אתגרים והתמודדויות של מנהלי בתי ספר וירטואליים
Gustafson, D. & Haque, M.D. (2020). Uncovering the challenges and leadership practices of virtual school principals. Online Journal of Distance Learning Administration, 23, 4, 1-13
עיקרי הדברים:
● בשנים האחרונות הוקמו מאות בתי ספר וירטואליים יסודיים ועל-יסודיים בארה"ב שמציעים תוכנית לימודים מקוונת מלאה או למידה משולבת
● בתי הספר וירטואליים אינם מצריכים מתקנים ומבנים, מציעים שכר לימוד מוזל ודוגלים בלמידה בה התלמיד במרכז
● למנהלי בתי הספר הווירטואליים תפקיד ראשי בעיצוב החזון החינוכי, בניית תוכנית הלימודים, מינוי חברי הסגל וקביעת סדרי העדיפויות והם משולים לחלוצים חינוכיים
● ככל שבתי הספר הווירטואליים מתרבים, עולות סוגיות מורכבות שטרם נלקחו בחשבון: אי עמידה בזמנים, מחסור בהזדמנויות לפיתוח מקצועי והעתקות בקרב תלמידים
● מנהלי בתי הספר הווירטואליים הצליחו להתגבר על האתגרים הרבים באמצעות דבקות במטרה, נטילת סיכונים חיוביים, ניסוי וטעייה, דבקות במטרה והעצמת המורים
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הוראה מקוונת
בתי ספר וירטואליים נחשבים לטרנד הולך וגדל עבור תלמידי א'-י"ב בארצות הברית. אולם, פרדיגמת ההוראה החדשנית הזו מושכת ביקורות בקרב חוגים שמרנים וטומנת בחובה מכשולים שעליהם מנהלי בית הספר מוטל להתגבר. על רקע זה, המחקר בוחן את אופני ההתמודדות של מנהלי בתי ספר וירטואליים בקליפורניה עם האתגרים האדמיניסטרטיביים, המקצועיים והטכנולוגיים הניצבים לפניהם.
בתי ספר וירטואליים
ב-20 השנים האחרונות הוקמו בתי ספר וירטואליים רבים במערכת החינוך בארה"ב. לצורך ההמחשה, בשנת הלימודים 2018-2017, פעלו 501 בתי ספר וירטואליים עם 297,712 תלמידים בכיתות א'-י"ב. ב-33 מדינות בארה"ב קיימים בתי ספר וירטואליים שמציעים תוכנית לימודים מקוונת מלאה וב-16 מדינות נוספות בתי ספר שמציעים למידה משולבת (National Education Policy Center, 2019).
מטבע הדברים, בתי הספר הללו אינם זקוקים למתקנים ומבנים, מציעים שכר לימוד מוזל ודוגלים בלמידה בה התלמיד במרכז (Student centered learning). עם זאת, התרומה החינוכית, האיכות הפדגוגית והסטנדרטים המקצועיים של מוסדות החינוך הווירטואליים נבחנים בזכוכית מגדלת ומוטלים בספק (Barbour, 2013).
בתוך כך, למנהלי בתי הספר הווירטואליים תפקיד ראשי בעיצוב החזון החינוכי, בניית תוכנית הלמידה מרחוק, מינוי חברי הסגל המתאימים וקביעת סדרי העדיפויות. למעשה, הם משולים לחלוצים חינוכיים המתמודדים לראשונה בהיסטוריה עם אתגרי ניהול בתי ספר כל-טכנולוגיים (Bennett & Bennett, 2019).
מנהיגות בית ספרית בעידן מקוון
כידוע, מנהלי בתי ספר נחשבים לדמות רבת-השפעה בתהליכי קידום וטיפוח המוסד החינוכי. שכן, עליהם להכריע בסוגיות רבות, לפתור בעיות מורכבות, לנתב משאבים, לטפח את האקלים הבית ספרי ולהניע שינויים ויוזמות. לא זו בלבד, מוטל עליהם לעבוד לצד המורים, לפקח על התפתחותם המקצועית ולספק להם תשתית הולמת ללמידה והוראה ולקחת אחריות על השגיאות הנעשות (Sanders, 2014).
