דרכים לקידום ניעותם החברתית-לימודית של התלמידים בני העולים מאתיופיה, תוך שימת דגש על העצמת הוריהם כנדבך חשוב בתהליך
לאטי, שרון. "דרכים לקידום ניעותם החברתית-לימודית של התלמידים בני העולים מאתיופיה, תוך שימת דגש על העצמת הוריהם כנדבך חשוב בתהליך", עיונים מס' 13 , מרץ 2012 ( אורט ישרא ל ), עמודים 1-6.
מאז 1985 הגיעו ו/או נולדו בישראל למעלה ממאה אלף עולים מאתיופיה. למרות הזמן הרב שעבר מאז הגעתם ועד היום, עדיין עולים אלה ממוקמים בתחתית הסולם החברתי- כלכלי, הישגי ילדיהם בלימודים נמוכים, שיעור הנשירה של בני נוער אלו גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית. הנוער נתון בקונפליקט תמידי בין המנהגים והחינוך מבית ובין דרישות החברה הישראלית הקולטת, והתוצאה היא שוליות חברתית ולימודית המובילה לניתוק, לנשירה ובמקרים מסוימים לאובדנות.
מאמר זה בוחן דרך עיני הפרט - הדור השני לעלייה, המשפחה, הקבוצה האתנית וכן דרך עיני הקבוצה הקולטת- את הדרכים לקידום הניעות החברתית-לימודית של התלמידים בני העולים מאתיופיה. בבסיס עומדת ההכרה כי הדרך אל הפרט עוברת באמצעות הבנת עולמו התרבותי, ויחסי הגומלין בין תהליכים שעובר הפרט ועוברת הקבוצה.
גורמי הנעה
בקרב בני הנוער יוצאי העדה האתיופית מתפתחות תופעות של שוליות חברתית ולימודית כמו: נשירה סמויה/גלויה מבתי הספר, עיסוק בעבודות מזדמנות, שוטטות, התמכרות לשתייה, אלימות ועבריינות מזדמנת או מתוכננת.
לנוכח תופעות אלה, לא נותר אלא לבדוק מהם הגורמים לאותו חוסר הנעה המוביל למצב זה: ראשית, בני הנוער סובלים מחסכים: חברתיים, סביבתיים, רגשיים ומשפחתיים במינונים שונים.
אלה באים לידי ביטוי במגוון התנהגויות בלתי מסתגלות, והם משקפים דימוי עצמי נמוך.
בנוסף, יש לציין כי בשל הקשיים והפערים הלימודים והחברתיים, חווים בני הנוער יוצאי אתיופיה היעדר תחושת שייכות למסגרת.
יתר על כן, תלמידים חשים הפליה, ובגללה מחריפים הפערים בין רמת ההישגים הממוצעת של האוכלוסייה הכללית לבין התלמידים השייכים לקבוצות מוצא מזוהות כגון: יוצאי אתיופיה.
קושי אחר ומשמעותי המעכב הנעה הוא חוסר תפקוד הורי בגלל הבדלי שפה ותרבות המאפיינים את בני הנוער יוצאי אתיופיה.
זהו היפוך התפקידים (הורים שהיו אמורים לכוון ולהוביל את ילדיהם - הופכים לתלויים בהם, כאשר ילדיהם משמשים מתווכים אל התרבות הקולטת), התוצאות הן רגשות אשמה, של שני הצדדים, ואלו מדכאים הנעה. גיבוש זהות ביחס להורה חלש מגביר את רגש האשמה ומפחית את יכולת ההורה להציב גבולות, לסמן מצפון ומוסר, מה ראוי או לא מבחינה ערכית.
עולה מהתיאור הזה כי משפחות עולים רבים מתפקדות בתנאים מורכבים של ניגודים:
מצד אחד, החברה מעוניינת בחיזוק התא המשפחתי והסמכות ההורית, ומאידך, בשל קשיי השפה, תעסוקה וכו', נחלשת השפעתם וסמכותם של ההורים על תהליך החינוך של ילדיהם.
הבעיות המשפחתיות של העולים הולכות ומחמירות עקב שינויי תנאי החיים והתרבות ושליטה בלתי מספקת בעברית. כך ההורים אינם מסוגלים לשמש כגורם סוציאליזציה לחברה הישראלית, ואחריותם מתמקדת בסיפוק הצרכים הכלכליים של הילד.
כמו כן, רוב ההורים יוצאי אתיופיה, משוללי ידע אודות בעיות המתבגרים בתחום הלימודים ובחיי החברה שלהם. התוצאה היא שהמתבגרים אינם פונים עוד אל הוריהם בחיפוש אחר עצה ועזרה בעניין בעיותיהם בבית הספר ובחיי החברה.
