אפשר גם אחרת! סביבת למידה המעודדת הנעה והנאה
מאת: ענת רביב
מילות מפתח:
הנעה
סביבה חינוכית תומכת
סביבות למידה
תהליכי למידה
תהליכי שינוי
תוכניות לימודים
תוכניות לימודים בינתחומיות
תלמידים תת-הישגיים
מקור וקרדיט : אפשר גם אחרת! סביבת למידה המעודדת הנעה והנאה - ד"ר ענת רביב, עיונים בחינוך , בחברה , בטכנולוגיה ובמדע ( אורט ישראל) , גליון 6 , מאי 2008 .
המחקר תוכנן ועוצב במטרה לבחון את השפעתה של תכנית לימוד אינטרדיסציפלינארית שיושמה בעזרת מודל הוראה/למידה פיידוצנטרי על אוכלוסיית תלמידים המוגדרים כתת-הישגיים על פי הפרמטרים של משרד החינוך. במחקר השתתפו 46 תלמידים מכיתות י'- יא' בעיירת פיתוח במדינת ישראל.
מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבחון האם מתחוללים שינויים במוטיבציה של התלמידים ללמידה, וכיצד אלה משפיעים על הישגי התלמידים.המאמר מתאר את תהליך היישום וההתנסות של צוות המורים והתלמידים שלקחו חלק במחקר, תוך שימת דגש על היתרונות בתהליך למידה/הוראה זה. המסקנות והתובנות הנגזרות ממערך מחקר זה יכולות להוות בסיס לקידום תהליכי ההוראה והלמידה בקרב אוכלוסיות תת-הישגיות.
תכנית הלימודים האינטרדיסציפלינארית שנכתבה במיוחד עבור אוכלוסיית התלמידים של בית הספר התגלתה כמעניינת ומוצלחת לאוכלוסיית תלמידים זו. שילוב תכנים ונושאים מהתרבות הכללית יחד עם נושאים מתחומי העניין של הלומדים.
התכנית הר-תחומית ותרבות הבית יצרו עניין אישי ומעורבות של התלמיד בחומר הנלמד. נקודה זו הייתה אחת מאבני המפתח בכתיבת תכנית הלימודים, ואכן הממצאים הוכיחו כי הייתה לכך חשיבות מכרעת בקירוב התלמידים אל תכנית הלימודים וביצירת עניין ומעורבות של הלומדים. העברת ההדגשים בתהליך הלמידה מהקניית שליטה במיומנויות של זיכרון ידע, להקניית שליטה במיומנויות כלליות של למידה וחשיבה, מהווה את השינוי החשוב ביותר בדרכי ההוראה/למידה בתכנית זו כבסיס לפיתוח המוטיבציה שתוביל לפיתוח לומד עצמאי. תפיסת ההוראה המוצגת נותנת מענה לעיצוב דמות הבוגר בעשורים הקרובים, לאור השינויים התכופים בתפיסת הידע (Perkins & Salomon, 1989).
תהליך הבניית הידע האישי המבוסס על התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית - שחווה כל אחד מהתלמידים בתכנית העוסקת בלמידת נושא דרך מספר דיסציפלינות - מהווה מענה ליישום ולהטמעת מיומנויות למידה ועיבוד חומר הנדרשים מבוגרי בית הספר. תהליך למידה זה יצר מגוון רחב של תוצרים בנושאי הלימוד שנבעו מתוך העניין וחופש הביטוי האישי של התלמידים, כתוצאה מכך, פיתחו התלמידים סקרנות אישית, עניין ומוטיבציה ללמידה. היבט ייחודי במחקר זה הוא חקר תגובות התלמידים, תחושותיהם וחוויותיהם מתהליך הלמידה, ובדומה לכך גם השיקוף לחוויית ההוראה של צוות המורות. פן רפלקטיבי זה מהוה חידוש לעומת מחקרים אחרים שנערכו בנושא העוסקים בעיקר ברציונאל העומד מאחורי בחירת הדיסציפלינות והחיבור בין התכנים. ניתן לראות בממצאי המחקר חשיבות רבה לאור השימוש בקולם של הנחקרים המהווה עדות אותנטית של התלמידים המעידים על חוויית הלמידה, יעילותה ומידת העניין והאתגר שיצרה בלומדים.
השערות המחקר
המחקר בודק את השפעתה של תכנית לימוד ייחודית/ אינטרדיסציפלינארית המיושמת בשיטות הוראה והערכה חלופיות על אוכלוסיה של תלמידים תת-הישגיים על פי הגדרת משרד החינוך, בבית ספר השוכן בעיירת פיתוח במדינת ישראל. המחקר כלל 46 תלמידים בכיתות י' ויא'. כיתה י' 28 תלמידים (7 בנים 21 בנות), כיתה יא' 18 תלמידים (6 בנים ו-12 בנות).
שאלות המחקר
האם השינוי בסביבת הלמידה ובדרכי ההוראה/ למידה יוביל:
1. לפיתוח הנעה פנימית ללמידה?
2. לשיפור הישגי התלמיד?
1. לפיתוח הנעה פנימית ללמידה?
