בחינת התנגדות מועמדים להוראה לשונות: מה יכולים מורי מורים ללמוד מכך?

Rose, D., Potts, A.D. (2011). Examining teacher candidate resistance to diversity: What can teacher educators learn? International Journal of Multicultural Education, 13(2), 1-19.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח:, הכשרת מורים, חינוך רב-תרבותי, שונות

הפער המתועד בין קבוצות מרכז לבין קבוצות שוליים של תלמידים מבליט כיצד מבנה מורכב של "תרבות" משפיע על למידה בבית הספר (Banks, 2002). על הכשרת המורים לראות בהכשרה להבנה של השפעות תרבותיות על למידת תלמידים נושא מרכזי. מורי המורים צריכים לזמן למתכשרים התנסויות מעשיות באוכלוסיות רב-תרבותיות.

פער ההישגים, שונות תרבותית ותפיסות מורים – למרות שהפער אינו תופעת טבע בלתי נמנעת (Greene & Perkins, 2003) ולמרות שהחלטות מדיניות הגמוניות ומוסדיות מהוות בסיס משמעותי להבדלים בהישגים(Cochran-Smith, 2004), לדעת הכותבים פן אחד של רפורמה הוא ידע והלכי נפש של מורים לגבי שונות בין תלמידים. תפיסת השונות משפיעה על יחס המורים לכיתה ולתלמידים בה, ויש מתאם בין תלמידים בעלי הישגים נמוכים לבין הטיות מורה המבוססות על מוצא אתני של תלמידיו (McKown & Weinstein, 2008). בארה"ב מדובר בעיקר בתלמידים אפרו-אמריקאים ובריבוי של מורים לבנים במוסדות החינוך. באופן מפתיע נמצא שמורים אפרו-אמריקאים מתנהגים בדיוק כמו המורים הלבנים בהקשר זה, דבר שיש לו השפעה על רמות ההישגים. גזענות מוסדית בארה"ב פועלת ככוח סמוי שעלול לקדם הנחות שליליות ביחס לתלמידים מקבוצות המוגדרות כקבוצות שולים/מיעוטים (Lazos-Vargas, 2003). ההימנעות מדיונים על גזענות גורמת לאנשים להתכחש להשפעתה על יחסים מוסדיים יומיומיים (Pollack, 2004).

מורי-מורים פועלים נגד תפיסות שליליות אלה ע"י קידום של הוראה נענית-תרבותית (Culturally (responsive teaching , שעל פיה על מורים להיענות בצורות שונות לתלמידים בעלי זהויות תרבותיות שונות וצרכים לימודיים מגוונים(Gay, 2000, Morrison et al., 2008).

 הצורך לתרגם הוראה כזו למתכשרים להוראה מעורר כמה קשיים: 1) הצורך בהעמקת ההבנה של קבוצות תרבותיות שונות וראית התלמידים כחברים בקבוצות תרבותיות שונות ולא כקבוצה תרבותית אחת; 2) התמודדות עם חשיבה סטריאוטיפית של מתכשרים העלולה לגרום להוראה מרשמית בהשפעת הכללות רחבות ובלתי- בדוקות (Gutierez & Rogoff, 2003); 3) התמודדות עם האמונה של מתכשרים להוראה שאי-אפשר להיענות להבדלים תרבותיים בגלל ריבויים בתוך כיתה אחת (Cockrell et al., 1999);4) הצורך שמתכשרים יבינו שהזהות התרבותית גורמת לאדם לחוות צורות דיכוי או העדפה בגלל דינמיקות הגמוניות ומוסדיות (Cochran –Smith, 2004).

יש מורי מורים ההופכים רב-תרבותיות למרכזית בהוראה. הם מחפשים פדגוגיות לקידום מודעות חברתית-תרבותית בקרב מתכשרים. אחת מהן היא התנסות במסגרות רב-תרבותיות. המחקר מגלה שיש מתכשרים המתנגדים לדגשים אלה (Irvine, 2003) וניסיונם בהקשר זה מועט. בניתוח-על של המחקר בנושא ((Cochran-Smith, et al., 2004 דווח שבשישה מחקרים אמפיריים על תוכניות הכשרה (קורסים והתנסות מעשית) נמצאו השפעות מועטות ביותר על הדרך שבה מתכשרים תופסים שונות. כמו כן דווח כי במחקרים-עצמיים של מורי מורים נמצאו רק 10 מחקרים אמפיריים על מתכשרים להוראה שהתנסו במסגרות רב-תרבותיות. המאמר מביא בפירוט חקר מקרה אחד של מתכשרת להוראה שתיארה את עצמה כ"מתנגדת" לרעיון שהיענות לזהויות תרבותיות של תלמידים רלוונטית להוראה.

