האתר הבית- ספרי – פנים רבות לו

קליין, שרית ודורית טובין. "האתר הבית- ספרי – פנים רבות לו". מתוך: חן, דוד וגילה קורץ (עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה, תשע"א. 231- 246.

סיכום עיקרי הממצאים של המאמר:

אתרי אינטרנט הופכים בשנים האחרונות מרכיב שכיח בבתי ספר, הן בשל המודעות לפוטנציאל הפדגוגי והניהולי של כלי זה והן מתוך הרצון של בתי הספר לבסס את מעמדם כמוסד מתקדם ועדכני (Kenway, 1994). לפי עדויות בתי הספר, כמו גם לפי המוצג בספרות, האתרים נתפסים כאמצעי לקידום מטרות פדגוגיות, ניהוליות, ציבוריות וחברתיות (רותם ופלד, 2008;Flores & Karr-Kidwell, 2001).
בהיבט הפדגוגי מהווה האתר הבית-ספרי סביבת למידה מקוונת, המאפשרת למידה והוראה על ידי מתן מידע וכלים לימודיים, הנחיה, הדרכה וליווי הלמידה, כל זאת ללא גבולות של זמן ומקום. (Flores & Karr-Kidwell, 2001).
בהיבט הניהולי מהווה האתר מעטפת ארגונית מקוונת לניהול הצרכים המנהליים של בית הספר (רותם ופלד, 2008). האתר מאפשר תקשורת עם גורמים רבים (כגון משרד החינוך וההורים), מאפשר להציג הודעות ומידע בנושאים שונים (למשל תקציב, תשלומים וימי הורים), משמש כפלטפורמה לתקשורת פנים וחוץ מוסדית (פרסום נהלים, עדכונים וכולי) ובנוסף מאפשר גם לנהל את משאבי ההוראה, לאגם משאבים ולזמנם לכל אנשי הצוות.
בהיבט הציבורי יכול האתר הבית-ספרי לשמש כלי לפרסום וליחסי ציבור – פונקציות ההולכות ומתחזקות בשנים האחרונות, בעקבות פתיחתם של אזורי הרישום והפיכתם של בתי הספר מסביבה יציבה לסביבה דינאמית ותחרותית (Oplatka, 2004). כחלק מרשת האינטרנט, מהווה האתר ערוץ שיווק, המאפשר להגיע לקהלים רחבים.
בהיבט החברתי יכול האתר לתת ביטוי מקוון לעשייה החברתית-התרבותית בתוך בית הספר. באמצעות האתר ניתן לתעד פעילויות, כגון ימי ספורט, מסיבות ופרויקטים חברתיים. כמו כן, אמצעי התקשורת הנמצאים באתר, כגון פורום או צ'אט, מאפשרים תקשורת בין תלמידי בית הספר.

רקע תיאורטי
מחקרים רבים ניסו לאפיין את "האתר הטוב" ולמפות את האתרים הבית-ספריים על-פי המרכיבים הנמצאים בהם ואופן הצגתם. למשל, נחמיאס ועמיתיו בנו טקסונומיה, המאפיינת אתרים על פי ארבעה ממדים: תיאורי, פדגוגי, מדעי, מידעי ותקשורתי (Nachmias, 1999). ברוח דומה הציע מקנזי ארבעה מרכיבים מרכזיים שאתר בית-ספרי טוב צריך להכיל (McKenzie 1997): מרכיב הצהרתי (הצהרת החזון וייחודיות בית הספר), מרכיב ההכוונה למידע (מקורות מידע טובים התומכים בתוכנית הלימודים), מרכיב התוצרים (במה לעבודות התלמידים), ומרכיב פדגוגי לימודי (מידע עשיר בנושאי לימוד ובתחומי העשרה).
מחקרים אחרים הציעו שיטות מיון ואפיון שונות, דוגמת מיון לפי נגישות ושקיפות, אותו הציעו רותם ופלד (2008), ודוגמת מיון האתרים בהתאם להיקף הפעילות שלהם, שיטה אותה הציע ולס (Wells, 2001).