2. לשיפור הישגי התלמיד?
מערך המחקר
המחקר נערך בשני שלבים:
שלב א'- מחקר פעולה בו נבדקה התאמתה של התכנית לקהל היעד.
שלב ב'-חקר מקרה בו נבדקה השפעת תכנית הלימודים הבינתחומית על התפתחות התלמידים והישגיהם עפ"י המתודה האתנוגרפית.
כלי המחקר
המחקר התבצע בכלים כמותיים ואיכותניים, והוא כולל את תגובות התלמידים שנאספו בשטח מראיונות, צילומי וידיאו, יומני תלמיד ותצפיות. ממצאים אלה הוצלבו עם ממצאים כמותיים שנאספו בעזרת שאלונים אנונימיים. ממצאי המחקר הוצגו כשילוב בין מחקר איכותי לכמותי, וייחודו בכך שהוא מביא עדויות אותנטיות מהשטח לתגובות התלמידים ומאמת אותם בעזרת מבחנים סטטיסטיים.
שינויים בסיבת הלמידה
השינויים שחלו בסיבת הלמידה של התלמיד נבדקו ממספר היבטים ובמספר כלים.
בשלב הראשון נבדק השינוי במבנה מערך ההוראה/למידה - האם התלמידים מודעים ומזהים את השינוי שחל בתכנית הלימודים- למידה אינטרדיסציפלינארית.
בשלב הראשון נבדק השינוי במבנה מערך ההוראה/למידה - האם התלמידים מודעים ומזהים את השינוי שחל בתכנית הלימודים- למידה אינטרדיסציפלינארית.
פיתוח הנעה פנימית ללמידה
הנעה ללמידה מוגדרת ע"י החוקרים כמניע להתמודד עם אתגרים לאורך זמן היוצר מעגל של הצלחה
(Bardwell and Braaksma, 1985). הגדרה אחרת מציינת כי מוטיבציה פנימית הינה תוצר של עניין אותו מגלה התלמיד בתחום הנלמד לעומת מוטיבציה חיצונית המונעת מהישגים ומציונים (Lam, 2003).
פורטפוליו מוגדר כאחד מכלי ההוראה/למידה התומך בפיתוח המוטיבציה של התלמיד ע"י בניית סביבה המעודדת למידה מתוך הנעה פנימית (זילברשטיין 1995). מודל ההוראה האינטרדיסציפלינארי שילב את הפורטפוליו ככלי הוראה/למידה מרכזי שכלל עבודות חובה ועבודות רשות. התלמידים נדרשו להגיש 2 עבודות חובה ו-2 עבודות רשות לאורך הסמסטר, עבודות החובה נוצרו כחלק מהלמידה הפעילה במהלך השיעורים, ואילו עבודות הרשות נגזרו מתחומי העניין של התלמידים בהקשר לחומר הנלמד.
לאור זאת בחרתי בעבודות הרשות כפרמטר לבדיקת רמת המוטיבציה וההשקעה של התלמידים בתחום הנלמד.
הממצאים מעידים על גידול משמעותי הן במספר עבודות הרשות והן בכמות מקורות המידע שבהם השתמשו התלמידים, דהיינו: חלה עלייה משמעותית במוטיבציה של התלמידים וברצון שלהם להשקיע יותר בעבודות.
מעבר לבדיקת המוטיבציה בעזרת פרמטרים שנוצרו בעקבות תהליך ההוראה/ הלמידה - נבדק נושא זה גם בעזרת שאלון עמדות סגור, אותו מילאו התלמידים במהלך המחקר ב-3 מועדים.
(Bardwell and Braaksma, 1985). הגדרה אחרת מציינת כי מוטיבציה פנימית הינה תוצר של עניין אותו מגלה התלמיד בתחום הנלמד לעומת מוטיבציה חיצונית המונעת מהישגים ומציונים (Lam, 2003).
פורטפוליו מוגדר כאחד מכלי ההוראה/למידה התומך בפיתוח המוטיבציה של התלמיד ע"י בניית סביבה המעודדת למידה מתוך הנעה פנימית (זילברשטיין 1995). מודל ההוראה האינטרדיסציפלינארי שילב את הפורטפוליו ככלי הוראה/למידה מרכזי שכלל עבודות חובה ועבודות רשות. התלמידים נדרשו להגיש 2 עבודות חובה ו-2 עבודות רשות לאורך הסמסטר, עבודות החובה נוצרו כחלק מהלמידה הפעילה במהלך השיעורים, ואילו עבודות הרשות נגזרו מתחומי העניין של התלמידים בהקשר לחומר הנלמד.
לאור זאת בחרתי בעבודות הרשות כפרמטר לבדיקת רמת המוטיבציה וההשקעה של התלמידים בתחום הנלמד.
הממצאים מעידים על גידול משמעותי הן במספר עבודות הרשות והן בכמות מקורות המידע שבהם השתמשו התלמידים, דהיינו: חלה עלייה משמעותית במוטיבציה של התלמידים וברצון שלהם להשקיע יותר בעבודות.
מעבר לבדיקת המוטיבציה בעזרת פרמטרים שנוצרו בעקבות תהליך ההוראה/ הלמידה - נבדק נושא זה גם בעזרת שאלון עמדות סגור, אותו מילאו התלמידים במהלך המחקר ב-3 מועדים.
מסקנות
תלמידים תת-הישגיים במדינת ישראל לכל אורך השנים טופלו בשיטות הוראה ולמידה פרונטאליות בתוספת שעות על פי מדד הטיפוח. שיטה זו - לאורך השנים - לא הוכיחה את עצמה. יישומה של תכנית לימודים אינטרדיסציפלינארית בכיתות המאוכלסות בתלמידים תת-הישגיים נעשה בגישה קונסטרוקטיביסטית ובשיטות הוראה והערכה חלופיות. שיטות אלה הדוגלות בהבניית ידע אישי של הלומד הוכיחו את עצמן במקרה זה כמוצלחות ביותר לקידום אוכלוסיית תלמידים זו. תהליך הלמידה הושתת על התפתחות התלמיד על פי הקצב האישי שלו, ולא כבדרך ההוראה הפרונטאלית שם הוא מאוים על ידי התלמידים הטובים בכיתה אשר מכתיבים את קצב הלמידה בדרך כלל.
התהליך הניסויי נתמך במודל הלמידה של זילברשטיין (1995). מן המחקר הנוכחי המבוסס על עדויות התלמידים והמורות שהשתתפו בו - ניתן להסיק כי תכנית לימודים אינטרדיסציפלינארית - המשלבת מספר דיסציפלינות בו זמנית ותכנים אותנטיים - יכולה לתת מענה ליצירת אקלים לימודי שונה. מממצאי המחקר המשלבים בין עדויות התלמידים והצוות עולה כי שיטות הוראה חלופיות הכוללות למידת חקר בהנחיה אישית/קבוצתית מהווים חלופה יעילה להקניית מיומנויות למידה, הבניית ידע ואתגר לימודי לתלמידים. שיטות ההערכה החלופיות המעריכות את התלמיד על פי מספר מימדים בתהליך הלמידה אפשרו לכל תלמיד לבטא את מגוון היכולות שלו במטלות השונות והמגוונות אותם התלמיד הכין (גרדנר, 1996). תהליך למידה זה שנוצר מתוך עניין ואתגר לווה במוטיבציה גבוהה שהביאה גם לתוצאות גבוהות בהערכה הכללית של התלמידים - הן במסגרת בית הספר והן בקנה מידה ארצי.
הממצאים העולים ממחקר זה מחזקים את הטענה כי תת הישגיות הינה תופעה הניתנת למיגור בשיטות הוראה פיידוצנטריות המעמידות את התלמיד ואת צרכיו במרכז תהליך הלמידה, בניגוד למקובל כיום ברוב מערכות החינוך במדינת ישראל וברחבי העולם. שיטת ההוראה המסורתית -הפרונטאלית המקובלת כיום אינה מאפשרת לתלמידים התת-הישגיים למצות את הפוטנציאל שלהם ולהתקדם מהמקום בו הם נתקעו לאורך שנים. הוראה/למידה המתבססת על הבניית ידע ממספר מקורות מידע - במשולב עם סביבה תומכת ומאתגרת המאפשרת בחירה ויזמות - יוצרת מחויבות פנימית והנעה מתוך עניין, אתגר ובחירה אישית. פרמטרים אלה המשולבים בתהליך ההוראה/למידה עשויים לשנות באופן משמעותי את הגישה האופיינית כיום לתלמידים תת-הישגיים ולמידת מעורבותם והצלחתם בתהליכי הלמידה. כמו כן עשויה תכנית כזו לסייע בהגברת העניין ומשמעות הלמידה אצל התלמיד, ולפתח דגם של שיתוף פעולה פורה בין צוות המורים לתלמידים. ניתן לראות בממצאי המחקר כיוון אחר להבנה מעמיקה יותר של תופעת התלמידים התת-הישגיים בישראל, מודל לחיקוי וכלי יישומי במערכת החינוך למיגור תופעה זו.
yyya
אני חוקרת את השפעת האינטראקציה בין לומדים באתר אינטרנט על המוטיבציה ללמידה, איפה ניתן להשגי שאלונים מתאימים?
שלום אלה,ניתן לחפש שאלונים במאגר כלי המחקר של מכון מופ"ת:http://infocenter.macam.ac.il/OldUrlViewer.aspx?addr=http://library.macam.ac.il/research
מחפשת שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים, , שאלון יחסי מורה תלמיד למורים.תודה מראש.
שלום אני מחפש שאלון שבודק הנאה והנעה בקרב תלמידים שיבחן בין למידה בתוך הכיתה ולמידה מחוץ לכיתה.
אשמח לקבל את המחקר המלא. תודה.
שלום, האם הפשר לקבל את השאלון המלא? תודה רבה
איך אוכל להשיג את המחקר המלא?
הייתי שמחה לקבל כלים מעשיים למימוש בשטח של תוצאות מחקרהפניה לספרות מקצועית בעברית בתחום כלים פרקטיים ועוד האם תוכלו לכוון אותי תודה