האם ניתן לייבא את מסקנות חקר המוח לכיתת הלימוד?

מקור:
סיכום הרצאתו של פרופ' דודאי ממכון ויצמן, שהתקיימה בכנס "מה במוח? חקר המוח והשלכותיו על הלמידה, החינוך והחשיבה" שהתקיים במכון מופ"ת.

מצד אחד מוסכם שהמדע מחדש ומעצים סוגים מסוימים של ידע וחושף את מנגנון המוח והלמידה. מצד שני ידוע גם שמערכות ארגוניות וחברתיות, כגון מערכת החינוך, משתנות בקצב איטי מאוד, אם בכלל.
לפי דודאי מערכת החינוך ההמוני נוצרה בגלל אילוצים כלכליים וחברתיים ואין לה בסיס מושכל של אופטימיזציית למידה. ולכן ניתן לשאול האם אפשר יהיה לשלב את הידע המצטבר במהירות רבה בחקר המוח, על מנת שמערכת החינוך תהיה טובה ואפקטיבית יותר? (לאו דווקא חדשנית יותר)

לדעת דודאי, התשובה היא שלילית. אמנם בזכות חקר המוח אנו מבינים יותר את המנגנונים שאחראים ללמידה והתנהגות, אבל התופעות עצמן כבר היו ידועות לנו מזמן.

דודאי הציג 6 דוגמאות מחקר המוח וההתנהגות הקשורות בכיתת הלימוד שבאמצעותן ניתן להבין את טענתו:

1. "חלונות הזדמנות בהתפתחות המוח" – מדובר בתופעה שבה יש חלונות זמן לניצול מירבי של פוטנציאלי יכולות מסוימות. למשל הפוטנציאל ללימוד שפה הוא בגיל צעיר מאוד ואילו יכולות של בקרה ושליטה מבשילות דווקא בגיל מבוגר יחסית.
הבנה של חלונות הזמנים האלה יכולות לתרום בבניית תכניות לימוד בגילאים שונים, אך חלק מהתופעות כבר ידועות לנו. חקר המוח למעשה נתן ביסוס ניסויי ותיאורטי והסביר את המנגנונים, ותרם לפוטנציאל האבחון וטיפול בפתולוגיות.

2. "העושה הוא היודע"- הכוונה לתופעה שבה למערכות אחדות במוח שיש להן קלט חושי, במינים שונים (בעלי חיים), מפעילות בקולט את המערכת המייצרת קלט זה וכך מפענחות אותו. למשל, מי שלא מבצע שפה, לא יכול להבין אותה. גם כאן התופעה אמנם התגלתה בחקר המוח, אך הרעיון כבר מופיע בפילוסופיה (הפילוסוף האיטלקי ויקו, "מי שעשה הוא מי שמבין"): המשמעות היא שלימוד כיצד לבצע מטלה יהיה חיוני להבנתה.

3. "יתרונותיה של הלמידה המרווחת לעומת האחודה" – מדובר בתופעה ידועה מזמן ונעשה בה שימוש אינטואיטיבי: למידה שהיא ממושכת לאורך יחידת זמן (massed training) יעילה פחות מלמידה שמתרחשת לאורך זמן אך בהפסקות (spaced training). שוב, גם כאן המדע "רק" סיפק הסבר ופתח אפשרויות לטיפול עתידי בהפרעות למידה מסוימות.

4. "חשיבותה של למידת למידה" (Learning set) – מדובר בתופעה שבה במטלות מסוימות היכולת לפתור את סוג הבעיה הולכת ומשתפרת עד לכדי פיתרון מיידי ("רכישת מוכנות למידה"). תופעה זו היתה ידועה לנו אינטואיטיבית ותומכת ברעיון ששינון הוא הכרחי לרכישת מיומנות, ושכדי ללמוד ביעילות צריך קודם כל בסיס ידע וניסיון בתחום הלימוד. חקר המוח ביסס את הידע הזה ומוסיף מידע על המנגנונים.

5. "חשיבותה של העברה" (Transfer) – תופעה זו מדברת על כך שלימוד מטלה או מיומנות אחת יכול לשפר את תוצאות הלימוד של מטלה או מיומנות אחרים. למידה לעומק של נושא אחד מסייעת ללימוד נושאים חדשים בעתיד. גם תופעה זו ידועה היטב בחינוך. למעשה המאמרים הראשונים שעסקו ב-transfer הופיעו בכתבי עת מתחום החינוך בתחילת המאה ה-20. חקר המוח ביסס את התופעה ופענח מנגנוניה.

6. "מעלותיה של הלמידה המיומנותית" - במוחנו ישנן מערכות זיכרון מוצהר ובלתי-מוצהר. חלק נכבד מהזיכרון הבלתי-מוצהר הוא מיומנותי. כלומר אוטומאטי, עמיד, מהיר, ומסוגל לתמוך כבסיס ידע ומיומנות בזיכרון הצהרתי. מכאן שלמידה מיומנותית מעניקה יתרונות לכל החיים, למשל, שינון. התופעה ידועה מזמן וחקר המוח "בסך הכל" מגבה אותה. כבר היה ידוע לנו למשל שחלק ממה שנלמד בגיל טרום-בגרות הופך למיומנות לכל החיים, לכן יתרונות חקר המוח במקרה זה היו בעיקר באבחון וטיפול בפתולוגיות.


חקר המוח מרתק ויש לו פוטנציאל אדיר להבנת עצמנו והעולם שסביבנו. אך יש לזכור כי הוא חושף מנגנונים המונחים ביסוד התנהגויות אנוש, ולא תופעות שאנו חיים בקרבן באופן אינטואיטיבי.

מבחינה מעשית, למי שפועל במסגרת הנורמה, חקר המוח יכול בעת הנוכחית (טווח של 5 -12 שנים) לתת גיבוי לשיטות הוראה מסוימות שמרביתן ידועות, וכן בסיס תיאורטי אפשרי לשיפור שולי ביכולות כגון תשומת-לב או ניהול זיכרון-עבודה.
לעומת זאת חקר המוח יכול כבר עתה ובעתיד הקרוב לתרום רבות להבנה, איבחון וטיפול של חריגות נוירולוגיות העלולות להפריע ללמידה והתנהגות.
לאור הדברים מסכם דודאי:
"חשיבותם של המימצאים בחקר המוח של היום תהיה חיונית במאות הבאות, שבהן יתפתחו מימשקים ישירים של המוח האנושי ומערכות מידע חיצוני ("רשתות"). אולם העתיד הביוני הזה, שייתרחש בכל מקרה, עדיין רחוק. כדי שהמדענים והמהנדסים של הדורות הבאים יפתחו אותו, הם צריכים (עדיין?) חינוך המבוסס על שילוב של הרבה ידע ויזע."