כפי שנסקר לעיל, המחקר עד כה התמקד במיפוי של מרכיבי האתר הבית-ספרי, בניסיון להגדיר מהו אתר בית-ספרי טוב, ובבדיקה לאילו קהלים נותן האתר מענה, אם בכלל. אחד התוצרים של גוף הידע הנוכחי הוא מרשמים והצעות לגבי מבנה האתר הטוב, המבוססים על שתי הנחות יסוד: האחת, אתר טוב מנצל את מגוון היכולות של טכנולוגיית האתרים, והשנייה, על בית הספר להשתמש ביכולות אלה כדי לקדם מגוון רחב של מטרות עבור מגוון רחב של קהלי יעד. מאמר זה מבקש להציע זווית מבט אחרת לנושא האתרים הבית- ספריים.

בהתבסס על התיאוריה המוסדית, המניחה שהתנהגות ארגונית מוסברת במידה רבה על ידי יחסי הארגון עם סביבתו (Meyer & Rowan, 1992), ראו החוקרות באתר הבית-ספרי עוד אמצעי שבעזרתו מבסס ומעצב בית הספר את מעמדו ותדמיתו בסביבתו. על פי הגישה המוסדית, החלק החשוב באתר הוא החלק הפתוח, אותו חלק שאליו נחשפים בעלי העניין בסביבתו של בית הספר. מרכיביו הסגורים של האתר חשובים גם הם עבורו, אולם מבחינת הסביבה החיצונית חשוב רק עצם קיומם, מכיוון שהסביבה איננה נחשפת למידת האפקטיביות שלהם. ההתמקדות בחלקים הפתוחים של האתר, אלו שניתן לראות ולנתח, וההנחה שחלקים אלו מעצבים ומשקפים את היחסים בין בית הספר לסביבה, מעלות שאלות לגבי מהם מרכיבי האתר, וכיצד הם תורמים, או לעיתים פוגעים, ביחסי בית הספר עם סביבתו.

כתוצאה משימוש בגישה המוסדית, ניתן להציע עקרונות לבניית אתר שישרת בצורה מיטבית את בית הספר אל מול סביבתו, ולהצביע על ההשלכות הארגוניות של אתר כזה. חשוב לציין שאין בכיוון מחקר זה כדי להקטין מהתרומה המעשית והפוטנציאלית של האתר לתהליכים פדגוגיים של הוראה ולמידה, אלא רק להדגיש את חשיבותו של החלק הפתוח ואת השלכותיו.

התיאוריה המוסדית מבחינה בין שני סוגי שדות – כאלו שבהם הדגש הוא טכני, ואחרים שבהם הדגש הוא סימבולי (Hoy & Miskel, 2001; Scoot & Meyer, 1991). בשדה הטכני הארגונים נמדדים במידה שבה הם מספקים את התוצרים הנדרשים מהם. הסוג השני כולל שדות שבהם הדגש הוא מוסדי, כלומר, דגש על סמלים וכללים, שמוסדו והפכו מוסכמים ומקובלים. בשדות אלו ארגונים נמדדים במידה שבה הם מצייתים ופועלים בהתאם לנורמות המקובלות בשדה. בשדה החינוך, בו לא ניתן להגיע להגדרה מוסכמת של תפוקות, אין דרך אחת להגיע להצלחה, ואפילו אין כלים תקפים למדידת התוצרים ויעילותם. לכן מידת הצלחתו של ארגון איננה נבדקת לפי תפוקתו, אלא בעיקר לפי האופן שבו הוא פועל בהתאם לכלים המקובלים (Meyer & Rowan, 1992).

בהינתן שהאתר הבית-ספרי הוא עוד אפיק שבאמצעותו מנהל בית הספר את יחסיו עם סביבתו הקרובה והרחוקה יותר, הרי שגם באתר עצמו אפשר למצוא חלקים טכניים וחלקים סימבוליים. התהליכים הטכניים הם אלה המתייחסים לתהליך ההוראה והלמידה, שהן הליבה הטכנית של בית הספר. החלקים הסימבוליים הם אלו המעידים על המתנהל בבית הספר מבחינה פדגוגית, חברתית ותרבותית והם מיועדים לקהלים רחבים. יחד עם זאת, מאחר שבתי הספר פועלים בסביבות ספציפיות שונות, התמהיל של מרכיבי האתר צפוי להשתנות בהתאם לסביבה. כל זאת הביא את כותבות המאמר לידי שתי שאלות המחקר: מה הם מרכיבי האתר הבית-ספרי, וכיצד הם מחולקים להיבט טכני והיבט סימבולי? וכיצד משתנה תמהיל המרכיבים הללו בהתאם לסביבה שבה פועל בית הספר?

