Sharabi, A. et al (2025). The Mediating Role of Academic Self-Efficacy and Self-Regulated Learning in Academic Success Among Higher Education Students With SLD or ADHD. Learning Disabilities Research & Practice, 0(0). https://doi.org/10.1177/09388982251388008
עיקרי הדברים:
- סטודנטים עם לקויות למידה או עם הפרעת קשב, ריכוז והיפר-אקטיביות (ADHD) - דיווחו על הישגים נמוכים יותר בהשוואה לסטודנטים אחרים
- סטודנטים עם לקויות והפרעת קשב דיווחו גם על אפקטיביות עצמית אקדמית ולמידה בוויסות עצמי נמוכות יותר
- אפקטיביות עצמית מתייחסת לאמונתם של אנשים ביכולתם להשיג תוצאות או יעדים רצויים
- אפקטיביות עצמית קשורה לרוב לרמות גבוהות יותר של מוטיבציה, התמדה והתנהגות אדפטיבית
- לא נמצאו הבדלים בשביעות הרצון האקדמית בין שתי קבוצות הסטודנטים
- ויסות עצמי ואפקטיביות עצמית אקדמית תיווכו באופן מלא את הקשר בין הלקויות ובין הישגים אקדמיים (ציונים)
- ממצאים אלה מדגישים את התפקיד הקריטי של גורמים מוטיבציוניים ומטא-קוגניטיביים בקידום הצלחה אקדמית בקרב סטודנטים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות
האתגרים האקדמיים העומדים בפני סטודנטים הסובלים מלקויות למידה ספציפיות (SLD) ומהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות מתבטאים בתהליכי הלמידה ובהישגים האקדמיים. מחקר זה בחן את הקשרים בין גורמים מוטיבציוניים ומטא-קוגניטיביים לבין הישגים אקדמיים בקרב סטודנטים בחינוך גבוה עם ובלי SLD/ADHD מישראל, איטליה וספרד. המשתתפים כללו 687 סטודנטים, מתוכם 223 מאובחנים עם SLD/ADHD ו-464 בקבוצת השוואה ללא לקויות.
לתקציר באנגלית
לקריאה נוספת: כל סיכומני המאמרים על מטא-קוגניציה
החוקרים העריכו באמצעות שאלונים לדיווח עצמי אפקטיביות עצמית אקדמית (ASE), למידה בוויסות עצמי (SRL), שביעות רצון אקדמית והישגים (ממוצע ציונים). סטודנטים עם SLD/ADHD דיווחו על הישגים נמוכים יותר, וכן על אפקטיביות עצמית אקדמית ולמידה בוויסות עצמי נמוכים יותר בהשוואה לעמיתים ללא לקויות, אך לא נמצאו הבדלים בשביעות הרצון האקדמית. ASE ו-SRL תיווכו באופן מלא את הקשר בין SLD/ADHD לבין הישגים אקדמיים. ממצאים אלה מדגישים את התפקיד הקריטי של גורמים מוטיבציוניים ומטא-קוגניטיביים בקידום הצלחה אקדמית בקרב סטודנטים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות בחינוך גבוה. בעוד שיכולות קוגניטיביות טובות נחוצות להשגת תוצאות למידה מוצלחות, הן אינן מספיקות (Ben- Eliyahu, 2019). חשובים גם ניהול זמן יעיל, שמירה על מיקוד, התמודדות עם לחץ אקדמי ושמירה על מעורבות במשימות למידה (Mega et al., 2014).
לקויות למידה ספציפיות והפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות
SLD ו-ADHD הן הפרעות נוירו-התפתחותיות נפוצות המשפיעות באופן משמעותי על פעילויות חיי היומיום. בעוד שסטודנטים עם SLD מתמודדים בעיקר עם פיתוח יכולות הלמידה שלהם, מה שמשפיע על כישורי הלמידה שלהם, עמיתיהם עם ADHD חווים קשיים במיקוד במשימות ובארגון התנהגותם (American Psychiatric Association [APA], 2022).