מה יכולים מורי-מורים ללמוד מהמקרה? - החוקרים בנו מודל ויזואלי (עמ' 15 במאמר) המייצג מערכת של מונחים המבטאים את הקשר הרב-ממדי בין זהות קבוצתית לבין זהות אינדיווידואלית הנבנות זו ביחס לאחרת. הדגם מציג משתני תרבות דיאלקטיים ודינאמיים. מושגי היסוד בדגם הם: "אותו דבר"((same ו"שונה" (different) לא כשני קצוות קיצוניים על רצף, אלא כביטוי לתפיסה שהם מושגי זהות רב-שכבתיים ולא ניגודיים.

לסיכום, טענת הכותבים היא שמורים אינם יכולים להיענות בהוראתם לשונות תרבותית בין תלמידים אם אין הם מכירים בקיומם של הבדלים כאלה ביניהם או מודעים להם. מתכשרים להוראה עשויים להשתמש ב"אותו דבר" האנושי ("גישה עיוורת"- צבעים) כדי להתנגד לצורך להיענות תרבותית. לדעת הכותבים בחינה של הבנות פשטניות ומונחים קוטביים במודל המציב "אותו דבר" ו"שונה" בתוך הקשר (context) עשויה לסייע למתכשרים להמשיג טוב יותר מהי מורכבות תרבותית. הכותבים מאמינים שדיון בקשר בין הדבר הדומה בהתנסות אנושית לבין הבדלים תרבותיים קיימים עשוי לסייע לעורר מודעות סוציו-תרבותית בקרב המתכשרים ולהוביל להבנה שהזהויות התרבותיות שלנו, שהן רב שכבתיות, גמישות מובנות חברתית ומורכבות משפיעות על נסיבות חיינו. כך ניתן לפרק תפיסות רווחות בקרב מתכשרים שלפיהן הבדלים תרבותיים אינם עניין לעסוק בו כמורים בכיתה.

ביבליוגרפיה

Banks, J.A. (2002). An introduction to multicultural education, Boston: Allyn and Bacon.
Cochran-Smith, M. (2004). Walking the road: Race, diversity and social justice in teacher education, NY: Teachers College Press.
Cochran-Smith, M. et al., (2004). Multicultural teacher education research, practice and policy, in: A. Banks & C.A., McGee Banks (Eds.), Handbook of multicultural education (2nd ed.), SF: Jossey Bass, 931-975.
Cockrell, K., et al., (1999). Coming to terms with "diversity" and "multiculturalism", Teaching and Teacher Education, 15, 351-366.
Gay, G. (2000). Culturally responsive teaching: Theory, research and practice, NY: Teachers College Press.
Greene, S., & Perkins, D. (2003). Making race visible: Literary research for cultural understanding, NY: Teachers College Press.
Gutierez, K., & Rogoff, B. (2003). Cultural ways of learning: Individual traits or repertoires of practice, Educational Researcher, 32(5), 19-25.
Irvine, J. (2003). Educating teachers for diversity: Seeing with a cultural eye, NY: Teachers College Press.
Lazos-Vargas, S.R. (2003). Critical race theory in education: Theory, praxis and recommendations, in: Lopez & Parker (Eds.), Interrogating racism in qualitative research methodology, NY: Peter Lang, 1-18.
McKown, C., & Weinstein, R.S. (2008). Teacher expectations, classroom context and the achievement gap, Journal of School Psychology, 46(3), 235-261.
Morrison, K., et al., (2008). Operationalizing culturally relevant pedagogy, Equity and Excellence in Education, 41(4), 433-452.
Pollack, M, (2004). Colormute: Race talks dilemmas in an American school, Princeton, NJ: Princeton University Press.