בעידן הנוכחי, הזכות להיתפס כמנהיג בבית הספר אינה מובנת מאליה. היא מצריכה שילוב גבוה של תכונות כמו: פיקחות, סמכות, רגישות ותקשורתיות. בבתי ספר ווירטואליים האתגר להצטייר כמנהיג גדול פי כמה. שכן, הוא מצריך, בנוסף למכלול התכונות המוזכרות לעיל, סתגלנות, דינאמיות וחדשנות.
אם לא די בכך, בשל הפן החדשני שבהוראה מקוונת, סגלי ומנהלי בתי ספר הווירטואליים אינם זוכים להנחיה הפדגוגית ולגיבוי המחקרי לו זוכים בתי ספר מסורתיים ומתקשים לקבל מימון, להכשיר מורים, לגייס מורים, לאתר סדנאות פיתוח מקצועי חדשניות, לזהות את קשיי וצרכי התלמידים ולהתגבר על קשיים טכניים (Richardson et al., 2015).
למעשה, מסלול ההכשרה שעוברים מורים שמגיעים ללמד בבתי ספר וירטואליים אינו שונה מהתוכנית בה משתתפים מורי בתי ספר מסורתיים. מכאן, שתוכניות ההכשרה המסורתיות אינן חושפות בפני המתכשרים תיאוריות ושיטות הוראה של זירות מקוונות. חוסר ההכנה הזה מקשה על תהליכי ההתאקלמות, ההשתלבות וההתפתחות של מורי בתי הספר הווירטואליים (LaFrance & Beck, 2014).
מתודולוגיה
במחקר זה בוצעו ראיונות עומק חצי-מובנים עם 20 מנהלי בתי ספר וירטואליים (כיתות א'-י"ב) במגזר הציבורי, הפרטי והעצמאי (Charter) בארה"ב, קליפורניה. בתי הספר הללו הציעו לתלמידים מסגרת לימודית מלאה, אך חלקם אפשרו לתלמידים להירשם למספר קורסי השלמה פרונטאליים. מבחינת מספר נרשמים, כל מוסד הכיל בין 55 ל-6,300 תלמידים.
זמן מקוון
ניהול זמן נמצא כאתגר המהותי ביותר מבחינת המנהלים שהודו כי הם, ומוריהם, מתקשים לעמוד בזמנים. חלקם דיווחו שהם מקבלים מעל 100 מיילים מדי יום, נאלצים להיות במצב מקוון מהבוקר עד הערב כדי להגיב לתלמידים, הורים, מורים, מפקחים ומממנים ומוותרים על זמן איכות עם משפחה.
מעורבות הורית
המנהלים דנו באתגרים של תקשורת עם הורים ובני משפחה בזירה הווירטואלית. המנהלים הבהירו כי הורים רבים שקועים בקונספציה לפיה הרשמה לבית ספר וירטואלי פוטרת אותם ממעורבות אישית וקהילתית. לצורך ההמחשה, סופר על הורה שנימק במכתב הקבלה את התאמת הילד למסגרת הווירטואלית כך: "הילד שלי טוב במשחקי וידיאו, אז אני בטוח שהוא יסתדר כאן. בהצלחה"!
מנגד, מנהלים אחרים דיווחו על מעורבות-יתר של בני משפחת התלמיד, בעיקר הורים לתלמידים בעלי מוגבלות או רקע מורכב. אחד המנהלים, למשל, סיפר על תלמיד עם תסמונת אספרגר שהוריו דורשים להיות מעודכנים מדי שעה, כל השנה.
פיתוח מקצועי
מנהלים רבים התלוננו על מספר קטן של הזדמנויות פיתוח מקצועי בתחום ההוראה המקוונת. יחד עם זאת, הם הודו כי חברי הסגל השתתפו בכנסים וסדנאות שאורגנו על ידי גופים מקומיים, אזוריים, מדיניים ובינלאומיים, נחשפו לרעיונות חדשים ושיתפו פעולה עם עמיתים מרחבי המדינה.