אפקטיביות עצמית אקדמית
אפקטיביות עצמית מתייחסת לאמונתם של אנשים ביכולתם להשיג תוצאות או יעדים רצויים (Bandura, 1997). ASE עשויה להיות מוגדרת כאמונה שיש לסטודנטים לגבי יכולתם להשלים משימות אקדמיות ברמות מוגדרות (Bandura, 2018). רמות גבוהות יותר של אפקטיביות עצמית קשורות בדרך כלל לרמות גבוהות יותר של מוטיבציה, התמדה והתנהגות אדפטיבית בהשוואה לאלו שפחות בטוחים ביכולותיהם (Pintrich, 2003).
סטודנטים שתופסים את עצמם כמסוגלים נוטים יותר לעסוק בתכנון, ניטור והתאמת הגישה שלהם למשימות אקדמיות.
למידה בוויסות עצמי
SRL הוא מושג המתאר כיצד אנשים יוזמים ומנהלים באופן פעיל תהליכי למידה המכוונים ליעדים, וכן שולטים ומווסתים את הפעילויות הקוגניטיביות שלהם בהקשרים אקדמיים (Puustinen & Pulkkinen, 2001 ). לומדים בוויסות עצמי מציבים יעדים יעילים ומארגנים את פעילויות הלימוד שלהם, תוך שימוש באסטרטגיות למידה מתאימות והפגנת מודעות מטא-קוגניטיבית לתהליכי הלמידה שלהם (Panadero, 2017).
SRL הוא תהליך רב-ממדי המאופיין במשתנים הקשורים למוטיבציה, מעורבות פעילה בבניית ידע, ושימוש אסטרטגי במגוון תהליכים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים לוויסות יעיל ושיפור הלמידה האקדמית (Mega et al., 2014; Panadero, 2017; Zimmerman, 2000).
הישגים ושביעות רצון אקדמית
שביעות רצון אקדמית יכולה להיות מוגדרת כהערכה קוגניטיבית-רגשית של שביעות רצון כללית מחוויית החיים בבית הספר/מוסד הלימוד. מחקר קודם הראה כי שביעות רצון אקדמית קשורה להישגי הסטודנטים בחינוך הגבוה (Dhaqane & Afrah, 2016) . עם זאת, רמת שביעות הרצון האקדמית עשויה להשתנות בהתאם לגורמים אישיים, משפחתיים וסביבתיים.
שיטה
משתתפים
המדגם כלל 687 סטודנטים (ממוצע = 24.83 שנים, סטיית תקן = 6.49) מישראל, איטליה וספרד; 452 היו נשים (65.8%) ו-235 היו גברים (34.2%). מתוך סך המשתתפים, 565 (82%) היו סטודנטים לתואר ראשון ו-122 (17.8%) היו סטודנטים לתואר שני. בכל תוכניות התואר, 250 סטודנטים (36.4%) היו בשנת הלימודים הראשונה שלהם, 180 (26.2%) בשנת הלימודים השנייה שלהם, ו-257 (37.4%) היו בשנת הלימודים השלישית שלהם ומעלה. מבחינת לקויות, ל-223 הייתה אבחנה של SLD ו/או ADHD ול-464 לא הייתה אבחנה.
כלי מחקר
הכלים הבאים שימשו כחלק מהמחקר.
שאלון אפקטיביות עצמית אקדמית
שאלון זה מורכב מחמישה פריטים המודדים את האמונה ביכולת להצליח בלימודים (לדוגמה, "כיצד אתה מדרג את כישורי הלמידה שלך?") בסולם ליקרט בן חמש דרגות. המשתנה התלוי היה ממוצע ציוני הפריטים.
שאלון למידה בוויסות עצמי
הגרסה הקצרה של כלי מדידה זה, שעובדה מתוך (De Beni et al., 2014) כללה 20 פריטים המעריכים חמש אסטרטגיות SRL עם ארבעה פריטים לכל אסטרטגיה. לדוגמה, ארגון: "בשעות אחר הצהריים המוקדמות אני מתכנן את כל הדברים שאני צריך לעשות". לדוגמה, הערכה עצמית: "אחרי בחינה בכתב, אני יודע אם היא עברה טוב או לא; לדוגמה, הכנה לבחינות: "אני מנסה לצפות איזו סוג של בחינה מחכה לי"; לדוגה, מטא-קוגניציה: "כאשר נכשלתי בבחינה, אני מנסה להבין את הסיבות לכישלון".
