הבנת הנקרא: תיאוריות על תהליך הקריאה

עפ"י תוכנית הלימודים הרשמית יש לעסוק בשלוש רמות בהבנת הנקרא:

הבנת המשמע הגלוי המפורש שבטקסט (קריאת השורות), קוראים את הטקסט מפענחים את הכתוב ועונים על שאלות תוכן.

חשיפת המשמעות המרומזת והסמויה שבטקסט (בין השורות), קריאת המידע הרשום במפורש בטקסט. תהליך ההבנה מחייב ארגון המידע, מציאתו במקומות שונים בטקסט, הבנה מעבר לשורה הבודדת או ההתאמה ברמת התוכן.  

התייחסות אישית ביקורתית ומעריכה כלפי הטקסט (מעבר לשורות). זו מטרת העל של הקריאה. יכולת למזג בין מידע שהיה לי למידע חדש אותו רכשתי ולתת למידע החדש משמעות מעבר לעובדות המוצגות. זה יכלול מתיחת ביקורת הסקת מסקנות או שיפוט כלפי הכתוב.

מכאן משתמעות כמה תיאוריות על תהליך הקריאה:

גישתו של גודמן "מלמטה למעלה" – הקורא מביא אל הטקסט ידע קודם כלומר ידע מחייו, המוח ממזג ידע ישן שיש לילד (מידע כללי) יחד עם ידע חדש שנרכש בתהליך הפענוח, ההבנה הינה ערבוב של שני הדברים ואז כל אחד מבין את הטקסט עפ"י הבנתו, ז"א התובנה תהיה שונה בין האנשים.

גישתו של ספירו "מלמעלה למטה" – הטקסט מביא לקורא מידע אותו הוא מפענח בהדרגה, המוח מעבד את המידע אך הוא מובל ע"י ההתקדמות בפענוח. כל הקוראים יגיעו לאותו ידע מן הטקסט הזהה. ספירו טוען שיש טקסט עם מילים ועיצורים, הקורא קורא את הטקסט ומי שמכתיב לו את הקריאה והמידע זה הטקסט. מבחינת ספירו ידע העולם הקודם לא מעניין אותנו כיוון שאת ההבנה מכתיב לנו הטקסט, אנו קוראים מפענחים ואז מבינים.

גישתו של רומלהרט "מודל אינטראקטיבי" – יש השפעה של הקורא על הבנתו את הטקסט, אך כמו כן אין ספק שגם תוכן הטקסט משפיע. הקורא מצוי באינטראקציה עם מה שכתוב בטקסט. ישנה השפעה הדדית בין הקורא לטקסט. הקורא משתמש בידע קודם ובידע ישיר הנקלט מהפענוח.