בחירת נושאים מתאימים במדעים , לתלמידי בית הספר היסודי
Metz B, Gooding J. Selecting Appropriate Topics. Science & Children [serial online]. October 2012;50(2):85-89.
המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת
מאמר זה דן בשאלה, מדוע נושאים מדעיים מסוימים נחשבים כמציגי מכשולים ללמידה ומציע למורים איסטראטגיות אנליזה ועיקוף בעיות אלה. הוא קובע את הטבע של התפיסה השגויה של התלמיד ונותן מספר איסטראטגיות לחשוף אותן ולעורר את התלמיד לחשיבה חוזרת לגבי אמונותיו במערכות. הוא מציג את תפקיד המורים בתיקון התפיסות השגויות האלה על ידי התייחסות וחשיפת הסיבות שגרמו ליצירתן.
המחבר טוען שקל מאד ללמד מדע והבעיה שלו היא בלימוד מחודש של מדע. זה קורה כאשר הוא מלמד דבר שהתלמידים כבר למדו בצורה שגוייה. כמו סיפורו של המלך סיזיפוס מהמיתולוגיה היוונית, שהאלים הענישו אותו שכל חייו הוא ישא גוש סלע גדול למעלה הגבעה ואז הגוש יתדרדר שוב לתחתית הגבעה וחוזר חלילה. אף פעם הוא לא יצליח להציב את הסלע בראש הגבעה והוא חוזר על הנסיון שוב ושוב, מבלי לעצור ולחשוב ולבדוק את צעדיו, האם הוא פועל נכון.
אגדה זאת יוצרת חשש להתמודד עם הנושא הנלמד, במקום הראשון. האם האשמה בתלמידים? האם הנושא המדעי הוא מעבר לתפיסתם? האם הציפיות התפיסתיות אינן מתאימות לרמות ההתפתחויות שלהם? האם המורים חושבים שזה המקום לשיבוץ הנושא? האם החומרים אינם מספיקים או אינם בנמצא? האם דילמה זאת, היא צרוף של פקטורים?
כפי שנאמר, במאמר זה המחבר מתבונן ומנסה להבין מדוע מספר נושאים מדעיים נראים כמעמידים מכשולים ללמידה, אסטרטגיות לאנליזה ועקיפה של בעיות כאלה ותפקיד הערכה רציפה בתהליך זה. בהמשך ידונו אופי התפיסות השגויות של תלמידים, אסטרטגיות הבאות לעזור לגלות אותן ואיך לעזור לתלמידים ליצור חשיבה מחדש לגבי אמונותיהם במערכות.
עולות שאלות בנושא ולהלן כמה שאלות חשובות, אליהן מתייחס המאמר:
נשאלת השאלה, האם התפתחות הנושא מתאימה?
היכולות של ילד במיוחד בגילאי בית הספר היסודי, מורכבת מאד והיא תוצאה של בגרות, נסיון והוראה, זה לא פונקציה פשוטה של גיל וכיתה. מה ילדים מסוגלים לעשות, הוא במידה רבה מתבסס על הזדמנויות למידה קודמות שהיו להם ולא על סדר קבוע של שלבים התפתחותיים. גורם חשוב ביותר הוא כושר למידה מופשט כדי שיכלו לתרגם ולהעביר את הניסויים לעולם המציאות. על המורה לחשוב על הרמה התפיסתית של הנושא ועד כמה רחוק הוא יכול ללכת עם התלמידים. מומלץ לעבוד עם מודלים.
האם התיזמון מתאים?
הכנסת נושא לתכנית לימודים שנתית, דורשת שיקול דעת. יש חשיבות רבה לכיתה בה נלמד הנושא ובאיזה קטע של שנת הלימודים. צריך להקפיד שהתכנית תיהיה מדורגת, נדבך על נדבך בדרך זאת פרק נלמד מהווה בסיס ידע לפרק שיבוא אחריו.
האם מסגרת תכנית הלימודים מתאימה?
ילדים ממשיכים להתפתח ולילמוד, כך הם הופכים מטירונים למומחים. הם מתחילים ברמה היסודית של חומרים ומניפולציות, ממשיכים להצגות ברמה החזותית (תמונות, היסטוגרמות, גרפים) ולבסוף לרמה סימבולית (קריאה, מספרים, סמלים). לכן אם פורמט ההוראה איננו תואם להתפתחות התפיסתית של התלמידים, מתרחש תהליך לימוד שטחי והנושא נלמד כמו בסיפור של סיזיפוס, והופך למאבק במעלה הגבעה. לדוגמה, יש תלמידים היכולים לבנות סדרה של מעגלים מקבילים אבל נתקלים בקושי בהבנת ובחיבור הרציונל העומד מאחרי ההתנהגות של מעגלים אלה. נושאים מדעיים בעיתיים יכולים להיות פועל יוצא של פורמט שעור לא מספק.
איזה חלק תופסת ההערכה?
תלמידים מביאים אתם מטען ונסיון שונים לכיתה, לכן נודעת חשיבות רבה לכלי ההערכה. בדרך זאת המורה יודע את רמת התלמידים. הערכה צריכה להיות רציפה על בסיס יומי. זו דרך להכוונה ודירבון תלמידים. זה יכול להתבצע על בסיס יחידני, קבוצות דיון בכל גודל וכלל הכיתה.
מה עם תפיסות שגויות?
נושא בעייתי יכול להיות תוצאה של תפיסה שגוייה. קשה מאד לתקן תפיסות שגויות, כי הן פרדיגמות אישיות שצריכות להיות מתוקנות על ידי התלמידים עצמם, אבל מורים יכולים לשחק תפקיד קריטי בתהליך זה. התלמיד חייב לזהות תחילה שקיימת תפיסה שגוייה ואז לחזור לבעיה בדרכים שונות רבות, כמו, הוספת ספרות, קבוצות דיון והצגת ראיות.
מסקנות
האתגרים המדעיים שהמורים התמודדו אתם בעבר לא יורדים לטמיון. הם מהווים בסיס להמשך ושלא כמו המלך סיזיפוס, מלמדים כי על התלמיד לעצור ולבדוק את עצמו ואת דרכו אם מתעוררת בעיה ברמת המופשטות של הנושא. האם יש הזדמנויות לתלמיד להתנסות לראשונה בדרך מוחשית נסיונית? שנית, לבחון את פורמט הלימוד של הנושא. האם התלמידים ידרשו לתפקד תוך שימוש בפורמט שהוא מעבר ליכולות שלהם? האם להעביר את הנושא לסוף שנת הלימודים כדי שהתלמידים יצברו כלים וידע להתמודד איתו או אפילו להעבירו לשנה הבאה מאותה סיבה. שלישית, לספק מגוון פעילויות ממוקדות תלמיד שהילדים פעילים בהן, המורה שומע התבטאויות שהן תפיסות שגויות, וכך לעודד תלמידים להבהיר, להגן על מחשבותיהם ולהיאבק עם האמונות שלהם. רק אחרי זה התרגול עובר למסלול בטוח להצלחה.