ביקוש והיצע של מורים במערכת החינוך

סמדר דוניצה-שמידט , רות זוזובסקי. " ביקוש והיצע של מורים במערכת החינוך" , שבילי מחקר , שנתון מס' 18 , 2012 עמודים 45- 51.


מטרתו של מחקר זה היא ללמוד על סוגיית המחסור במורים מנקודת מבטם של בתי הספר והמחוזות וכן לאתר את האסטרטגיות שבתי הספר מפעילים על מנת להתמודד עם החוסר.

מהו מחסור במורים? הגדרות
בסקירה שנערכה בנושא ההתמודדות עם מחסור במורים (אבן וסלוי, 2010) מתוארים כמה מצבים המאפיינים מחסור:
- מצב שבו יש כיתות ללא מורים.
- מצב שבו מספר הפונים להוראה אינו מספיק למלא את מקום הפורשים. אינדיקטור לכך הוא שיעור
מורים מבוגרים (מעל לגיל 50) שעשויים לפרוש.
- מצב שבו מאיישים את המערכת מורים לא אפקטיביים, כלומר לא איכותיים על פי מדד כלשהו.
- מצב שבו ביטויי המחסור אינם אחידים ומשתנים ממקצוע למקצוע או מאזור גיאוגרפי אחד למשנהו.


האם קיים מחסור במורים בישראל?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתבקשה לספק נתונים אודות סוגיית המחסור במורים בישראל. הלשכה פרסמה שלושה דוחות-בנושא זה.
נתוני הפרסומים העידו על מגמת ההזדקנות של כוחות ההוראה-אחוז המורים בני 50 ומעלה עלה מכ-19% בשנת 1991 ועד לכ-37% בשנת 2005.
נשירת מורים חדשים מגיעה ל-45%-55% מכלל המורים החדשים לאחר חמש שנים, וניכרת עלייה בשיעור העוזבים לצמיתות את ההוראה (כ-6% מדי שנה).

לעומת זאת, סמנכ"לית מנהלת המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי של עובדי הוראה במשרד החינוך, הגב' גילה נגר, טוענת שהמצב בשטח שונה. לדבריה, משרד החינוך מתקשה למצוא תעסוקה לכל בוגרי "תכנית 500" – תכנית ייחודית להכשרתם של 500 אקדמאים להוראה, בעלי ניסיון רלוונטי, שנפתחה בשנת 2009 ונועדה לתת מענה מהיר למחסור במורים במקצועות האנגלית, המתמטיקה והמדעים.

התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינן הולמות את המידע ביחידות כוח האדם של משרד החינוך (אגף בכיר לכוח אדם בהוראה, מינהל כוח אדם בהוראה, גף הכשרה להוראה וגף תנאי שירות). פערים אילו יוצרים את הצורך לבחון את סוגיית המחסור במורים באופנים נוספים.

רציונל המחקר
בבסיס המחקר, המבוצע כחלק ממחקר גדול יותר של רשת המחקר במכון מופ"ת בנושא "מדיניות כוחות ההוראה", ההנחה היא שהסיבות לפער שבין חיזוי הלמ"ס והנתונים שבידי משרד החינוך נובעות מפעילויות רבות המתרחשות בין כותלי בית הספר על מנת להתמודד עם בעיית המחסור במורים.

מטרות המחקר
א. בדיקה של סוגיית המחסור במורים מנקודת המבט של:
- בתי הספר המונחים כמותיים של שיעור המורים העוזבים ומצטרפים.
- בית הספר כולו ובתי הספר לפי פיקוח.
- מקצועות הלימוד השונים (או אשכולות מקצועות)בכלל בתי הספר ולפי פיקוח.

ב. זיהוי מאפייני המורים העוזבים את בית הספר והמצטרפים אליו (שיעור בעלי הסמכה להוראה, שיש להם רישוי, שהוסמכו ללמד את המקצוע שילמדו).

ג. הסיבות להיווצרות מחסור במורים ברמה הבית-ספרית (עזיבה מסיבות שונות, גידול אוכלוסיית הלומדים, סיבות קוריקולריות).

ד. זיהוי אסטרטגיות שמנהלים נוקטים כדי לטפל במחסור במורים (הסתייעות בגורמים מעצבי החלטה על קבלת מורים, דרכי התמודדות).

ה. תפיסת המנהלים את השלכות המחסור.


שאלות המחקר
1. באיזו מידה או תדירות מתמודדים בתי הספר עם מחסור במורים? (מטרת מחקר א').

2. מה הם תחומי המחסור ותחומי העודף של המורים בשנים האחרונות? (מטרת מחקר א').

3. מה הם המאפיינים של כוח האדם הנכנס להוראה והיוצא מההוראה והשלכותיהם לאיכות המורים? (מטרת מחקר ב').