שביעות רצון אקדמית
השאלון הכיל חמישה פריטים המעריכים שביעות רצון מחיי האוניברסיטה (לדוגמה, "אני נהנה להיות באוניברסיטה").
תוצאות
נמצאו הבדלים מובהקים לפי לאום, כאשר סטודנטים ישראלים דיווחו על ציונים גבוהים יותר מסטודנטים מאיטליה ומספרד, אך על SRL נמוך יותר מסטודנטים איטלקים וספרדים. סטודנטים ספרדים דיווחו על שביעות רצון אקדמית גבוהה יותר מסטודנטים ישראלים ואיטלקים.
מגבלות
למרות ממצאים משמעותיים, המחקר הנוכחי כפוף למספר מגבלות. ראשית, המחקר הסתמך על דיווחים של סטודנטים על אבחנת ה SLD/ADHD שלהם, אך לא ניתן היה לאמת אותם בשל מגבלות תקנות הפרטיות בשלוש המדינות והדרישה לאנונימיות של הוועדות האתיות של המוסדות המשתתפים. בנוסף, המחקר הסתמך על שאלונים לדיווח עצמי, אשר לעתים קרובות כפופים להטיית רצייה חברתית. לכן, מומלץ כי מחקר עתידי ימשיך לבחון היבטים אלו על ידי שילוב ראיונות מעמיקים שיספקו תובנה רבה יותר לגבי הצרכים והמניעים של סטודנטים עם SLD/ADHD . מגבלה נוספת היא היעדר נתונים על הגיל שבו המשתתפים אובחנו. מידע כזה עשוי היה לעזור להבהיר הבדלים בהסתגלות אקדמית, ויש לשקול אותו במחקר עתידי.
יחד עם היתרונות של מחקר שכולל משתתפים ממספר מדינות ובכך מרחיב את הכלליות של הממצאים, ישנן גם מגבלות. באופן ספציפי, היה הבדל בגודל המדגם בין המדינות. גודל קבוצת הסטודנטים עם SLD/ADHD באיטליה היה קטן מדי, מה שהגביל את היכולת לבצע השוואה ספציפית בין סטודנטים עם SLD/ADHD בשלוש המדינות. הנתונים נאספו באמצעות שיתוף פעולה מתמשך בין חוקרים משלוש המדינות. מומלץ כי מחקרים נוספים ירחיבו סוג זה של מחקר למדינות אחרות כדי לקבל תמונה רחבה יותר המשקפת אוכלוסיות ותרבויות משתנות.
מסקנות והשלכות
ממצאי המחקר הנוכחי מדגישים את התפקיד הקריטי של גורמים מטא-קוגניטיביים ומוטיבציוניים בקידום הצלחה אקדמית, במיוחד בקרב סטודנטים עם SLD או ADHD . לכן, טיפוח מרכיבים אלו הוא חיוני לתמיכה בהתפתחות האקדמית של קבוצות סטודנטים אלו. סטודנטים עם SLD או ADHD מתמודדים עם אתגרים חינוכיים משמעותיים שלעתים קרובות מתחילים מוקדם בחיים ונמשכים, ועל אף שרבים מהם מתקבלים למוסדות להשכלה גבוהה ונהנים ממסגרות תמיכה קיימות, הם ממשיכים להיתקל במכשולים משמעותיים ובפערים בהישגים בהשוואה לעמיתיהם ללא הפרעות אלו.
