אחרית דבר מתוך "על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה"

שטאובר, ד' (2013). "אחרית דבר: הזמנה למסע". בתוך ש' שמעוני וא' אבידב-אונגר (עורכות), על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה (עמ' 301-297). תל-אביב: מכון מופ"ת ומשרד החינוך.

מאז ומעולם נוהגים עובדי הוראה לחנך דור בעולם משתנה תדיר. העידן שאנו ניצבים בו כעת מסעיר במיוחד נוכח ההתקדמות הטכנולוגית המסחררת שלנו, בני האדם. קשה עד מאוד לחזות את משמעותה של התקדמות זו ואת ביטוייה במכלול תחומי החיים. בנסיבות אלו אנו נדרשים לקבל הכרעות להכנה איכותית של הדור הצעיר למציאות העתידית תוך הגדרה חוזרת ומתעדכנת של דמות הבוגר שאנו מכוונים אליה. עם זאת מאפייני עידן זה מחייבים להביט גם במציאות העכשווית של מערכת החינוך ולבחון את הרלוונטיות שלה לימינו אלה בנושאים של תרבות, ידע ומיומנויות.

מערכת החינוך פועלת להבטיח שבוגרי המערכת יצאו לחיים כשהן מצוידים במיטב הנכסים והכלים התרבותיים, הערכיים והאינטלקטואליים הדרושים להתמודדות נאותה ומוצלחת בעולם משתנה. ההכרעות והדילמות שהם יצטרכו להתמודד אתן יהיו מורכבות ומאתגרות ממילא, ולכן מלבד גוף ידע ומיומנויות, הן מחייבות תשתית רוחנית, מוסרית וערכית.

הקצב המהיר של השינויים וזמינות המידע ברשת מחליפים מיומנויות מסורתיות של מערכת החינוך במיומנויות חדשות – מיומנויות חשיבה גבוהות, סקרנות ויצירתיות, כישורים ללמידה מתמדת ועצמאית, שליטה בכלי תקשוב, אוריינות בתחום המידע והתקשורת וכישורים לעבודת צוות ותקשורת בין-אישית.

הבוגר במאה ה-21 ינהל את חייו בשני מעגלים: האחד הוא המעגל הרחב של ה"כפר הגלובלי" בהקשר זה עליו להיות בעל ידע רחב בשפות ובמדעים ובעל יכול להתמודד עם קונפליקטים ועם מצבי לחץ ולהסתגל לשינויים תכופים. המעגל השני, זה של ה"כפר הלוקלי", ולכן על הבוגר להכיר היטב את המורשת ההיסטורית והתרבותית שלו, להרגיש תחושת זהות ושייכות לקהילה, לעם ולמדינה, ולתרום לבניינה של הארץ.

תפקידינו כאנשי חינוך הוא לחזק אפוא את החינוך לערכים ציוניים, דמוקרטיים וחברתיים ולעורר את מעורבותו ותרומתו של הבוגר לחברה. יכולותיו יאפשרו לו להתחרות בעולם, לכן עלינו להביאו לבחור לחיות את חייו במדינתנו מתוך מחויבות ותחושת שייכות.

תפיסת הרצף שפותחה במינהל הכשרה ופיתוח מקצועי מאגדת את שלבי ההכשרה, ההתמחות והכניסה לתפקיד עם שלבי הפיתוח המקצועי לכל אורך הקריירה. זהו ביטוי מעשי ותכליתי למימוש כלל יעדי החינוך באמצעות ניסוח ערכים משותפים ומימושם בשילוב מנגנונים מבוססי מחקר ותאוריות עדכניות. תהליך העצמת המורים משלב הליכים של שיתופי פעולה מקצועיים, פיתוח תכניות עבודה בכיתות כמעבדות ניסוי ובחינה מקצועית מתמדת של יעילות תהליכי החינוך וההוראה שעורכים מנהלי בתי הספר וצוות ההוראה. עם אלה נמנים משוב, ניתוח, תכנון ובקרה, וכן התמקדות בהיבטים של תפיסת התפקיד כגורם מקדם מוטיבציה ואחריות מקצועית.

בשלב זה, המיצוב של מערכת החינוך בישראל מוביל להידוק הבקרה באמצעות ניהול מבוקר של הפיקוח והמטה במטרה לפעול לצמצום פערים ולהדרכת בתי הספר לעבודה מקצועית ואיכותית. נטילת אחריות מחייבת בחינת תוצאות ושילוב מערכתי של מושגים, כגון יעדים מדידים, מדדי תשומה, מדדי תפוקה ומדדי תוצאה, עם זאת מצוינות מחייבת מרחב של אוטונומיה למנהל ולעובד ההוראה. מחברת המאמר מציינת שהם נעים על הציר שבין רגולציה לאוטונומיה, כמענה לצרכים המשתנים של המערכת.

