב את הידע ככל שחוקרים ומורים יוצרים אותם, לנסותם ולהחזיר את המידע שהתקבל מניסיונות אלה אל יוצרי הידע, כבסיס לשינויים ממשיים וכרציונל לשינויים נוספים. כל אלה יוצרים בסיס צומח של ידע להוראה (Morris & Hiebert, 2011).

מהם תוצרים הוראתיים?– מדובר בפעילויות מתועדות ומפורטות לשימוש ולשיפור ע"י מורים ובהם, למשל, מערכי שיעור, חומרים אלקטרוניים, מטלות, הערכות ומדריכים מסכמים שפיתוחם מסב תשומת לב להוראה ולאו דווקא למורים. הכותבים מתייחסים לשני סוגים מרכזיים של תוצרים הוראתיים:

מערכי שיעור מוערים היכולים לאצור את הידע הקיים ולהוביל לשיטות הוראה משופרות במהלך השימוש בהם ע" מורים שונים. מערכים כאלה כוללים: הצגת מטרות ברורות, רציונל לחומר המוצע, פירוט המקשר בין המטרות, הרציונל והפעילויות שיתרום להפעלה נכונה ע"י המורים, תשובות אפשריות של תלמידים למטלות ולשאלות ומידע שעשוי לסייע למורים ליישם את השיעור ובו רקע על מושגי מפתח, רמזי הוראה, קשיים צפויים ועוד. ההנחה היא שכל אחד מהחלקים הנ"ל ישתנה ויתעשר בד בבד עם יישומו ע"י מורים שונים בכיתות שונות.

הערכות משותפות של מערכי השיעור המוערים - לקחי השימוש בתוצרי הידע יהיו משמעותיים אם תתקיים ביניהם השוואה כדי להבין את מקורות השינויים העולים מההתנסויות של המורים המשתמשים בהם. הערכות משותפות מאפשרות השוואות מסוג זה (Bryk, et al., 2010). ההערכות נועדו למדוד את האופי של יישום השיעור ושל תוצרי הלומדים. בחינה/הערכה של היישום מיידעות מורים וחוקרים על סיבות אפשריות המסבירות את התוצרים השונים של התלמידים, ומאפשרות זיהוי קשיים בשיעורים והעלאת שינויים אפשריים. חלק מהתיקונים עשוי לשפר את הפעילויות ההוראתיות וחלק – לתת למורים מידע שיסייע להם ליישם את השיעורים בצורה יעילה יותר.

מטרות למידה משותפות - בנוסף לבניית מערכי שיעורים יעילים במעגלים של בחינה ושינוי , ההוראה תשתפר רק אם השיעורים יופעלו בכיתות בעלות מטרות למידה משותפות, היוצרות דרישה למערכי שיעורים המסייעים ללומדים להשיג מטרות אלה בצורה היעילה ביותר. מכאן שמתבקשת מערכת חינוכית, גם אם ברמת מחוז , שיש לה מטרות משותפות.

• כישורי מורים כתוצר לוואי של ניסוי ושיפור תוצרי ידע – הגישה השנייה שהוזכרה בראשית המאמר מדברת על שיפורי כישורי הוראה. לפי הדרך המוצעת כאן: כישורים משופרים להוראה יכולים לנבוע מהחקר, הניסוי והתיקון של החומרים הנזכרים. עבודה משותפת של מורים בניתוח מערכי שיעורים מוערים כנ"ל מזמנת להם אפשרות לרכוש ידע חדש בתוכן ובפדגוגיה (Lampert & Graziani, 2009). מאפיין חשוב של ידע זה הוא שהוא מתפתח במדויק באותו הקשר(context) שבו משתמשים בו. מדיווחי מורים עולה שפעילות זו, שהיא וריאציה של "חקר שיעור"(lesson study), המובילה להעמקת ההבנה של הוראה בכלל.

• דוגמה: שיעורים מוכנים שמטרתם פיתוח שגרת הדיון של תלמידים. זוהי שגרה הוראתית המופיעה בשיעורים רבים. לדעת הכותבים שגרה זו תילמד בדרך הטובה ביותר ע"י הפעלתה כחלק ממערכי שיעורים שתוכננו למטרה זו. מערכים כאלה יכללו מטלות המאפשרות דיונים עשירים, שאלות המסייעות לפתיחת דיון ולהמשכו, צפי לגבי התרומות האפשריות של תלמידים לדיון, מטרות ברורות של הדיונים ביחס למטרות השיעור ועוד. למידת השגרה של ניהול דיון כיתתי תכלול למידה על הדרך בה מתאימה שגרה זו לכל המאפיינים הסובבים וכיצד מאפיינים אלה תומכים בהצלחתה. החלת השגרה לשיעור חדש תדרוש מעקב או הכנסה של מאפיינים דומים כדי להצליח.

