האם החינוך הדמוקרטי הוא הדבר הבא?

לפי דעתי יש יתרונות רבים לחינוך הדמוקרטי, מלבד היתרונות הצוגו לעיל החינוך הדמוקרטי יכול לצמצם פערים חברתיים כלכליים. לפי המאמר של ארגמון (2012) נראה כי לחינוך הדמוקרטי יש כלים העשויים לסייע בבעיית הפערים החברתיים כלכליים בחינוך.
ראשית, החינוך הדמוקרטי דוגל במדד הצלחה אישי. כך, שההצלחה תלויה במטרות האישיות שהתלמיד מציב לעצמו. במצב זה אין השוואה של השיגים כלפי תלמידים אחרים והפערים נעלמים.
שנית, המבנה הדמוקרטי כמבנה מעצים. בחינוך דמוקרטי התלמיד מתנסה בחיים דמוקרטיים בפועל. ישנן מספר דגומאות לכן, העיקירת היא שהתלמידים עומדים מול מערכות בירוכראטיות ועליהם לקדם את ענייניהם. מרחב ניעות זה מקדם את כל האוכלוסיות ומאפשר לבוגרים לתרום תרומתם גם למאבקים חברתיים עתידיים.
יחד עם זאת, קיימים חסרונות שאריה קיזל מציג במאמרו, מלבד הפקרת החלשים המוצגת לעיל, הבית ספר הדמוקרטי הוא ממיין ממבחינה כספית וגם מבחני התאמה.
אמנם כל הביקורות שהוצגו משמעותיות אך יש לזכור כי יש לשים את הילד המרכז. מה שמשותף להורים ששמים את ילדיהם בבתי ספר דמוקרטיים הוא הרצון לחנך את ילדיהם בצורה הטובה ביותר ולהכינם לחיים האמיתיים, מה שמערכת החינוך הציבורית לא עושה. לכן, הפיכת כל מערכת החינוך לגישה הדמוקרטית תפתור את כל החסרונות שהוצגו ע"י פרופסור קיזל. הפיכה לגישה דמוקרטית תפחית את הנטישה מבתי ספר ציבוריים והמיון שפרופסור קיזל טוען שבתי הספר הדמוקרטיים מחוללים, לא יהיה יותר מכיוון שכולם יקבלו את אותו החינוך.

לדעתי חובתו של הורה היא בראש ובראשונה לילדיו ורק לאחר מכן לשלומה של מערכת החינוך, עליה הוא לא מופקד ואשר לרב אין לו את הסמכות להשפיע עליה. משכך אפשר להזמין ולבקש מהורים איכותיים להשפיע לטובה על החינוך הציבורי אך בפירוש לא לצפות זאת מהם, ובמיוחד אם לא ניתנים להם סמכויות מובנות לעשות זאת.