בחינות בגרות מתוקשבות בישראל: פיתוח, תפעול והערכת הפעולה

מאת: טלי פרויינד , יעקב שוורץ
מילות מפתח: בחינות בגרות מתוקשבות בחינות ממוחשבות גיאוגרפיה הערכת תכניות מבחני בגרות מבחנים ממוחשבים מחשבים

מקור: יום עיון על כיוונים חדשים בהערכה ובמדידה, מכון סאלד

מצגת מרתקת של ד"ר טלי פרוינד ויעקב שוורץ ממט"ח בנושא בחינות בגרות מתוקשבות בישראל שהוצגה במסגרת יום העיון כיוונים חדשים בהערכה ובמדידה במכון סאלד, 23 במאי 2006. השימוש בתשתיות התקשוב לצורך הערכת הישגים לימודיים ברמה הארצית הוא מועט ביותר. רק בשנות ה- 2000 החל משרד החינוך לבצע צעדים ראשונים בפיתוח בחינות בגרות מתוקשבות. בשנת 1999 החל משרד החינוך במהלך ניסיוני של הפעלת בחינות בגרות דרך האינטרנט במקצועות כמו אדריכלות וביוטכנולוגיה. בקיץ תשס"ה נבחנו בבחינות בגרות מתוקשבות 2400 תלמידים מ- 125 בתי-ספר. נושאי המצגת: כלים תומכים שפותחו במטח, כלים שנבנו במטח להכנת התלמידים והצוות, הדור הבא של בחינות בגרות מתוקשבות, עקרונות לבניית הדור הבא של בחינות מתוקשבות. בחינת בגרות מתוקשבת בגיאוגרפיה קיץ תשס"ה - תיאור המהלך והצגת הפעולה של הערכה מלווה. מטרת הפרויקט: פיתוח והפעלה ניסויית של השאלון המתוקשב בגיאוגרפיה "חבל ארץ שלא נלמד" (סוג: unseen). הערכת הפעולה: הכנת בתי-הספר והתלמידים, הערכת הפעולה: הבחינה - ממשק, מפות ותשתיות. הערכת הפעולה: השלכות הבחינה – מורים, 94% מהמורים היו מרוצים מהשתתפות בית-הספר במהלך. עמדות כלפי מעמד המקצוע: 83% מהמורים חשו כי ההשתתפות בבחינה המתוקשבת תורמת למעמדם המקצועי וליוקרת המקצוע בעיניהם. ממשק הבחינה: מעל 80% מהתלמידים ומהמורים הביעו שביעות רצון רבה או רבה מאד ממרכיבים שונים של ממשק הבחינה
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya