דיסלקסיה: ליקוי עצבי-חישובי

לם, אורן. "דיסלקסיה: ליקוי עצבי-חישובי". הד החינוך, גיליון מס' 06, אייר תשע"א, יוני 2011. עמ' 70- 73.


דיסלקסיה התפתחותית מוגדרת ככשל מתמשך ברכישת קריאה. מדובר בקושי מתמשך ברכישת מיומנות תקינה של פיענוח מילים כתובות, לעתים קרובות חרף תמיכה שיטתית, נסיבות חיים שאינן מנבאות כישלון והיעדר חסרים חושיים חמורים (ראייה ושמיעה). מטרתו של המאמר היא לתאר את מקור הכשל ברכישת מיומנות הפיענוח של מילים כתובות, גם כאשר הללו מוצגות במבודד – כשל המאפיין את מרבית המוגדרים דיסלקטים. המאמר עוסק אפוא ב- 65% מלקויי הקריאה, שרובם לומדים במערכת החינוך הרגילה.

דיסלקסיה התפתחותית כביטוי לכשל לשוני

הטענה בצורתה הפשוטה היא שליקוי בהתפתחות הערנות ההגאית – התובנה האינטואיטיבית שמילים מורכבות מהגאים – עומד ביסוד הכשל ברכישת קריאה. ליקוי זה מכשיל את תהליך רכישת הקריאה משום ששיטות כתב אלף-ביתיות מבוססות על הקשר שבין הגה לבין סמל גרפי או סמלים גרפיים אחדים המשמשים בכתיבה. ואכן, מחקרים רבים הראו שאפשר לנבא הצלחה או כישלון ברכישת קריאה באמצעות מבחנים פשוטים להערכת ערנות פונמית בקרב ילדי גן.

דיסלקסיה התפתחותית כביטוי לכשל שמיעתי

בעקבות המתואר לעיל, הועלתה ההשערה שמקור העיכוב בהתפתחות ערנות פונמית בקרב הלוקים בדיסלקסיה התפתחותית הוא ליקוי ספציפי בתהליכי עיבוד שמיעתי, הגורם לחוסר ביכולת הזיהוי של עיצורי המילה משום שהגאי עיצור הם בעלי משך קצר מאוד. עם זאת מחקרים שנערכו בעקבות השערה זו העלו כי רק מיעוט קטן מקרב לקויי הקריאה מגלה קשיים התואמים לה. מיעוט זה גם מפגין את הקשיים החמורים ביותר ברכישת קריאה.

המאפיינים הנפוצים של דיסלקסיה התפתחותית

בניגוד להשערות הרווחות בציבור, מרבית הדיסלקטים אינם מתקשים במידה חריגה ברכישת כללי המיפוי של גרפמות לפונמות. מרבית הילדים ששפת אמם עברית המוגדרים לקויי קריאה על בסיס מבחני שטף קריאה מגלים יכולת תקינה או כמעט תקינה במטלות שיום מילות תפל חד-הברתיות מנוקדות (מילות תפל הן מילים לא לקסיקליות, חסרות משמעות). לעומת זאת הם מתקשים מאוד בשיום מילות תפל רב-הברתיות מנוקדות, גם אם אלה הורכבו אך ורק מהברות שנהגו נכון במבודד. עיקר השגיאות של קוראים אלה הוא בהיגוי תנועות המילה, ואין להם כמעט שגיאות בהיגוי עיצורי המילה. לכן אין לתלות את קשיי הקריאה של ילדים אלה בהבחנה שמיעתית ירודה או באי-ידיעת כללי המיפוי של גרפמות לפונמות.

היכולת לנבא את בחירת ההיגוי נובעת מהדרך שבה לומדת רשת תאי עצב לתרגם גרפמות לפונמות. רשתות תאי עצב במוח האנושי הן מנגנון יעיל מאוד של גילוי חוקיות באמצעות התנסות.

