אוריינות מידע במערכת החינוך: סיכום הרצאתה של פרופ' נועה אהרוני מכנס טלדן למידע 2019

כיום כבר ברור כי אוריינות מידע היא מיומנות חיונית בכל שלבי ההשכלה. אורייני מידע יודעים לזהות מתי נחוץ מידע, כיצד לאתרו, להעריכו, לארגנו ולעשות בו שימוש בצורה מושכלת. למורים תפקיד חשוב בהקניית אוריינות המידע ולפיכך ברור גם כי תהליך הבניית הידע בסביבה המתוקשבת של התלמיד יושפע עמוקות ממידת האוריינות של מורה.

בהרצאתה של פרופ' נועה אהרוני מהמחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן הוצגו כיווני מחקר חדשים בתחום אוריינות המידע בקרב מורים ותלמידים.

שילוב אוריינות מידע בהוראה ובלמידה בבתי ספר יסודיים במערכת החינוך בישראל: חקר מקרה – עבודת דוקטורט

אוריינות מידע ולומדים מבוגרים

תפישות של סטודנטים לגבי תכניות להקניית אוריינות מידע בקנדה

המחקר הראשון שהוצג, מאת ד"ר סיגל בן עמרם, בדק באמצעות חקר מקרה כיצד משולבת אוריינות מידע בהוראה ובלמידה בבתי ספר יסודיים במערכת החינוך בישראל בעקבות הפעלת תכנית לימודים של משרד החינוך שמטרתה הגברת התקשוב.

שאלת המחקר המרכזית ביקשה לברר מה מאפיין בית ספר המשתתף בתכנית התקשוב לעומת בית ספר שאינו משתתף בתכנית התקשוב בהקשר לשלושה משתנים:

1. מדיניות הנהלת בתי הספר בתחום שילוב תקשוב ואוריינות מידע בהוראה.
2. תפיסת התפקיד של המורים, בתחום שילוב תקשוב ואוריינות מידע בהוראה.
3. הקנייה של מיומנויות תקשוב ואוריינות מידע במסגרת ההוראה בפועל

מסקנות:

מתוך הראיונות עם המורות עלה כי בשני בתי הספר, הן זה המשתתף בתכנית התקשוב ומחויב לה באופן רשמי והן בית הספר שאינו משתתף בתכנית משרד החינוך לתקשוב, משולבים תכנים מקוונים בהוראת תחומי הדעת. עם זאת, טוענת פרופ' אהרוני, עלה כי בתי הספר אינם נוהגים ללמד אוריינות מידע באופן מובנה, כחלק מתכנית הלימודים.

בנוסף עלה כי קיים פער בין תפיסת התפקיד של המרואיינות, שמרביתן רואות את שילוב התקשוב ואוריינות המידע בהוראה כחלק מתפקידן, לבין הביצוע בפועל של תפיסה זו.

כל אלה הובילו למסקנה אפשרית לפיה הפער שנמצא בין דרישות תכנית התקשוב ותפיסות התפקיד של המורים ובין הביצוע בפועל, מושפע מן התפיסה, המגולמת בתכנית התקשוב, כי כל המורים מסוגלים ללמד מיומנויות מחשב ומידע.

ארבע המלצות נובעות מהמחקר:

1. רצוי להתייחס להוראת אוריינות מידע כאל תחום דעת, בעל אג'נדה וסדר יום משלו.
2. כדי שמורים יצליחו להקנות לתלמידיהם ידע ושליטה במיומנויות מחשב ומידע באופן יעיל ואפקטיבי עליהם להיות אורייני מידע בעצמם ולפתח יכולת להורות מיומנויות אלה.
3. נדרשת הכשרה מסודרת ועקבית, שראשיתה בתכניות להכשרת מורים והמשכה בין כתלי בית הספר, שתינתן על ידי מדריכים ומרצים שהוכשרו לכך.
4. רצוי שאנשי מקצוע, בעלי ידע בתחום דעת זה יכתבו את תכנית הלימודים, ממש כמו שזה נעשה בתחומי הדעת האחרים

באשר לסוגיית אוריינות המידע בקרב תלמידים, טענה פרופ' אהרוני כי רק מחקרים ספורים בלבד התמקדו בבדיקת כישורי אוריינות מידע של תלמידי בתי ספר בישראל. מחקרים שהשוו את התפיסה העצמית של תלמידים וסטודנטים בנוגע למידת שליטתם במיומנויות מידע, לעומת ביצועיהם בפועל, הצביעו על פער בין ההערכה העצמית הגבוהה של התלמידים לבין הציונים שקיבלו בבחינת יכולותיהם הלכה למעשה.

המסקנה המתבקשת היא כי יש לפתח הן את מיומנויות המחשב ואת את מיומנויות המידע של התלמידים, תוך התייחסות למורכבות התהליך המידעני בכללותו, ולכל אחד ממרכיביו בנפרד, כמשתנה התורם להעלאת רמת אוריינות המידע.

