אינדיקטורים חינוכיים להערכה של בית-הספר

מקור: אוניברסיטת תל אביב, בית ספר לחינוך, הועדה לתואר שלישי, 2001

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תפיסות המורים והמנהלים באשר למידת חשיבותם של האינדיקטורים החינוכיים השונים להערכה של בית-הספר, הן לצורך הוכחת איכותו - הערכה מסכמת והן לצורך שיפורו - הערכה מעצבת; ואת הקשר בין תפיסות אלה לתפיסת תפקיד המורה והמנהל. במסגרת המחקר נבדקו השאלות האלה:
1. אם קיים הבדל בין מורים לבין מנהלים במידת החשיבות שהם מייחסים לאינדיקטורים החינוכיים השונים בהערכת בית-הספר?
2. האם קיים הבדל במידת החשיבות שמייחסים מורים ומנהלים לאינדיקטורים חינוכיים בהערכה של בית-הספר כשמטרת ההערכה היא מסכמת (הוכחת איכותו של בית-הספר) לעומת הערכה מעצבת (שיפור בית-הספר)?
3. האם קיים קשר בין תפיסות התפקיד של מורים ומנהלים ובין מידת החשיבות שהם מייחסים לאינדיקטורים החינוכיים בהערכת בית הספר?

הרקע למחקר זה הוא רפורמות בתחום החינוך שהניסיונות ליישמן בעולם ובישראל החלו בשנות ה- 80'. רפורמות אלה התמקדו בשינוי המבנה הארגוני של בתי-הספר ובאופן ניהולם. השינוי התבטא במעבר מפיקוח חיצוני על עבודת בית-הספר להעצמה (empowerment) של בית-הספר, תוך שינוי בהגדרת תפקידם של המנהל והמורה, ונטילת אחריות רבה יותר של צוות בית-הספר לתפקידו ולתפוקותיו. נתלוותה לכך הדרישה לאחריותיות (accountability), להגברת יעילות תפקודם של בתי-הספר ולבדיקת תפקודם ואיכותם. ואכן משנות ה-80 עסקו מדינות רבות בעולם בפיתוח מערכות אינדיקטורים חינוכיים שנועדו לקבוע את איכותן של מערכות החינוך ושל בתי-הספר. חוקרים רבים סבורים כי בעת בחירת מערכת אינדיקטורים המתאימה לקביעת איכותו של בית-הספר יש לתת את הדעת על  תפיסותיהם של קהלי יעד שונים שיש להם עניין בבית-הספר. כמו כן, כדי להבטיח את הרלוונטיות של מערכת האינדיקטורים ולהגביר את אפשרות השימוש בה, יש לתת את הדעת על צרכים ועל תחומי העניין של בעלי תפקידים מרכזיים בבית-הספר, כלומר המורים והמנהל. לפיכך, נקודת המוצא של מחקר זה הייתה כי קיים צורך לבחון את תפיסותיהם של המורים ושל המנהלים לגבי מידת החשיבות שהם מייחסים לאינדיקטורים החינוכיים השונים בהערכה של בית-הספר ולבחון תפיסות אלו נוכח שינויים בתפיסת תפקיד המורה והמנהל. השיטה - מערך המחקר הוא סקר שהתבסס על מדגמים מזדמנים של מורים ומנהלים שהשתתפו ב"פרויקט 30 היישובים". עם זאת, נמצא כי מדגמים אלו אינם מוטים במידה ניכרת לעומת כלל אוכלוסיית המנהלים והמורים בארץ.  

אוכלוסיית המחקר

 מורים ומנהלים בבתי-ספר שהשתתפו ב"פרויקט 30 היישובים" שמטרתו הייתה לשפר את האיכות החינוכית של מערכות החינוך בכ-30 יישובים שונים בארץ. מורים ומנהלים שהשתתפו בפרויקט נחשפו, במסגרתו, לפעולות שמטרתן שיפור איכות החינוך (ובפרט שיפור איכותם של בתי-הספר) ולפעולות הערכה רבות שנעשו במסגרת הפרויקט, לכן נראתה אוכלוסייה זו מתאימה במיוחד לבדיקה של עמדות מורים ומנהלים בשאלה כיצד להעריך את האיכות החינוכית של בית-הספר. ה"שאלון למנהל" הופץ בדואר לכל המנהלים שהשתתפו ב"פרויקט 30 היישובים" בתשנ"ח (347=N) ושיעור ההיענות לשאלון זה היה 66% (229=N). ה"שאלון למורה" הופץ למורים ב- 26 בתי-ספר המהווים 7.4% מכלל בתי-הספר שהשתתפו בפרויקט. אף כי מדגם זה של בתי-ספר היה מדגם מזדמן, נעשה ניסיון להבטיח ייצוג של בתי-ספר על-פי שלב חינוך, פיקוח ומחוז. השאלון למורים הופץ לכל המורים בבתי-הספר שבמדגם במהלך מפגשי מורים או השתלמויות כלל בית-ספריות, בסך הכול נתקבלו 326 שאלונים. בסך הכול נתקבלו 326 שאלונים.   כלי המחקר תפיסות המורים והמנהלים נבדקו באמצעות שאלונים שפותחו או הותאמו במיוחד לשימוש לצורכי מחקר זה: ·    לצורך בדיקת תפיסות מורים ומנהלים את מידת חשיבותם של האינדיקטורים החינוכיים השונים להערכה של בית-הספר פותחה מערכת אינדיקטורים מקיפה שהתבססה על המודל CIPP של סטפלבים ועמיתיו (Stufflebeam et al., 1971). במסגרת מודל זה מוצע להתייחס למגוון משתני הערכה (סוגי מידע): משתני הקשר (Context); משתני תשומות (Input); משתני תהליך (Process) ומשתני תפוקות (Product). תוקפה של מערכת זו נבדק באמצעות חוות דעת מומחים.