שיטת המחקר

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות למפות את מרכיבי האתר הבית-ספרי (כגון פרסום הצהרתי, אירועים חברתיים, מנהלה, מידע לימודי, פורום בית הספר וכולי) כפי שהם באים לידי ביטוי באתרים של בתי ספר בארבע סביבות מוסדיות – ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, יסודיים ועל-יסודיים. לצורך כך נבדקו 60 אתרי אינטרנט של בתי ספר מארבע הסביבות, 15 אתרים מכל סביבה.

כלי המחקר
לצורך מיפוי מרכיבי האתר נבנה כלי הערכה, שמטרתו מיפוי המרכיבים וחלוקתם על פי האבחנה בין היבטים טכניים וסימבוליים. כלי המחקר נבנה וגובש בכמה שלבים: על סמך הספרות וניתוח תוכן של ארבעה אתרי פיילוט, זוהו המרכיבים המרכזיים. בשלב השני הוגדרה רמת הפיתוח של כל מרכיב על סולם בן שלוש דרגות, ובשלב השלישי הוגדרו ומוינו המרכיבים למשתנים טכניים וסימבוליים.

ממצאים

מרכיבי האתר:
יש לציין כי לא נמצאו אתרים שהכילו את כל המרכיבים, ושבממוצע, כל מרכיב הופיע ב- 43% מהאתרים. נמצא גם כי עוצמת המרכיבים, הווה אומר רמת פיתוחם, שונה באתרים השונים ונעה בין מרכיבים המפותחים ברמה גבוהה מאוד, כמו הפרסום ההצהרתי, לבין מרכיבים דלים ולא מעודכנים, כמו הקשר עם המורים. על סולם 1-3, הממוצע הכללי של עוצמת המרכיבים הוא 1.52. הרושם הכללי מצירוף השכיחות והעוצמה, הוא שישנם בתי ספר שמשקיעים הרבה באתר הבית-ספרי, ולעומתם בתי ספר שהאתר שלהם הוא שומם ועזוב, ויוצר רושם שאיננו מהווה כלי מרכזי בחיי בית הספר.

סיווג המרכיבים:
המשתנים סווגו למרכיבים טכניים וסימבוליים לפי הגדרות המחקר. בסופו של דבר נשארו חמישה מרכיבים במשתנה הסימבולי, ועשרה במשתנה הטכני, כאשר שני מרכיבים שויכו לשתי הקבוצות, מאחר שהם משרתים גם מטרות סימבוליות וגם מטרות טכניות.

מרכיבי האתר והסביבה:
המחקר הנוכחי ביקש, כאמור, לבחון את האופן שבו אתרי האינטרנט הבית-ספריים תומכים ביחסי הגומלין של בית הספר עם סביבתו, בהנחה שתמהיל הרכיבים הטכניים והסימבוליים ישתנה בהתאם לציפיות הסביבה. במחקר נבדקו שלושה היבטים הנוגעים בקשר בין מאפייני הסביבה לבין המרכיבים הטכניים והסימבוליים שבאתר הבית ספרי:

בשלב הראשון נבדקו שתי סביבות, השונות ביניהן בזרם – ממלכתי מול ממלכתי-דתי. לאחר מכן נבדק ההבדל בין סביבת היסודי מול העל-יסודי. בשלב השלישי בדקו החוקרות את האינטראקציה של הקשרים בארבע סביבות ספציפיות: על-יסודי ממלכתי, על-יסודי ממ"ד, יסודי ממלכתי ויסודי ממ"ד.

