האי-אפקטיביות של אסטרטגיות ניהול "אפקטיביות": מורים מתחילים, ניהול התנהגות וזהות

Dugas, D. (2016). The ineffective of "effective" management strategies: First-year teachers, behavior management and identity, Action in Teacher Education, 38(1), 18-33.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

הסיכום המלא, עם הטבלאות הנכונות, מופיע כקובץ Word בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

במאמר מוצג מיזם מחקרי שאיתגר את הגישה הנקוטה בהכשרת מורים להוראת טיפול במשמעת וניהול כיתה המתבססת על הקניית כישורים ותכנים רלוונטיים. הטיעון המרכזי הוא שיש קשר בין זהות אישית ומקצועית של מורה לבין דרכי ניהול כיתה וטיפול בבעיות משמעת. לכן, חיוני שבתוכניות ההכשרה ישולב היבט זה בקורסים לניהול כיתה. ראוי לזכור שאחד הקשיים המרכזיים של מורים מתחילים הוא ניהול כיתה ובעיקר התמודדות עם בעיות משמעת (Melnick & Meister, 2008, Goodwin 2012). זוהי התמודדות הגובה מחיר כבד, גורמת למתח רגשי ופיסי ולשחיקה (Aloe et al., 2014).

מסגרת מושגית – זהות: מחקרים רבים עסקו ועוסקים בזהות מורים, אך רובם אינם מציגים זהות כגורם מרכזי בהחלטות ניהול כיתה של מורים מתחילים. במחקר זה נעשה שימוש בגישה נרטיבית למושג הזהות המאפשרת גישור בין תפיסת זהות אישית מנקודת מוצא של "כיצד אני רואה את עצמי?" (Sfard & Prusak, 2005) לבין נקודת מוצא של "כיצד אני נראה בעיני אחרים?" (Gee, 2001). הגישה הנרטיבית מבקשת ליצור זהות שיש בה ביטוי לשתי נקודות המוצא ועידוד ליצירת סיפור פנימי ששיש בו שילוב של תמונת עבר, תפיסת הווה ובחינת העתיד (2008 ,McAdams, 1995). זהות אינה מצויה/ מתבטאת בהתנהגות הפרט ולא בתגובות אחרים אליו, אלא ביכולת לקיים ולשמר נרטיב אישי ייחודי מתמשך-משלב (Giddens, 1991). הזהות הנרטיבית אמורה לתת תחושת לכידות ורווחה פסיכולוגית לאדם, והיא ניתנת לחשיפה באמצעות ראיונות על סיפורי חיים. המושג "זהות נרטיבית" הנחשפת בראיונות של סיפורי חיים מהווה את נקודת ההתחלה של מחקר זה.

הכשרת מורים לניהול כיתה – במחקרים נמצא כי מורים חדשים אינם מרגישים מוכנים להוראה בהיבט של ניהול כיתה והתמודדות עם בעיות משמעת, וחווים פער בין מה שלמדו בתוכנית ההכשרה לבין המציאות הכיתתית. הם נאלצים לבחור באורח מקרי באסטרטגיות ניהול שלרוב משקפות מאמצי התמודדות ולא מסרים של שליטה, סמכות ולמידה. זהו מצב שעלול להוביל לאחת משתי מגמות: עייפות ושחיקה או התנהגות סמכותנית ואף עוינות מוקצנת (Smart & Igo, 2010). נושאי ניהול כיתה בתוכניות ההכשרה מסתכמים ברשימות של כישורי-ניהול כיתה כמו: תשומת לב למגוון אירועים בו זמנית, מעברים חלקים, מעקב מתמיד, חיזוקים חיוביים, הפחתת בזבוז זמן, מסר אני, האזנה פעילה וכדו'. האפשרות שזהות המורה משפיעה על הבחירה להשתמש בכישורים אלה כמעט אינה מופיעה כגורם בעל חשיבות. ספרות עכשווית ממשיכה מגמה זו (למשל, Wong & Wong, 2005, Lemov 2010, Jones, 2011). יש חוקרים השואלים אם הגישה המקובלת של הוראת ניהול כיתה בדרך של הקניית כישורים, היוצאת מנקודת הנחה שמורים מקבלים כל הזמן החלטות רציונליות תוך בחירה מושכלת ממגוון אפשרויות תגובה, אכן נכונה ויעילה (Riley, 2011, Day et al., 2007). מורים מתחילים המעידים בעצמם על חוסר יכולת להתמודד באפקטיביות עם הפרעות תלמידים מחזקים שאלה זו.

על המחקר – אוכלוסייה: 16 מורים מתחילים בשנה ראשונה מרמות בי"ס שונות. כלי המחקר: ראיונות בני שעה וחצי בגישה של סיפורי חיים. ניתוח: ניתוחי תוכן וקידוד היגדים בגישת תיאוריה הצומחת מן השדה.

מה נמצא במחקר?

ניתוח התוכן של הראיונות העלה שלוש תימות שנותנות ביטוי למחשבה שיש קשר בין מאפייני זהות לבין ניהול כיתה ובעיות משמעת: א) שאיפה להיראות כ"סוג מסוים של מורה" ע"י התלמידים, ב) שאיפה לתפוס את עצמם כסוג מסוים של אדם ומורה, ג) קונפליקט בין זהות לבין פעולה/ עשיה אפקטיבית.