 ·  לצורך הבדיקה של  תפיסת תפקיד פרופסיונלית על-ידי המורים, על סמך סקירת ספרות  בתחום הפרופסיונליזציה של ההוראה, פותח סולם למדידת תפיסה פרופסיונלית של תפקיד המורה. תוקפו של הסולם נבדק באופן אמפירי באמצעות על-ידי ניתוח גורמים אקספלורטיבי. ·  לצורך הבדיקה של תפיסת התפקיד על-ידי המנהלים כמנהיגים מעצבים, אימצנו את המודל של ליתווד ועמיתיו (Leithwood et al., 1996) המתאר את המאפיינים השונים של המנהיגות המעצבת, ונעשה שימוש בשאלון שפותח על-ידם, אשר תורגם סובסטנטיבית והותאם להעברה למנהלים. תוקפו של השאלון נבדק אמפירית באמצעות ניתוח גורמים אקספלורטיבי. ממצאי המחקר
 ·  בהערכה של בית-הספר מורים ומנהלים מייחסים חשיבות רבה למגוון אינדיקטורים חינוכיים (ולא רק להישגים לימודיים). נמצאו הבדלים בין דרגות החשיבות שהמורים והמנהלים מייחסים לאינדיקטורים השונים ובכלל זה – גם לאלו שבתוך אותה קבוצת אינדיקטורים, גם כשמטרת ההערכה הייתה מסכמת וגם כשהיא הייתה מעצבת, המידע שנתפס על-ידי המורים והמנהלים כבעל החשיבות הרבה ביותר היה מידע לגבי תשומות בית-הספר ותפוקותיו, אף כי לא כל סוגי המידע בנוגע לתפוקות נתפסו כחשובים באותה המידה. המידע לגבי תהליכים המתרחשים בבית-הספר, אף הוא נתפס כחשוב להערכת בית-הספר, עם זאת, הוא נתפס על-ידי המורים (אך לא על-ידי המנהלים) כפחות חשוב ממידע על תשומות וממרבית סוגי המידע לגבי התפוקות. המידע שנתפס על-ידי המורים והמנהלים כחשוב פחות מסוגי המידע האחרים היה המידע לגבי נתוני הקשר של בית-הספר ובייחוד נתוני הקשר של התלמידים.
·  כשמטרת ההערכה היא מעצבת (לעומת מסכמת) מורים ומנהלים מייחסים חשיבות רבה יותר למרבית האינדיקטורים החינוכיים.
 · התפקיד בבית-הספר (מנהל לעומת מורה) או אופי התפקיד (מנהלי לעומת לפדגוגי), אינם קשורים לתפיסות המורים והמנהלים את מידת חשיבותם של האינדיקטורים החינוכיים בהערכת בית-הספר.
· מורים בעלי תפיסת תפקיד פרופסיונלית ומנהלים התופסים את תפקידם כמנהיגים מעצבים, מעוניינים יותר ממורים וממנהלים אחרים במגוון רחב של סוגי מידע על תשומות, על תהליכים ועל חלק מהתפוקות.   ממחקר זה עולה שיש דימיון בתפיסות המורים והמנהלים את מידת חשיבותם של האינדיקטורים החינוכיים בהערכה של בית-הספר. נמצא שגם המורים וגם המנהלים מאופיינים על-ידי בתפיסות הערכה רחבות המקובלות בספרות התאורטית בתחום הערכה, והבאות לידי ביטוי במידת החשיבות שהם מייחסים למגוון משתני הערכה. כך, בבואם להעריך את בית-הספר, אין הם מסתפקים במידע על תפוקות בלבד, אלא מעוניינים גם במידע על התשומות של בית-הספר ועל התהליכים המתרחשים בו. נמצאה גם הבחנה ברורה בין שני התפקידים המרכזיים של ההערכה: גם המורים וגם המנהלים מייחסים חשיבות רבה יותר למגוון סוגי מידע כשמטרת ההערכה היא מעצבת וגם בתחום זה לא נמצא הבדל בין מורים למנהלים. עוד עולה מהמחקר כי קיים קשר בין תפיסת תפקיד פרופסיונלית ורחבה יותר על-ידי המורים והמנהלים ובין תפיסות ההערכה שלהם. כך, מורים בעלי תפיסת תפקיד פרופסיונלית ומנהלים התופסים את תפקידם כמנהיגים מעצבים, בהערכה של בית-הספר יהיו מעוניינים יותר ממורים וממנהלים אחרים בסוגי מידע מגוונים (ולא רק במידע על תפוקות וודאי לא רק מידע על הישגי תלמידים).  