המחקר מצביע על כך שפיתוח מיומנויות מטא-קוגניטיביות ומוטיבציוניות יכול לשמש כמנוף מרכזי לצמצום פערים אקדמיים. בהתאם לכך, מרכזי התמיכה במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם צריכים לשאוף לקדם מיומנויות אלו לצד ההתאמות האקדמיות שהם בדרך כלל כבר מציעים. בנוסף, קידום והתאמה של אסטרטגיות לימוד להקשר של החינוך הגבוה, כמו גם ניהול זמן, ארגון ותכנון, יכולים לעזור לפתח גישה טובה יותר ללמידה. דוגמאות ליעילותן של התערבויות המתמקדות במיומנויות אלו בקרב סטודנטים מתקשים במכללה, באופן כללי, ניתן למצוא בספרות. לדוגמה: Meneghetti et al., 2021) ).
מחקר עתידי צריך להרחיב את בחינת התועלת שלהן לסטודנטים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות. התאמת מאמצים כאלה לצרכים הספציפיים של סטודנטים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות, תוך התחשבות במגוון ההקשרים הלאומיים והתרבותיים, עשויה לשפר באופן משמעותי הן את רווחתם והן את התוצאות האקדמיות של סטודנטים אלו.
לבסוף, המחקר הנוכחי מדגיש גורמים שעשויים לקדם את ההצלחה האקדמית של סטודנטים עם SLD ו ADHD כחלק מתהליך ההסתגלות הרחב שלהם. בהקשר זה, טיפוח שיתוף פעולה בין חוקרים בפסיכולוגיה חינוכית וחינוך מיוחד הוא בעל חשיבות רבה, במיוחד לקידום הזיהוי והטיפוח של החוזקות שסטודנטים עם SLD ו ADHD מביאים למסלולם האקדמי.
מקורות
Al-Yagon M., Cavendish W., Cornoldi C., Fawcett C. A., Grünke M., Hung L. Y., Jiménez J. E., Karande S., van Kraayenoord C., Lucangeli D., Margalit M., Montague M., Sholapurwala R., Sideridis G., Tressoldi P. E., Vio C. (2012). The proposed changes for DSM-5 for SLD and ADHD: International perspective—Australia, Germany, Greece, India, Israel, Italy, Spain, Taiwan, United Kingdom, and United States.
Journal of Learning Disabilities, 46(1), 58–72.
https://doi.org/10.1177/0022219412464353
Bandura A. (1997). Self-efficacy: The exercise of control. Freeman.
Ben-Naim S., Laslo-Roth R., Einav M., Biran H., Margalit M. (2017). Academic self-efficacy, sense of coherence, hope and tiredness among college students with learning disabilities.
European Journal of Special Needs Education, 32, 18–34.
https://doi.org/10.1080/08856257.2016.1254973
Brunswick N., Wilson N. J., Kruger I., Chamberlain R., McManus I. C. (2023).
The prevalence of specific learning difficulties in higher education: A study of UK universities across 12 academic years. PsyArXiv.
https://doi.org/10.31234/osf.io/kv86q
Casali N., Ghisi M., Meneghetti C. (2022). The role of general and study-related intraindividual factors on academic learning outcomes under COVID-19: A cross-sectional and longitudinal analysis.
Education Sciences, 12(2), Article e101.
https://doi.org/10.3390/educsci12020101
Casali N., Meneghetti C., Tinti C., Re A., Sini B., Passolunghi M., Valenti A., Montesano L., Pellegrino G., Carretti B. (2024). Academic achievement and satisfaction among university students with specific learning disabilities: The roles of soft skills and study-related factors.
Journal of Learning Disabilities, 57(1), 16–29.
https://doi.org/10.1177/00222194221150786
Cvitkovic D., Salkicevic Pisonic S., Radošević I. (2024). Predictors of academic self-efficacy of university students: Grades, learning disabilities and ADHD.
International Journal of Special Education, 39(1), 44–52.
https://doi.org/10.52291/ijse.2024.39.35
De Beni R., Zamperlin C., Meneghetti C., Cornoldi C., Fabris M., De Min Tona G., Moè A. (2014). Amos: Abilità e motivazione allo studio: Prove di valutazione e orientamento per la scuola secondaria di secondo grado e l’università [Study skills and motivation: Assessment and orientation tests for secondary school and university]. Erickson.
