הוראה בצמד: נייר עמדה מסכם של צוות החשיבה

הוראה בצמד: נייר עמדה מסכם של צוות החשיבה, אדר תשע"ז, מרץ 2017.

ההתנסות המעשית של המתכשר להוראה מתקיימת בגני הילדים ובבתי הספר בליווי המוסדות האקדמיים המכשירים כדי שהמורה החדש ישתלב בצורה מיטבית במערכת החינוך.

תכנית "אקדמיה-כיתה" מעמיקה את הקשר בין האקדמיה לשדה, כחלק מהתכנית הלאומית לקידום הכשרה והוראה משמעותית בכל רמות החינוך. בבתי הספר שבהם מתנסים סטודנטים במסגרת תכנית "אקדמיה-כיתה" קיים פוטנציאל להוראה בצמד של מורה מכשיר וסטודנט מתכשר להוראה. במסגרת התכנית עולות טענות לגבי מחסור שידע תיאורטי ויישומי בנושא הוראה בצמד. ועל כן, עלה הצורך בהכנת נייר עמדה זה, שמטרתו לאפיין את הפדגוגיה והפרקטיקה של הוראה בצמד מתוך רצון לסייע למורים המכשירים ולסטודנטים ביישום ההוראה המשותפת בכיתה.

הוראה בצמד היא מערך שבו שני מורים עובדים בשיתוף פעולה בכיתה רגילה כדי לספק הזדמנויות למידה לקבוצות של תלמידים, לייצר הזדמנויות לביטוי אישי בהוראה ולייצר מצב של ריבוי נקודות מבט. יש לציין כי נקודת המבט של מסמך זה היא הוראה משותפת של מורה וסטודנט , ולא שני מורים. מהספרות המקצועית עולה כי להוראה בצמד יש מספר יתרונות ואתגרים ברמת השותפות, ברמת המורה, ברמת הסטודנט וברמת התלמידים.

מן הספרות המקצועית עולים חמישה מודלים להוראה בצמד:
1. "אחד מלמד, השני צופה" – מורה אחד מלמד את השיעור, המורה השני צופה בתלמידים או במורה הראשון, מתוך הנחיה מוקדמת למטרה ספציפית.
2. "אחד מלמד, השני תומך" – מורה אחד נוטל את האחריות הראשית לשיערו, והמורה השני עבור בין התלמידים ועוזר להם לפי הצורך.
3. "הוראה מקבילה" – שני מורים מעבירים את אותו השיעור בה בעת לשתי קבוצות תלמידים נפרדות. המודל דורש תקשורת בין שני המורים ותכנון מוקדם כדי להבטיח ששתי קבוצות התלמידים מקבלות את אותה איכות הוראה.
4. "הוראה משתנה" – מורה אחד נוטל אחריות לקבוצה קטנה, והשני מלמד את הקבוצה הגדולה יותר. בקבוצה הקטנה יהיו תלמידים שיש לתת להם מענה אחר בכיתה, כמו תלמידים מתקשים.
5. "הוראה קבוצתית" – שני המורים חולקים אחריות להוראה בד בבד לאותה קבוצת תלמידים. במודל זה, שני המורים צריכים לתאם ציפיות ולתכנן את השיעור.

במטרה לפשט את הנושא מחד גיסא ולכסות את כל האפשרויות שיש בהוראה בצמד, מאידך גיסא, צוות החשיבה פיתח מודל אחד המורכב משלושה חלקים. המודל מתייחס לחמשת המודלים שמופיעים בספרות המקצועית והוזכרו לעיל. לדעתם של חברי צוות החשיבה, חשוב כי במהלך ההכשרה הסטודנט יתנסה בשלושת חלקי המודל של הוראה בצמד.
המודל כולל: הוראה טורית – הוראה שמקיימים המורה והסטודנט באותו מרחב לימודי, כאשר בכל פעם רק אחד מהם מוביל את ההוראה.
הוראה מקבילה – ההוראה מתרחשת באותו הזמן אך לא באותו מרחב לימודי. כל אחד, המורה והסטודנט, מוביל את הלמידה עם קבוצה אחרת של תלמידים, בד בבד.
הוראה דיאדית – ההוראה מתרחשת באותו מרחב לימודי, בד בבד. חלק זה של המודל דומה למודל "הוראה קבוצתית" המופיעה בספרות המקצועית.

כדי להחליט באיזה חלק של המודל נכון להשתמש בעת תכנון יחידת ההוראה, על המורה והסטודנט לבחון את שיקולי הדעת השונים המנחים אותם. מומלץ לחלק את הרכיבים בשיקולי הדעת בבחירת החלק של המודל לארבעה תחומים:
רכיבים פדגוגיים המתייחסים לניהול הכיתה, להוראה, ללמידה ולהערכה באופן ישיר ובאופן עקיף;
רכיבים תוך-אישיים הקשורים לשלב ההכשרה ולהיבטים פנימיים של הסטודנט המאפשרים את ההוראה בצמד או מעכבים אותה;
רכיבים בין-אישיים הקשורים להיבטים בקשר בין המורה המכשיר לסטודנט;
ורכיבים דינמיים שלא ניתן לצפות אותם בעת תכנון יחידת ההוראה ויש לתת להם מקום בעת ניהול השיעור.

בנוסף, בהוראה בצמד חשוב לשים לב לעקרונות מפתח ושיטות עבודה שיכולים לאפשר הוראה מיטבית. צוות החשיבה חילק את העקרונות ארבעה סוגים: עקרונות כלליים, עקרונות ברמת השותפות בין המורה המכשיר לסטודנט, עקרונות ברמת המורה המכשיר ועקרונות ברמת הסטודנט.