אוריינות רגשית – תבונה ותובנה ביחסי אנוש, נדבך מהותי בתפיסת הניהול הבית ספרית

שניידר, אלכסנדר ועינת יצחק מונסונגו. "אוריינות רגשית – תבונה ותובנה ביחסי אנוש, נדבך מהותי בתפיסת הניהול הבית ספרית". המכללה האקדמית בית ברל, אב תש"ע, יולי 2010.

דוח המחקר מציג בחינה של משקלו של רכיב האוריינות הרגשית (אינטליגנציה בין אישית ותוך אישית (Gardner, 1983) כרכיב בכישורי הניהול הבית ספרי, כפי שהוא נתפס על ידי מנהלי בתי ספר. מטרת המחקר הינה להשלים את המודל של קמפבל המבוסס על שלושה עמודי תווך: מנהיגות, מנהל ופדגוגיה (Campbell, 1999), והמשמש כיום מודל מרכזי בהכשרת מנהלים, באופן שיציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי.

במסגרת מחקר קודם שנערך לבחינת התכניות להכשרת מנהלי בתי ספר למורים ואנשי צבא פורשים (Schneider, 2004), נבחנו ונדונו תפיסות הניהול הבית ספרי המסורתיות, כפי שהותוו על ידי קמפבל. מאחר ותחומים אלה מהווים קריטריונים להערכת ולבחינת המנהל, מתמקדות רבות מתכניות ההכשרה ופיתוח המנהלים בניסיון לחזק את כישורי המתכשרים לניהול בתחומים אלה. אך האם שלושת תחומים אלה הינם הכישורים היחידים הנדרשים לניהול בית הספר? מן המחקר בו נבדקו מאפייני "המנהל האידיאלי" (Schneider & Burton, 2005) עלתה באופן מפתיע, במנותק ממתכונת המנהיגות, התייחסות לכישור משמעותי נדרש נוסף, הוא האוריינות הרגשית – תבונה ותובנה ביחסי אנוש.

שאלות המחקר ניסו לאשרר את קיומו של נדבך זה כנדבך משמעותי בניהול הבית ספרי, תוך כדי זיהוי ומיפוי המאפיינים המרכיבים אותו והצגת האופן בו מביא אותו מנהל בית הספר לידי ביטוי בעבודתו השוטפת.

אשרור קיומו של הרכיב הרביעי משלים את המודל של קמפבל, באופן המציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מודל זה יוכל לשמש בסיס לעדכון תכניות ההכשרה והפיתוח של מנהלי בתי ספר על מנת להכשירם כיאות לתפקידם.