למידה חברתית-רגשית
המנהלים והמורים התקשו לספק לתלמידים תמיכה חברתית-רגשית דרך המדיום הממוחשב. זאת, על אף שתלמידי רבים בבתי הספר הווירטואליים נושאים עמם מטען רגשי, חרדות חברתיות ובעיות בריאותיות מהותיות. מתוך הראיונות, ניכר היה כי קבוצות התלמידים שעותרות לבתי הספר הווירטואליים זקוקות לתמיכה חברתית-רגשית, אפילו יותר מתלמידי בתי הספר המסורתיים. שכן, רבים מהם הגיעו לבית הספר כתוצאה מטראומה או בריונות.
מדיניות
תפקיד המנהל מצריך להגות ולנסח מסמך מדיניות בית ספרית באופן עצמאי, תוך לקיחת אחריות מלאה על ההשלכות הפדגוגיות וההישגים השנתיים. על כך אמר אחד המנהלים: "אני מרגיש שאני הולך על חבל דק. אני מתאמץ ומשתדל לבנות תוכנית לימודים מקוונת, אבל אין לי עם מי להתייעץ ואין לי מודל לחיקוי".
אתגרים נוספים
המנהלים העלו לדיון קשיים נוספים שהוזכרו שכדאי לציין:
● איכות תוכנית הלימודים;
● שיווק תוכנית הלימודים;
● רמאות והעתקות בקרב תלמידים.
דיון
ככל שמוסדות ללמידה וירטואלית מגדירים מחדש את מערכת החינוך בארה"ב, גובר הצורך בהכשרה ופיתוח של מנהלים בעלי אוריינטציה דיגיטלית, חדורי מטרה, משקיענים ורחבי אופקים.
בשונה מדימויים המסורתי, הסמכותי והכריזמטי, של מנהלי העבר, כיום מנהלים צריכים לחתור לשיתופי פעולה ולהאצלת סמכויות. ככל שהמנהל מאפשר לעובדיו ומוריו לצמוח, גוברת ההשפעה על הנעת התלמידים להישגיות.
מקורות
Barbour, M. K. (2013). Are virtual schools more cost-effective compared to traditional, brick-and-mortar schools? In: K. P. Bradley (Ed.), Technology in schools: Debating issues in American education (Pp: 84–90). Thousand Oaks, CA: Sage
Bennett, D. D., & Bennett, R. H. (2019). Leadership traits among effective virtual school leaders. Journal of Leadership, Accountability and Ethics, 16, 4, 1-17
LaFrance, J. A., & Beck, D. (2014). Mapping the terrain: Educational leadership field experiences in k-12 virtual schools. Education Administration Quarterly, 50, 1, 160–189
National Education Policy Center (2019). Virtual Schools Report. Boulder, CO. Retrieved from: http://nepc.colorado.edu/sites/default/files/publications/Virtual%20Schools%202019pdf
Richardson, J. W., LaFrance, J., & Beck, D. (2015). Challenges of virtual school leadership. The American Journal of Distance Education, 29, 18–29
Sanders, M. G. (2014). Principal leadership for school, family, and community
partnerships: The role of a systems approach to reform implementation. American Journal of Education, 120, 2, 233-255
Barbour, M. K. (2013). Are virtual schools more cost-effective compared to traditional, brick-and-mortar schools? In: K. P. Bradley (Ed.), Technology in schools: Debating issues in American education (Pp: 84–90). Thousand Oaks, CA: Sage
Bennett, D. D., & Bennett, R. H. (2019). Leadership traits among effective virtual school leaders. Journal of Leadership, Accountability and Ethics, 16, 4, 1-17
LaFrance, J. A., & Beck, D. (2014). Mapping the terrain: Educational leadership field experiences in k-12 virtual schools. Education Administration Quarterly, 50, 1, 160–189
National Education Policy Center (2019). Virtual Schools Report. Boulder, CO. Retrieved from: http://nepc.colorado.edu/sites/default/files/publications/Virtual%20Schools%202019pdf
Richardson, J. W., LaFrance, J., & Beck, D. (2015). Challenges of virtual school leadership. The American Journal of Distance Education, 29, 18–29
Sanders, M. G. (2014). Principal leadership for school, family, and community
partnerships: The role of a systems approach to reform implementation. American Journal of Education, 120, 2, 233-255