בהקשר להערכת יכולות התלמידים הוצג בהרצאה מחקר נוסף, אשר בעריכתו הייתה שותפה פרופ' אהרוני. במחקר בוצעה הערכה של רמת אוריינות המידע של התלמידים באמצעות מטלת ביצוע מתוקשבת. מטרתו הייתה לשאול מה ניתן ללמוד מדרכי הפעולה של התלמידים, על מיומנויות אוריינות המידע שלהם. במילים אחרות, החוקרים ביקשו להבין באילו דרכים פועלים התלמידים כדי להגיע לפתרון וכיצד היכולות ודרך הפתרון עשויים לתרום להצלחה במטלת אוריינות המידע.

תוצאות:

1. במחקר נמצאו מתאמים מובהקים בהתייחס לתפיסה העצמית אודות מיומנויות המחשב, אך לא בהקשר לתפיסה העצמית אודות מיומנויות המידע.
2. תלמידים שדווחו על עצמם כעל בעלי מיומנות מחשב גבוהה יותר, נמצאו גם כבעלי מיומנויות מידע גבוהות יותר והצליחו יותר במטלה.
3. ככל שהתנהגות המידע הייתה יותר יעילה ומושכלת –כך גברה ההצלחה במטלה.

מעניין לציין כי התלמידים דווחו שרכשו את מיומנויות המידע והמחשב לא בתוך כותלי בית הספר, אלא במסגרות חיצוניות.

לבסוף הוצגה עבודת מחקר שנכתבה על ידי הגב' נועה קריץ כעבודת מוסמך (M.A) בהנחיית פרופ' אהרוני וד"ר מירי שיינפלד, שעסקה בתפיסת המסוגלות העצמית של מורים. מטרתה היתה לבחון את הגורמים המסבירים את תפיסת רמת המסוגלות העצמית של אוריינות המידע אצל מורים בכיתות היסודיות ובחטיבת הביניים.

עבודה מקיפה זו העמידה במרכזה את סוגיית הקשר בין תפיסת רמת המסוגלות העצמית של אוריינות המידע אצל מורים לבין המשתנים הבאים:

1. מהגר/יליד דיגיטלי.
2. משתני האישיות של המורה ( נוירוטיות ופתיחות).
3. רמת השליטה ביישומי מחשב, גיל, מאפיינים אישיים (מגדר, מחוז, מגזר ולאום) והשתתפות המורה בתכנית דיגיטלית.

בנוסף, נבדק הקשר בין השתתפות או אי השתתפות מורים בתכנית הדיגיטלית Tec4Schools לבין רמת שליטתם ביישומי מחשב.

ממצאים:

ממצאי המחקר מראים שקיים קשר בין תפיסת רמת אוריינות המידע של המורים למשתנים: פתיחות להתנסות, נוירוטיות, רמת השליטה ביישומי מחשב והשתתפות בתכנית דיגיטאלית. למשתני האישיות נוירוטיות ופתיחות נמצאה תרומה כאשר מקדם הנוירוטיות הוא שלילי ומקדם הפתיחות הוא חיובי. כך, שככל שהנוירוטיות יותר נמוכה והפתיחות יותר גבוהה תפיסת רמת המסוגלות העצמית של אוריינות המידע יותר גבוהה

בנוסף עולה מן הממצאים כי על מנת לקדם את תפיסת המסוגלות העצמית של אוריינות המידע אצל המורים ואת שליטתם בה, קיים צורך להקדיש משאבים מתאימים לפיתוח משתנים אלה וליצור סביבות למידה מתאימות לטיפוחם.

מסקנות:

1. ממצאי המחקר מצביעים בבירור כי על מנת לקדם את תפיסת רמת המסוגלות העצמית של אוריינות המידע אצל המורים יש צורך ראשוני והכרחי להטמיע מיומנות זו אצל המורים על מנת לקדם את תפיסת רמת המסוגלות העצמית בשליטתם בה.
2. זאת יעשה באמצעות השתתפות המורה בתוכניות לימוד דיגיטאליות המזמנות התנסות במגוון יישומי מחשב, כלים דיגיטליים, למידה שיתופית מקוונת ושימוש בסביבות עשירות בטכנולוגיה. חשוב ליזום הכשרה מסודרת ועקבית, אשר תוביל לרכישת המיומנויות.
3. הכשרה זו תתקיים במסגרת לימודי פרחי ההוראה בהשכלה הגבוהה וגם בשנים שלאחריה.
4. במסגרת הפיתוח המקצועי של המורים יש להבטיח כי ההכשרה תתקיים על ידי צוות הכשרה מיומן ועל פי תוכנית לימודים מסודרת.

לסיום הוצגו כיווני מחקר חדשים, ובמיוחד שניים:

1. בדיקת רמת אוריינות מידע בקרב תלמידי תיכון
2. בדיקת רמת אוריינות מידע בקרב פרחי הוראה

*סיכום ההרצאה מבוסס על המצגת שהוצגה בה ועלתה לאתר הכנס