נמצא כי האתרים של בתי הספר אכן משתנים בשכיחות מרכיביהם, עוצמתם, וסוגם (טכני וסימבולי), לפי הסביבות הספציפיות: האתרים של בתי הספר העל-יסודיים הממלכתיים הם עשירים ביותר גם טכנית וגם סימבולית, כשאחריהם אתרי העל-יסודי ממ"ד. אתרי בתי הספר היסודיים, הממלכתיים והממ"ד, הם הרבה פחות עשירים מהעל-יסודיים בשני המרכיבים, הטכני והסימבולי, אך אתרי בתי הספר היסודיים הממלכתיים עשירים יותר מאתרי בתי הספר הממ"ד הן במרכיב הטכני והן בסימבולי.

המלצות וסיכום

המחקר על אתרים של בתי ספר מציע לבחון אותם לפי עושר האפשרויות שהם מציעים לקהילות בית הספר, בהתבסס בעיקר על היכולות של טכנולוגיית האתרים. במחקר הנוכחי מציעות החוקרות זווית ראייה נוספת לבחינת האתר הבית-ספרי, והיא- האופן שבו הוא תומך ביחסים שבין בית הספר לסביבתו. מנתוני המחקר נמצא שבסביבות שונות מציגים האתרים מרכיבים ופונקציות, השונים זה מזה בשכיחות ובעוצמה. מסקנתן, הנגזרת מהתיאוריה המוסדית והמתקפת אותה, היא שאתר טוב הוא אתר המכוון לציפיות הסביבה לא פחות, ואפילו יותר, מאשר ליכולות של טכנולוגיית האתרים. אין בכך כדי לומר שהאתר צריך להיות כולו שיווקי, וכי להיבט הטכני אין חשיבות, אלא שיש להדגיש את החשיבות של השקעה דיפרנציאלית באתר הבית-ספרי. בזמן נתון ובסביבה נתונה, לא כל מרכיבי האתר חשובים לכל בתי הספר באותה המידה.

להלן כמה עקרונות לבנייה ותחזוקה של אתר בית-ספרי מיטבי, שאותם מציעות החוקרות על סמך הממצאים:

עקרון הייחודיות- אתר בית-ספרי טוב צריך להתאים לסביבתו הקרובה של בית הספר. על אף כי ישנה נטייה בקרב בתי ספר להידמות לארגונים מצליחים בשדה שבו הם פועלים, ועל אף שבחלק מן המקרים ניסיון זה נכון ומבורך, ישנם מרכיבי אתרים המשקפים הקשר ייחודי. לכן, על בית הספר להכיר את סביבתו ולבחון באם ישנם מרכיבים ייחודיים שבאפשרותם לחזק את הזיקה שבין האתר הבית-ספרי לסביבתו.

עקרון הדיווח (Accountability)- למרות חשיבותו של המרכיב הסימבולי, יש לזכור שסביבת בית הספר מדגישה גם היבטים טכניים, לפחות בכל הקשור בהישגים לימודיים. לכן, כמעט כל דיווח על הישגים לימודיים יכול לשרת גם מטרות סימבוליות, מאחר שבאמצעות דיווחים כאלו מעריכה הסביבה את איכותו של בית הספר.

עקרון העושר- עקרון זה מבוסס בין השאר על הרושם הכללי שיוצר האתר, כחלון ראווה וירטואלי של בית הספר. כניסה לאתר מהווה מעין כניסה לחצר בית הספר, והרושם אותו יוצר האתר מצטרף ומשפיע על דימויו ותדמיתו של בית הספר.

עקרון הגיוון- בבחינת ההשקעה והפיתוח של האתר, כדאי לשים לב גם להצגתה של תמונה מגוונת וכוללת של בית הספר.

לסיכום, מהמחקר הנוכחי למדנו על החשיבות של האתר בתחזוקת הקשר שבין בית הספר לבין הסביבה; קשר הבונה מוניטין ותדמית לבית הספר, ומשרת אותו באופנים רבים. לכן, מדגישות החוקרות את חשיבותו השיווקית והסימבולית של האתר, ובהתאם, את חשיבותה של ההשקעה המושכלת בפיתוח משאב זה.

ראה גם : מאמרים נוספים אודות אתרי אינטרנט בתי-ספריים בפורטל מס"ע