לדעת הכותבים הגישה של הכשרת מורים לרכוש פרקטיקות ליבה של הוראה תצא נשכרת באופן משמעותי מבנייה של תוצרים הוראתיים מעולים. הדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא למצב את הכשרת מורים בהקשר של לימוד כיצד ללמד קוריקולום מסוים שמטרותיו לסייע ללומדים להשיג מטרות למידה המקובלות במערכת. ההכשרה תחייב בדיקה ושינוי של מערכי שיעורים, ותשפוך אור על שגרות הוראה החוזרות ומופיעות בשיעורים רבים. אין צורך להכשיר מורים לרכוש שגרות אלה במנותק מההקשר שבו הן מתרחשות. יש הגיון ויש עדויות אמפיריות להמליץ על דרך זו כך שתתפוס מקום רב יותר בהכשרה ובהתפתחות המקצועית.

ביבליוגרפיה

Ball, D.L., et al., (2009). Combining the development of practice and the development in teacher education, Elementary School Journal, 109, 458-474.
Boyd, D.J., et al., (2009). Teacher preparation and student achievement, Educational Evaluation and Policy Analysis, 31, 416-440.
Bryk, A.S., et al., (2010). Getting ideas into actions, Stanford, CA: Carnegie Foundation.
Cohen, D.K. (2010). Teacher quality, in: M. Kennedy (Ed.), Teacher assessment and the quest for quality, SF, CA: Jossey-Bass, 375-401.
Correnti, R., & Rowan, B. (2007). Opening up the black box: Literacy instruction, American Educational Research Journal, 44, 298-338.
Gallimore, R., et al., (2009). Moving the learning of teaching closer to practice: Teacher education implications of school-based inquiry teams, Elementary School Journal, 109, 537-553.
Grossman, P., & McDonald, M. (2008). Back to the future: Directions for teaching and teacher education, American Educational Research Journal, 45, 184-205.
Grossman, P., et al., (2009). Redefining teaching: Re-imagining teacher education, Teachers and Teaching, Theory into Practice, 15, 273-290.
Hill, H.C., et al., (2005). Effects of teachers' mathematical knowledge for teaching on student achievement, American Educational Research Journal, 42, 371-406.
Lampert, M., & Graziani, F. (2009). Instructional activities as a tool for teachers' and teacher-educators' learning, Elementary School Journal, 109, 491-509.
Morris, A.K., & Hiebert, J. (2009). Introduction: Building knowledge bases and improving systems of practice, Elementary School Journal, 109, 429-441.
Morris, A.K., & Hiebert, J. (2011). Creating shared instructional products: An alternative approach to improving teaching, Educational Researcher, 40, 5-14.
Rothkopf, E.Z. (2010). An immodest proposal: Pedagogical information supports for teachers, Teachers College Record, 111, 164-179.
Rowan, B., & Miller, R.J. (2007). Organizational strategies for promoting instructional change, Educational Researcher, 44, 252-297.

מה דעתך?

Ball, D.L., et al., (2009). Combining the development of practice and the development in teacher education, Elementary School Journal, 109, 458-474. Boyd, D.J., et al., (2009). Teacher preparation and student achievement, Educational Evaluation and Policy Analysis, 31, 416-440. Bryk, A.S., et al., (2010). Getting ideas into actions, Stanford, CA: Carnegie Foundation. Cohen, D.K. (2010). Teacher quality, in: M. Kennedy (Ed.), Teacher assessment and the quest for quality, SF, CA: Jossey-Bass, 375-401. Correnti, R., & Rowan, B. (2007). Opening up the black box: Literacy instruction, American Educational Research Journal, 44, 298-338. Gallimore, R., et al., (2009). Moving the learning of teaching closer to practice: Teacher education implications of school-based inquiry teams, Elementary School Journal, 109, 537-553. Grossman, P., & McDonald, M. (2008). Back to the future: Directions for teaching and teacher education, American Educational Research Journal, 45, 184-205. Grossman, P., et al., (2009). Redefining teaching: Re-imagining teacher education, Teachers and Teaching, Theory into Practice, 15, 273-290. Hill, H.C., et al., (2005). Effects of teachers’ mathematical knowledge for teaching on student achievement, American Educational Research Journal, 42, 371-406. Lampert, M., & Graziani, F. (2009). Instructional activities as a tool for teachers’ and teacher-educators’ learning, Elementary School Journal, 109, 491-509. Morris, A.K., & Hiebert, J. (2009). Introduction: Building knowledge bases and improving systems of practice, Elementary School Journal, 109, 429-441. Morris, A.K., & Hiebert, J. (2011). Creating shared instructional products: An alternative approach to improving teaching, Educational Researcher, 40, 5-14. Rothkopf, E.Z. (2010). An immodest proposal: Pedagogical information supports for teachers, Teachers College Record, 111, 164-179. Rowan, B., & Miller, R.J. (2007). Organizational strategies for promoting instructional change, Educational Researcher, 44, 252-297.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?