אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) במבוגרים צעירים

Glod, C. "Diagnosis and treatment of ADHD in young adults", European Psychiatry. Mar2016 Supplement, Vol. 33, pS790-S791. 

הקדמה
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר, המשפיעה על 10-6 אחוזים מהילדים. מחקרים מהעת האחרונה הראו שהמחלה ממשיכה לגיל ההתבגרות ולבגרות.

מטרות
המטרה של מושב זה היא לסקור את מצב מדע האבחון והטיפול של הפרעת קשב וריכוז במבוגרים צעירים וסטודנטים בקולג'. אוכלוסייה זו מציבה אתגרים התפתחותיים ייחודיים בהערכת התסמינים והדבקות בטיפול.

יעדים
היעד של הצגה זו היא לקדם הבנה טובה יותר של אבחון דיפרנציאלי ואפשרויות טיפול אפקטיביות הספציפיות לקבוצת גיל זו.

שיטות מחקר
הנתונים נאספו באמצעות סקירת ספרות.

תוצאות
מבוגרים צעירים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז בילדותם מפגינים תסמינים של חוסר קשב והיפראקטיביות שממשיכים. בנוסף, קבוצת גיל זו עשויה לחוות בפעם הראשונה תסמינים שלא אובחנו בעבר אשר מפריעים לתפקוד.

גורמים מקשים נוספים על הערכה וטיפול עלולים להיות הופעתן של הפרעות במצב הרוח או שימוש בסמים/אלכוהול. ללא טיפול, תסמינים של הפרעת קשב וריכוז משפיעים על התפקוד במספר תחומים עיקריים הכוללים הערכה עצמית, כישלונות אקדמיים חוזרים, ביצועים מקצועיים נמוכים, נטייה לתאונות דרכים, חוסר יציבות ביחסים, שימוש לרעה בסמים/אלכוהול ומעבר לא מוצלח לבגרות.

מחקרים פסיכופרמקולוגיים חושפים את יעילותם של מספר קבוצות של תרופות הכוללות פסיכוסטימולנטים (psychostimulants), תרופות שאינן מבוססות סטימולנטים (non-stimulants), ונוגדי דיכאון (antidepressants).

מסקנות
מבוגרים צעירים בעלי הפרעת קשב וריכוז מציגים מערך ייחודי של אתגרים אבחוניים יחד עם תחלואה נלווית, כגון דיכאון או שימוש בסמים/אלכוהול.

אבחון מדויק והתערבות מוקדמת יכולים למנוע את התפתחותן של בעיות משמעותיות בבגרות, להפחית תחלואה ולקדם יחסים בריאים והצלחה בקריירה/לימודים.

קישור לתקציר המאמר באנגלית

ראו גם:

אסטרטגיות למידה והישגים אקדמיים: השוואה בין סטודנטים עם הפרעות קשב לבין סטודנטים ללא הפרעות קשב