חישוביות ברשת תאי עצב המתמחה בפיענוח מילים כתובות

מודלים של חישוביות עצבית ממחישים כיצד רשת עצבית עשויה לפתח כללי פיענוח יעילים על סמך תכונות סטטיסטיות. רשת נוירונים פשוטה למדי אוצרת את המידע הסטטיסטי הרלוונטי באמצעות תהליך ההתנסות בפיענוח מילים כתובות, התנסות הגורמת לשינויים בעוצמת הקשרים בין יחידות הרשת. ככל שהמידע הנצבר ברשת רב יותר עקב התנסות נמשכת בקריאה, כך מתמעטים השינויים בעוצמת הקשרים משום שמרבית המנבאים הסטטיסטיים כבר הוטמעו לתוך הרשת וקיבלו את משקלם היחסי במערך עוצמות הקשר בין יחידות הרשת. לפיכך תהליך פיענוח מילה כתובה אינו כרוך בשליפת ספר עב כרס של נתונים סטטיסטיים על השפה, חיפוש ובחירת כללי פיענוח רלוונטיים. מסלול הפיענוח כבר מוכתב.

הבדלים ברשת הפיענוח של קורא תקין וקורא בעל ליקוי

נראה שברשת הפיענוח של לקויי הקריאה ניתן משקל יתר לתצליל השכיח, אף שגורמים סטטיסטיים אחרים נוגדים לעתים בחירה זו ואמורים לרסן אותה. עיקר הבעיה אינה נעוצה בחסר מילוני אצל לקויי הקריאה, אלא בקושי שלהם להטמיע מסד אמין של נתונים הנוגעים לקשר בין הרכבי גרפמות להרכבי צליל.

הטיה תצלילית וזיכרון עבודה פונולוגי

אחד הרמזים החשובים להבנת ההטיה התצלילית הוא הקושי העקיב שמגלים נבדקים הלוקים בקריאה לבצע מטלות שנועדו לבחון את זיכרון העבודה הפונולוגי – זיכרון לטווח קצר של פריטים שקידודם בזיכרון נסמך על צלילי השפה. לקויי קריאה מן הסוג הנדון כאן מתקשים בעקיבות במטלות כגון זכירת סדרות של ספרות, מילים והברות. נבדקים אלה זוכרים פחות פריטים המושמעים להם מקוראים תקינים. מכאן שישנו יסוד להשערה שמקור הליקוי בזיכרון העבודה הפונולוגי הוא שיוצר את אפקט ההטיה התצלילית. מגבלה זו מעכבת מאוד את תהליך הרכישה של מיומנות פיענוח אוטומטית של מילים כתובות, תהליך המושלם בדרך כלל עד לכיתה ג' או ד'. לעניין זה יש השפעות ישירות על יעילות הקריאה של טקסט, רכישת כתיב תקני ואף על התפתחות יכולת ההבעה בכתב.

האם למחקרים ולתובנות שתוארו יש ערך מעשי?

ידע זה הינו בעל ערך מעשי רב מכיוון שביכולתו לתרום לשיפור אמצעי הטיפול בתלמידים לקויי קריאה. אפשר לגזור מתוך הדיון שהתנהל כאן על הדינמיקה החישובית של פיענוח מילים את הכלל המעשי שחיזוק מכוון ושיטתי של המסד הסטטיסטי הנוגע לקשר בין הרכבי אותיות להרכבי צליל הוא המפתח המשמעותי ביותר לייעול הקריאה.
עם זאת הבעיה העיקרית בטיפול בתלמידים לקויי קריאה אינה קשורה לידע הנוגע לטיפול יעיל, אלא לאמונה שקנתה לה שביתה בקרב רבים שמכיוון שמדובר ב"פגם מוחי גנטי" אי אפשר לתקנו באופן משביע רצון. אמונה זו, המשפיעה לרעה על נכונותם של מורים והורים לפעול לשיקום הקריאה, שגויה מיסודה. מקורה הגנטי של הדיסלקסיה אינו צריך לרפות את ידינו; הוא אף יכול להדריך את הטיפול בה.