אופק חדש: הצעד הבא גלום פוטנציאל של פדגוגיה פרטנית רב ממדית

וולנסקי, ע' (2013). ב"אופק חדש: הצעד הבא" גלום פוטנציאל של פדגוגיה פרטנית רב ממדית. בתוך הסתדרות המורים בישראל, אופק חדש: הצעד הבא (עמ' 31). תל אביב: הסתדרות המורים.

ברפורמת "אופק חדש" גלום פוטנציאל של פדגוגיה פרטנית (פרסונלית) רב ממדית – בהוראה, בתכנון לימודים ובהערכה, בניהול עצמי ובמסגרות ארגוניות ופיזיות קטנות. האתגר הגדול שעומד בפני הוגי הרפורמה ומיישמיה הוא למצות את הפוטנציאל הזה.

חינוך פרוגרסיבי. אבות החינוך הפרוגרסיבי ביקשו לחזק את נטיותיו וכישוריו הטבעיים של התלמיד. גישה זו חייבה התאמת תכנית הלימודים לצרכים משתנים של קבוצות של תלמידים בעלי עניין משותף תוך מיקוד בדיסציפלינות הלימוד המסורתיות. החינוך הפרוגרסיבי בארצות הברית, החינוך החדש באנגליה, החינוך הפנימייתי והקיבוצי בישראל – כולם הדגישו מגמות אלה במשך כשישה-שבעה עשורים במהלך המאה העשרים, אך ניגפו בשל עליית מעמדה של תנועת הסטנדרטים, שהתעלמה מהתלמיד והעמידה במרכז תפוקות חינוכיות המוכתבות על ידי המדינה.

ניהול עצמי. הניהול העצמי בעולם ביקש להעביר את מוקד הסמכות והתכנון החינוכי אל המורה ואל בית הספר. רוב מערכות החינוך בעולם אימצו את מודל הניהול העצמי במהלך רבע המאה האחרון. ישראל עשתה מהלכים חלקיים ולא שלמים ביישום מדיניות זו החל מאמצע שנות התשעים.

תכנון פיזי של בית הספר. בית ספר קטן, או בתי ספר קטנים בתוך בית ספר גדול, מאפשרים יחסים אישיים ואנושיים יותר. עלות הביצוע של בתי ספר קטנים, או קטנים בתוך גדולים, גבוהה מעט (ב-8 עד 10 אחוז), אך הם מזמנים אקולוגיה בעלת פוטנציאל פדגוגי רב.

תכנון לימודים והערכה. גישות שבהן התלמיד במרכז התכנון החינוכי, גישות המעודדות עבודות חקר, התומכות בחשיבה ביקורתית ויצירתיות, גישות שבהן התלמיד פעיל יותר בתהליך בניית הידע, נחשבות כיום למתקדמות ומועילות יותר – לתלמיד ולחברה בכללה. לגישות אלה נדרשות גישות חדשות של הערכה משום שלא ניתן להעריך באופן מרכזי ואחיד שיטות הוראה מקומיות אשר נתונות לפיתוח ולגמישות של צוותי החינוך בבתי הספר.

ראה גם :
אופק חדש: הצעד הבא , 2013