גישת רוב ההורים העולים במיוחד מאתיופיה היא שאם לילד יש בעיות או קשיים בבית הספר - זו אחריות בית הספר לטפל בהם. ייתכן כי גישה זו נובעת מחוסר היכרות עם מערכת החינוך, חוסר מודעות לזכויותיהם כהורים ותחושת היעדר יכולת לסייע או להשפיע על בית הספר, או על התהליך הלימודי של ילדיהם. אצל ההורים יוצאי אתיופיה, יש חוסר אמון רב בבית הספר וחשדנות כלפיו על רקע תחושתם שהיחס כלפיהם וכלפי ילדיהם נובע מגזענות.
המפתח להצלחה טמון בראיית צורכי התלמיד ופיתוח מענה תוך שילוב כוחות קהילת העולים ומערכת החינוך יחד עם פיתוח כוחות הילדים, ההורים, וצוות בית הספר.
המלצות
המחברת ממליצה לבנות תכנית התערבות מערכתית, הרואה את תהליך הקליטה כמערכת אינטראקציות בין הפרט העולה, משפחתו, תרבותו והחברה הישראלית הקולטת.
דוגמאות להמלצות:
1. חינוך לרב תרבותיות שמתמקד בהעברת מידע לכלל התלמידים בחברה במטרה לפתח את הידע של התלמידים לגבי מאפייניהן של קבוצות שונות, על מנת לפתח אצל התלמידים תחושת אמפתיה כלפי השונה והזר מבחינה חברתית .
2. תכנית להכשרת מנהל בית הספר והצוות החינוכי - מבחינה ארגונית צריכה הנהלת בית הספר לתפוס את קליטת התלמידים כמפנה משמעותי שבית הספר עובר.
שיתוף כל צוות בית הספר ועבודה בגישה מערכתית הם מרכיב חשוב בהצלחת תהליך הקליטה של התלמידים העולים ומשפחותיהם. לפיכך יש להביא למודעות הצוות החינוכי את הצרכים הייחודיים של התלמידים העולים, התרבות, עולם המושגים וההתנהגויות שמהם הם באים וזאת על מנת שיוכלו להבין אותם.
3. שילוב חברתי של תלמידים עולים - מומלץ לפתח את מודעות כלל התלמידים להיבטים הקשורים בקליטת העולים ולעודד אותם ליזום פעילויות חברתיות משותפות לשילובם החברתי של התלמידים העולים. לדוגמה, פרויקט חונכות.
4. בחירת מורה מתאים לעולים - ריכוז שעות העזר לעולים מצוי אצל המורה הנבחר על פי כישוריו והרואה את הנושא כחשוב, מהווה גורם מכריע בהשתלבות תלמידים עולים. המורה יהווה עבורם דמות משמעותית ומקשרת בין בית הספר-התלמיד-וההורים. אלה יחזקו את הרגשת השייכות.
5. הנחיית קבוצה מעורבת - תלמידים ותיקים ועולים - מאפשרת היכרות מעמיקה בין שתי קבוצות התלמידים.
6. יצירת הזדמנויות להצלחה בשילוב ובהסתגלות התלמיד העולה - מומלץ ליצור במכוון הזדמנויות להצלחה, כגון: עידוד השתלבות בפעילויות בית ספריות, כולל חוגים, מתן הזדמנות להפגנת כישורים מיוחדים, ומתן הזדמנות לספר לתלמידים הוותיקים על תרבותם וארץ מוצאם.
7. השקעה מיוחדת בהורי התלמידים האתיופים - תהליך העלייה פוגע פעמים רבות בתפקוד ובסמכות ההורים העולים, וזאת בעיקר לנוכח קשיי השפה, התרבות החדשה ואי התמצאות במערכת החינוך בארץ. עם זאת, מעורבות ההורים בחינוך ילדיהם חשובה בתמיכה הרגשית, בעידוד ובהכוונות שהם יכולים לתת כמבוגרים בעלי ניסיון ובסמכות שהם יכולים להפעיל על הילדים. בית הספר צריך לעודד את מעורבותם בו בוועדות, בשיתוף הורים בהחלטות לגבי ילדיהם.
אם ההורים מתקשים בשפה העברית, מומלץ להיעזר במתורגמנים לשפת העולים. מומלץ ליזום מפגשים בין ההורים הוותיקים והעולים - המזמנים דיאלוג והיכרות הדדית.
אחת המסקנות החשובות של מחקר זה היא כי ניתן לסייע בידי התלמיד העולה להסתגל ולהשתלב בהצלחה בחברה בבית הספר בו ניקלט. שילוב משמעותי עשויי לצמצם את תופעת חוסר ההסתגלות וקשיי השילוב החברתי של העולים בבית הספר. תלמידים עולים ירחיבו את משאביהם בדרך להתמודדות יעילה, חוסנם הנפשי יגדל וכן רווחתם בתוך כותלי בית הספר ומחוצה לו.