המערכת מזמנת למורה התבוננות אחרת על התלמיד ועל תהליכי ההוראה והלמידה: מצד אחד נמצאים המיצ"ב החיצוני ומבחני הבגרות, שהם הערכה סטנדרטית טהורה, ומן הצד האחר מבחנים וכלי הערכה מגוונים שמפתח כל מורה לכיתתו. קיום תהליכי הערכה חיצוניים ופנימיים ויצירת זיקה מקצועית ביניהם מפתחת שפה מערכתית ואיכות בעבודה, התורמת לעידוד ההישגים. הישגים הנמדדים במבחנים הם בסיס הכרחי, אך העשייה החינוכית המצוינת משתרעת הרבה מעבר למה שיכול מבחן להכיל. לפיכך יש לתת ביטוי למדדים חינוכיים נוספים, כגון יצירתיות, חשיבה ביקורתית, כוח עמידה, מוטיבציה, התמדה, כוח סבל, סקרנות, מודעות עצמית, חמלה, חוש לאסתטיקה, חוש לפליאה מן העולם ועוד מרכיבים המשלימים את מושג החינוך.

מערכת החינוך מודעת לחשיבות החדשנות והיזמות ופועלת במגוון ערוצים לעודד את אנשי החינוך לאמץ ולפתח גישות נבונות למעשה החינוכי, ולנסות להביא את התלמידים באמצעותן להישגים גבוהים יותר. קשר עם העולם המחקרי המתחדש, הובלת פרויקטים פורצי גבולות, פיתוח מגמות חדשות ועדכון הקיימות, טיפוח בתי ספר ניסויים, שיפור ועדכון דרכי ההוראה והלמידה – כל אלה הם חלק מהמאמצים הננקטים לשם התאמת המערכת למציאות המתחדשת ולהשגת שיפור מתמיד. מחברת המאמר מציינת שביצירת תרבות של חדשנות, המוטמעת בכל הדרגים בארגון, הם מקווים להשיג מצוינות ולהעביר לדור הצעיר את האמונה בערכים של אומץ, אמונה פרואקטיביות ואחריות. התחדשות זו מציבה גם אתגרי למידה והתחדשות מתמדת של צוות ההוראה והתפתחות מקצועית בהיבטים של ערכיות, תפיסות עולם ליברליות, ביסוס עמדות והרחבת הדעת.

הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" מתרחבות ומוטמעות בהתמדה, ומזמנות מענה איכותי לצורכי הלומדים והכשרה מקצועית לצוות החינוכי. התכנית לתקשוב מערכת החינוך והתאמתה לעידן הדיגיטלי של המאה ה-21 מורחבת אף היא בהתמדה. תכליתה להכשיר את כלל המורים והתלמידים במערכת למיומנויות העדכניות כביטוי לשיפור תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה, וכן לעדכן את ההגדרה של תפקיד המורה, את כישוריו המקצועיים והאישיים ולהתאימם לאיכות התכניות המונגשות לתלמידים ולעיצוב סביבת הלמידה.

הספר "על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה" מייצג כתיבה מקצועית ומכיל תיעוד רב-ערך של נציגים מכלל הרצף במערכת: מנהלים, מפקחים ומכשירי המורים במכללות. המאמרים בו משלבים תאוריה ומעשה ונסמכים על מחקריים עדכניים בארץ ובעולם. הוא מזמין לקריאה ולדיון בשאלות ובדילמות: מה הופך את המורה לטוב, איכותי ורלוונטי; מיהם אנשי החינוך המובילים את המערכת, ואיך יוצרים אצלם תהליכים של שינוי והעצמה; איך מבססים אצל המורה מאפיינים של אימון והנחייה; ואיך מבנים תהליכי למידה פעילה בקרב הלומדים.

בכוחם של המאמרים לפתוח צוהר לקורא אל הנעשה בתחום הפיתוח המקצועי ברמה הארצית, ואל הדרכים שבהן ניתן ליצור שינוי ברמה המקומית. באמצעותם אפשר להתוודע גם למגוון הפעולות שנוקטת מערכת החינוך הישראלית בשנים האחרונות לטיוב כוחות ההוראה ולשיפור מעמדם של המורים.

הספר מאפשר להתבונן מקרוב בתהליכים של התחדשות מתמדת המאפיינת את מערכת החינוך, המציבה אתגרים ללמידה ולהתפתחות ברמה האישית והמקצועית, תוך כדי בחינה חוזרת ונשנית של הדרך החינוכית כתהליך מתמשך. אין די בהכרזה על רפורמות כדי לחולל שינוי. הדברים כרוכים בהטמעה ארוכת טווח, בהתנסות ובתיקון עצמי, בשכנוע השותפים ובהסכמה רחבה עד שהחדש הופך לרגיל ולמוכר, ועד שאפשר להינות ממלוא היתרונות שהוא טומן בתוכו.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת