אנשי אקדמיה; ברפורמות במערכת החינוך פועלות מגמות מנוגדות היוצרות מתח בבתי הספר
מקור וקרדיט : עיתון "קו לחינוך"
שתי מגמות מנוגדות מאפיינות את הרפורמות האחרונות במערכת החינוך - ריכוזיות וסטנדרטיזציה מחד ותהליך הולך וגדל של שונות - מאידך. כך טען ד"ר דן גיבתון, בדיון בנושא "הרפורמות החינוכיות במערכת החינוך הציבורית בישראל בשנים האחרונות; נקודות מבט שונות להתייחסות". הדיון התקיים השבוע, במסגרת סמינר המחקר שעורך ביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
לדברי ד"ר גיבתון, הסטנדרטיזציה באה לידי ביטוי, למשל, בריכוז הכשרת המנהלים במכון אבני ראשה, ובמדידה וההערכה הנערכת על ידי הראמ"ה. עידוד השונות בא לידי ביטוי בחקיקה המשמעותית, מאז שנת 2007 , שביצרה את חלוקת מערכת החינוך למסגרות ייחודיות. בחקיקה זו נכללים "חוק נהרי", תיקון מספר 10 לחוק חינוך ממלכתי, המחזק את מעמד החינוך המוכר שאינו רשמי, וחוק "מוסדות חינוך ייחודיים".
לטענתו, מערכת החינוך בחרה בשונות על פני השיוויון.
גם ד"ר אודרי אדי-רקח הצביעה על שתי מגמות סותרות ברפורמות האחרונות במערכת החינוך; אחריותיות ( accountability )מכוונת הישגים מחד והגברת האוטונומיה של המנהל והמורה - מאידך.
האחריותיות באה לידי ביטוי ברפורמות בדרישה ההולכת וגדלה מבתיה"ס להגיע להישגים גבוהים. עם זאת, הרפורמות דורשות מביה"ס גם להפגין יותר יוזמה, למשל במסגרת המעבר לניהול עצמי. לדבריה, שתי המגמות האלו גורמות למנהלים ולמורים מתח רב, מכיוון שלכאורה מדובר במגמות החוסמות זו את זו.
לכתבה המלאה בעיתון קו לחינוך"
מקור וקרדיט : עיתון "קו לחינוך"
אנשי אקדמיה; ברפורמות במערכת החינוך פועלות מגמות מנוגדות היוצרות מתח בבתי הספר