4. מה הן הסיבות למחסור במורים? (מטרת מחקר ג').

5. אילו גורמים מסייעים באיוש כוח האדם בהוראה בבית הספר? (מטרת מחקר ד').

6. מה הן הדרכים שמנהלים מפעילים על מנת להתמודד עם מחסור במורים? (מטרת מחקר ד')

7. מה הן דעות המנהלים על השפעת המחסור במורים? (מטרת מחקר ה').


אוכלוסיית המטרה במחקר
- מנהלי בתי ספר ציבוריים בפיקוח הממלכתי, הממלכתי-דתי והערבי בכל שלבי החינוך.
אוכלוסיית המטרה אינה כוללת את בתי הספר החרדיים, הפרטיים, בתי ספר ערביים במזרח ירושלים ובתי ספר בחינוך המיוחד.
אוכלוסיית המטרה כללה 2,373 בתי ספר.

- מפקחים של בתי ספר משבעה מחוזות.

- מורים מחפשי עבודה.

ממצאים ראשונים 
מממצאי מחקר החלוץ עולה:

תיאור המחסור מנקודת מבטו של בית הספר (שאלות מחקר 1-2): מנתוני המנהלים מתברר ששיעור המורים שהצטרפו בשנת תשע"א לבית הספר עולה על שיעור העוזבים.
תנועתיות המורים (כניסה של מורים לבית הספר ויציאתם ממנו) נעה בין 11% ל-17% בממוצע ממצבת המורים הבית-ספרית. נתונים אלו מלמדים שלכאורה אין מחסור במורים בממד הכמותי. למרות תמונה זו מנהלים מעידים שקיימים מקצועות שבהם יש קושי למצוא מורים והם: אנגלית, מתמטיקה, מדעים וחינוך כיתה.

זיהוי מאפייני המורים המצטרפים לבתי הספר (שאלת מחקר 3): נמצא שאחוז המורים בעלי הסמכה ורישוי בקרב אלו שהצטרפו בשנת תשע"א לבתי הספר נמוך מזה שנמצא בקרב אלו שעזבו את בתי הספר בשנה זו, בעיקר במגזר הממלכתי. ממצא זה מעיד בעקיפין על ירידה באיכות מצבת המורים.

הסיבות להיווצרות מחסור במורים בבית הספר (שאלת מחקר 4): הסיבה העיקרית למחסור במורים לפי דיווחי המנהלים בבתי הספר בכל הפיקוחים היא עזיבה זמנית של מורים את בית הספר. סיבה פחות מרכזית היא עזיבת מורים את בית הספר לצמיתות. עזיבה זמנית של מורים מרמזת שאחת הסיבות העיקריות להיווצרות מחסור במורים קשורה בתנועתיות הרבה (כניסה של מורים לבית הספר ויציאתם ממנו).

גורמים מסייעים באיוש כוח אדם בהוראה בבית הספר (שאלת מחקר 5): מדיווחי מנהלים מתברר שהגורמים המסייעים ביותר באיוש כוח האדם הם המפקחים, ובכל שלושת הפיקוחים המפקח הכולל נתפס כמסייע ביותר ואחריו המפקח המקצועי. במידה מסוימת קיימת עזרה הדדית בין המנהלים המסייעים זה לזה באיוש מורים.

התמודדות עם המחסור (שאלת מחקר 6): איוש משרות ההוראה מעסיק את בית הספר במשך כל חודשי השנה ושיאו בחודשי הקיץ. התמונה דומה בבית הספר היסודי והעל-יסודי כאחד.
כיום האסטרטגיות הנפוצות ביותר להתמודדות עם מחסור בקרב מנהלי בתי הספר בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי הן מחד גיסא הגדלת אחוזי משרה למורים קיימים, ומאידך גיסא העסקת מורים זמניים לפרקי זמן ארוכים והעסקת מורים חסרי הכשרה מתאימה במקצועות שבהם יש מחסור במורים.

מנהלי בתי ספר בפיקוח הממ"ד דיווחו גם על הגדלת מספר תלמידים בכיתה כאסטרטגיה להתמודדות עם מחסור.
מנהלים בבתי ספר ערביים אינם מדווחים על שימוש באסטרטגיות כלשהן, ייתכן כי אינם סובלים ממחסור במורים. ניתן לראות שהפתרונות שמנהלים מוצאים לבעיית המחסור משפיעים על איכות צוות המורים ומרעים את תנאי עבודתם של מורים קיימים.


תפיסת מנהלים את השלכות המחסור (שאלת מחקר 7): מנהלים ציינו שלמחסור במורים יש השפעה בעיקר על איכות ההוראה וכן על התנהלותו של בית הספר באופן תקין ואפקטיבי. השפעת המחסור ניכרת איפוא על פי המדדים הסמויים הקשורים באיכות ההוראה.