קשרים בין זהות לבין ניהול כיתה

נושא: מה משפיע על בחירת תגובה?//  פירוט//  דוגמאות

להיראות כ"סוג מסוים של מורה" ע"י התלמידים; החשיבות של תפיסות התלמידים//  להיתפס כמורה שקול, אכפתי, לא קפדן, משדר סמכות"//  הוא (התלמיד) יחשוב שלא אכפת לי ממנו, או יחשוב שהייתי אדם רע"

תפיסת עצמי כסוג מסוים של אדם ומורה אידיאלי//  התאמה לתפיסת הדמות האידיאלית של מורה; הרצון להיות "אני עצמי"//  "רציתי להיות מורה...שיכול לפתור בעיות ללא אלימות"; "עלי להפסיק להיות בחור כזה..."

קונפליקט בין מה שהזהות "מכתיבה" לבין העשיה הממשית// מתחים בין פרקטיקה אפקטיבית לבין הזהות המקצועית-האישית; תפיסת התערבויות אפשריות כבלתי אפשריות כי הן "לא אני"// "אני רוצה שיאהבו אותי...זה חלק מאישיותי, לפעמים אינך יכול לדכא את אישיותך"

ראו ארגון המידע הטבלאי הנכון בקובץ Word המצורף בטור המידע מצד שמאל.

מסקנות והשתמעויות – אחד הנושאים היותר משמעותיים שמורים מתחילים מעלים הוא קשיים בניהול כיתה והקשר בין זהותם העצמית לבין הצורך להגיב, לרוב מידית, על התנהגויות תלמידים. בסיטואציות רבות הם מוצאים עצמם מנהלים משא ומתן בין הדימוי האידיאלי של מורה בעיניהם לבין התגובות המתחייבות מהתנהגויות קשות של תלמידים, בין הרצון להיות מקובלים ולהיתפס כשקולים, כנעימים וכבעלי יכולת הנהגה לבין הצורך להפעיל התערבויות העלולות לסכן זאת. הם רואים הפרדה בין זהות ואפקטיביות ומצויים בקונפליקט בתהליכי קבלת החלטות נדרשות (הרמת קול אינה יאה למורה האידיאלי אך לפעמים אפקטיבית בשיעור; הימנעות מקונפליקט עם תלמיד המתחייב מהסיטואציה בכיתה).

יש צורך שבתוכניות להכשרת מורים ישולבו היבטים של פיתוח זהות המורה והמתחים הקשורים לכך, תוך שינוי המיקוד מדגש על הקניית בסיס ידע וכישורים לדיון בהשפעת מאפייני הזהות על קבלת החלטות. גישה זו זכתה כבר לביקורת בהיותה מבוססת על הנחות מצמצמות והתנהגותיות על הוראה ולמידה, ובהיעדר התייחסות לפיתוח המורה כ"אדם ייחודי ושלם" (McLean, 1999).

שאלה הקשורה לכך היא כיצד לטפל בנושאי זהות בהכשרה. המיקוד הגדל בשנים האחרונות בעמדות של מורים הוא צעד נכון שיש בו התייחסות לתכונות המורה ולא רק לידע שלו. עם זאת הדגש המושם על הערכת מורים עדיין חזק יותר מזה, אף שיש מאמצים מסוימים להשתמש גם ביומנים וברפלקציות. זהו כיוון חשוב לשיקול ולפעולה.

ביבליוגרפיה

Aloe, A., Amo, L., & Shanahan, M. (2014). Classroom management self-efficacy and burnout: A multivariate meta-analysis. Educational Psychology Review, 26(1), 101–126.

Day, C., Sammons, P., Stobart, G., Kington, A., & Gu, Q. (2007). Teachers matter: Connecting work, lives, and effectiveness. New York, NY: Open University Press.

Gee, J. (2001). Identity as an analytic lens for research in education. Review of Research in Education, 25, 99–125.

Giddens, A. (1991). Modernity and self-identity. Stanford, CA: Stanford University Press.

Goodwin, B. (2012). Research says. Educational Leadership, 69(8), 84–85.

Jones, F. H. (1987). Positive classroom discipline. New York, NY: Fredric H. Jones & Assoc.

Lemov, D. (2010). Teach like a champion. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

McAdams, D. P. (1995). What do we know when we know a person? Journal of Personality, 63(3), 365–396.

McAdams, D. P. (2008). The life story interview. Retrieved from http://www.sesp.northwestern.edu/foley/instruments/interview/

McLean, S. V. (1999). Becoming a teacher: The person in the process. In R. P. Lipka & T. M. Brinthaupt (Eds.), The role of self in teacher development. Albany, NY: State University of New York Press, 55–91.

Melnick, S., & Meister, D. (2008). A comparison of beginning and experienced teachers’ concerns. Educational Research Quarterly, 31(3), 39–56.

Nias, J. (1989). Primary teachers talking: A study of teaching as work. New York, NY: Routledge.

Riley, P. (2011). Attachment theory and the teacher-student relationship: A practical guide for teachers, teacher-educators, and school leaders. New York, NY: Routledge.

Sfard, A., & Prusak, A. (2005). Telling identities: In search of an analytic tool for investigating learning as a culturally shaped activity. Educational Researcher, 34(4), 14–22.

Smart, J. B., & Igo, L. B. (2010). A grounded theory of behavior management strategy selection, implementation, and perceived effectiveness reported by first-year elementary teachers. Elementary School Journal, 110(4), 567–584.

Wong, H. K., & Wong, R. T. (2005). The first days of school. Mountain View, CA: Harry K. Wong Publications, Inc.