תרומת המחקר

·    מחקר זה מרחיב את  הבנתנו בדבר תפיסת האיכות החינוכית של בית-הספר על-ידי מורים ומנהלים. מממצאים של מחקר זה עולה שבמערכת אינדיקטורים המיועדת להערכת איכותו של בית-הספר יש לכלול אינדיקטורים מסוגים שונים, המתייחסים להקשר, לתשומות, לתהליכים ולתפוקות של בית-הספר. מערכת האינדיקטורים שפותחה במחקר זה יכולה לשמש לצורך איסוף שיטתי של מידע רלוונטי, שיאפשר למקבלי החלטות במערכת החינוך לקבל מידע שוטף על מצב בתי-הספר ועל מערכת החינוך בכללותה. מערכת אינדיקטורים זו יכולה לשמש גם בית-ספר בודד לצורך פיתוח מערכת הערכה פנימית שתאפשר למנהל ולצוות לבחון ולשפר את תפקודו של בית-הספר ואת תפוקותיו.

 ·    למחקר זה תרומה תאורטית להבנת המושג "משתני הערכה". מממצאי המחקר עולה כי אכן קיימת הבחנה במידת החשיבות שהמורים והמנהלים מייחסים למשתני ההערכה השונים בהערכה של בית-הספר. עם זאת, נמצא כי אין להסתפק בקטגוריות רחבות של משתני ההערכה וכי יש צורך להשתמש בקטגוריזציה מעודנת יותר של משתנים מזו שהוצעה על-ידי סטפלבים ועמיתיו (מודל CIPP).

 ·    תרומה משמעותית נוספת של מחקר זה היא בבחינת השפעותיהן של רפורמות המיושמות בחינוך, המכוונות ל'הבניה מחדש' של בית-הספר תוך שינוי הגדרת תפקידו של המנהל ושל המורה. מממצאי המחקר ניתן להסיק כי תפיסותיהם של מורים ושל מנהלים בתחום החינוך (כשתפיסותיהם  בתחום ההערכה היא ביטוי אחד לתפיסות אלה) קשורות בתפיסת תפקידם, ושמורים בעלי תפיסה פרופסיונלית יותר של תפקיד המורה ומנהלים המעמידים במרכז תפקידם את המנהיגות המעצבת, יהיו בעלי ראייה רחבה יותר בתחום החינוך באופן כללי. לממצא זה השלכות רחבות על פיתוח והכשרת מורים ומנהלים שמקבלי החלטות במשרד החינוך ובמוסדות להכשרת מורים ומנהלים צריכים לתת עליהם את הדעת.

 ·    תרומה נוספת של מחקר זה היא הניסיון להבין טוב יותר  את המשמעות של תפיסת תפקיד פרופסיונלית על-ידי המורים ותפיסת תפקיד המנהל כמנהיג מעצב. במחקר זה נעשה ניסיון להבהיר את משמעות המושגים מן הבחינה התאורטית ולפתח כלים מתאימים למדידתם. להבנת מהותן של תפיסות חדשות אלו, נודעת חשיבות רבה נוכח מרכזיותן בנסיונות ליישם רפורמות חינוכיות בבתי-הספר ובמערכות חינוך. הבנה טובה יותר של מהות תפיסות אלה תסייע בהגדרת התפקידים החדשים של המורים והמנהלים ותאפשר יישום מוצלח יותר של הרפורמות החינוכיות. ועוד, בירור התפיסות החדשות של תפקיד המורה והמנהל ופיתוח כלים למדידתן יסייעו גם בביצוע מחקרים רבים המלווים יישום רפורמות בחינוך והמתמקדים בבירור הקשרים שבין תפיסת תפקיד פרופסיונלית על-ידי המורים ותפיסת תפקיד המנהל כ"מנהיג מעצב" ובין משתנים אחרים הקשורים בתפקוד בתי-הספר ובתפוקותיהם.