בין חדשנות לטרנספורמציה | על חדשנות, ארגונים צבאיים, ולקחים אפשריים למערכת החינוך
אורטל, ע' (2018). "בין חדשנות לטרנספורמציה | על חדשנות, ארגונים צבאיים, ולקחים אפשריים למערכת החינוך". מגזין השפעה, משרד החינוך – המנהל הפדגוגי, אגף מו"פ ניסויים ויוזמות
ברשימה שהופיעה במגזין "השפעה" של משרד החינוך מציג אל"מ ערן אורטל, ראש צוות חשיבה במרכז דדו בצה"ל, את אסטרטגיית "האוקיינוס הכחול", תיאוריה המבחינה בין חדשנות שגרתית, למשל טעם חדש של יוגורט, לבין "חדשנות ערך" – המשנה מהבסיס את האסטרטגיה העסקית של ארגון מסוים ולעתים אף את המבנה של השוק כולו, בדומה לשינוי פרדיגמה במדע לפי תומס קון בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות".
"מהפכה בעניינים צבאיים", מסביר אורטל, "היא הרגע שבו ארגון צבאי כלשהו הבין שההיסטוריה סיפקה לו את הצורך האסטרטגי ואת ההזדמנות הטכנולוגית להמציא מחדש את אופי המלחמה... מלחמת העולם הראשונה נראתה אחרת לגמרי ממלחמת העולם השנייה, למרות שבין השתיים מפרידים רק שני עשורים... הטנק, המטוס והרדיו אמנם חיוניים לתיאור השינוי בין שתי המלחמות. עם זאת, בעוד שלכל הצדדים בקרב על צרפת באביב 1940 היו טנקים ומטוסים (למעשה הברית הצרפתית-בריטית קיימה עדיפות בכמות ובאיכות של טנקים ומטוסים), רק הוורמכט הגרמני אימץ תפיסת לחימה חדשה – מלחמת תנועה מהירה. בליצקריג. הוורמכט הגרמני תפס שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת לו להמציא מחדש את 'המודל העסקי' של המלחמה. ממלחמת שחיקה הדדית למלחמת תנועה מהירה שתמוטט את הצד השני גם מבלי שהושמדו רוב כוחותיו. הבריטים, שהיו הראשונים להמציא את הטנק, וכמותם גם הצרפתים, לא אימצו המהפכה התפיסתית והארגונית שתאפשר למצות את אמצעי הלחימה האלה כדי לנצח".
במאמרו מביע אורטל את התקווה שגם משרד החינוך מודע לצורך בטרנספורמציה ובחדשנות ערך: תהליך מודע, שיטתי ומאומץ כדי להמציא את עצמו מחדש. תהליך כזה כרוך בשינוי מהותי בשלושה ממדים – תפישה (האופן בו אנו חושבים לפעול), טכנולוגיה (אמצעי הפעולה), וארגון (המבנה הארגוני התומך בשתי הנקודות האחרות).
לקריאה נוספת