אלכוהוליזם, סמים והתאבדות בגילאי העשרה: אמריקה הולכת לאיבוד
ויקי אבלס, עורכת דין מסן פרנסיסקו, הרגישה שמשהו לא בסדר עם בתה בת ה-13. היא סבלה מחרדה קשה, חוותה התקפי פניקה, והתעוררה היסטרית בלילות. הילדה היתה אז רק בכיתה ז', אבל התמודדה עם עומס עצום בלימודים.
ויקי גילתה את מימדי התופעה:
הילדים בבתי הספר נמצאים תחת לחץ גדול מאוד. עומס הלימודים גורם לרבים מהם חרדה קשה מאד, וזה מתחיל בכיתות נמוכות - אפילו בכיתה ו'. התופעה מחמירה ככל שהילדים גדלים, וממשיכה בבית הספר התיכון.
"הלחץ גובר לקראת ימי ההרשמה לקולג'. קשה מאוד להתקבל לקולג'ים טובים, ואחוזי הדחייה גבוהים מאוד. בתי הספר מפעילים לחץ כבד על הילדים כדי שהציונים שלהם יהיו גבוהים, לא רק כדי שיתאפשר לילדים ללכת לקולג' הנכון, אלא גם כדי שבית הספר יוכל להתגאות בכך שמספר גדול של תלמידים לומדים במקומות טובים. התוצאה היא מגפה שאנשים לא מרבים לדבר עליה: מגפה של חרדה ושל דיכאון, שממנה סובלים הרבה מאוד ילדים. מעטים זוכים לטיפול. בהרבה מבתי הספר מטאטאים את הבעיה מתחת לשטיח, ואם הם מכירים בבעיה, הם ממליצים להורים להעביר את הילד לבית ספר אחר. זה סיפור עצוב מאוד על הדור הצעיר בארה"ב".
אבלס, החליטה להפיק סרט המציג את התופעה.
בימים אלה יוצא לאקרנים "מרוץ לשום מקום", המספר את סיפורם של הילדים האמריקאים הסובלים מחרדה ומדיכאון. הסרט, בהפקתה ובבימויה של אבלס, הוקרן בפסטיבל מיל ואלי בקליפורניה כבר לפני כשנה, אבל עכשיו הוא תופס תאוצה. הפקתו עלתה כמה מאות אלפי דולרים, שהגיעו ממשקיעים פרטיים.
סרטה של אבלס מצייר תמונה עגומה של המתרחש בתיכונים ובחטיבות הביניים בארה"ב. "יש ילדים שמשתמשים בסמים כדי להתגבר על המצוקה ועל הלחץ שבית הספר מפעיל עליהם. אחרים מטביעים את יגונם באלכוהול. זה אמנם לא חוקי, אבל הילדים מוצאים דרך להשיג משקאות משכרים. כדי להישאר ערים בלילה, רבים מהם מתחילים לשתות קפה, וכמויות גדולות של קפה לא עושות טוב לילדים. בין הילדים מתפתח מסחר בגלולות הרגעה.
בעקבות הסרט: "יותר ויותר בתי ספר בוחנים את הפעילות שלהם. יש בתי ספר שהחליטו להתחיל את הלימודים ב-8:30 במקום ב-7:30 כדי לאפשר לתלמידים לישון יותר. יש בתי ספר שהחליטו להפחית את העומס בשיעורי הבית. אבל יש עוד הרבה מאוד עבודה. הבעיה היא שאין הרבה זמן לבזבז. הילדים פשוט סובלים, וחייבים להפסיק את הסבל הזה".