Dhaqane M. K., Afrah N. A. (2016). Satisfaction of students and academic performance in Benadir University. Journal of Education and Practice, 7(24), 59–63.
Diseth Å, Danielsen A. G., Samdal O. (2012). A path analysis of basic need support, self-efficacy, achievement goals, life satisfaction and academic achievement level among secondary school students.
Educational Psychology, 32(3), 335–354.
https://doi.org/10.1080/01443410.2012.657159
DuPaul G. J., Lee K., Grace C. I. L. (2015). Early intervention for young children with attention deficit hyperactivity disorder: Prediction of academic and behavioral outcomes.
School Psychology Review, 44(1), 3–20.
https://doi.org/10.17105/SPR44-1.3-20
Feraco T., Pellegrino G., Casali N., Carretti B., Meneghetti C. (2025). Social, emotional, and behavioral skills in students with or without specific learning disabilities.
Learning and Individual Differences, 117, 102581.
https://doi.org/10.1016/j.lindif.2024.102581
Feraco T., Resnati D., Fregonese D., Spoto A., Meneghetti C. (2022). An integrated model of school students’ academic achievement and life satisfaction: Linking soft skills, extracurricular activities, self-regulated learning, motivation, and emotions.
European Journal of Psychology of Education, 38, 109–130.
https://doi.org/10.1007/s10212-022-00601-4
Fried R., Petty C., Faraone S. V., Hyder L., Day H., Biederman J. (2016). Is ADHD a risk factor for high school dropout? A controlled study.
Journal of Attention Disorders, 20(5), 383–389.
https://doi.org/10.1177/1087054712473180
Ghisi M., Bottesi G., Re A. M., Cerea S., Mammarella I. C. (2016). Socioemotional features and resilience in Italian university students with and without dyslexia.
Frontiers in Psychology, 7, 478.
https://doi.org/10.3389/fpsyg.2016.00478
Hayes A. F. (2018). Introduction to mediation, moderation, and conditional process analysis: A regression-based approach (Methodology in the social sciences) (2nd ed.). The Guilford Press.
Heffner A. L., Antaramian S. P. (2016). The role of life satisfaction in predicting student engagement and achievement.
Journal of Happiness Studies, 17, 1681–1701.
https://doi.org/10.1007/s10902-015-9665-1
Hirsch O., Chavanon M., Riechmann E., Christiansen H. (2018). Emotional dysregulation is a primary symptom in adult attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD)
. Journal of Affective Disorders, 232, 41–47.
https://doi.org/10.1016/j.jad.2018.02.007
Howard S. J., Vasseleu E., Neilsen-Hewett C., de Rosnay M., Chan A. Y. C., Johnstone S., Mavilidi M., Paas F., Melhuish E. C. (2021). Executive function and self-regulation: Bi-directional longitudinal associations and prediction of early academic skills.
Frontiers in Psychology, 12, 733328.
https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.733328
Huebner S. E., Zullig K. J., Saha R. (2012). Factor structure and reliability of an abbreviated version of the multidimensional students’ life satisfaction scale.
Child Indicators Research, 5(4), 651–657.
https://doi.org/10.1007/s12187-012-9140-z
Hui E. K. P., Sun R. C. F. (2010). Chinese Children’s perceived school satisfaction: The role of contextual and intrapersonal factors.
Educational Psychology, 30(2), 155–172.
https://doi.org/10.1080/01443410903494452
Iaia M., Vizzi F., Carlino M. D., Turi M., Marinelli C. V., Angelelli P. (2024). Specific learning disabilities and associated emotional-motivational profiles: A study in Italian university students.
Frontiers in Psychology, 15, 1365980.
https://doi.org/10.3389/fpsyg.2024.1365980
Kalman-Halevi M., Tutian R., Peled Y. (2023). Postsecondary students with LD/ADHD facing a sudden shift to online learning during the COVID-19 pandemic: Emotional costs and implications.
Learning Disabilities Research & Practice, 38(3), 239–247.
https://doi.org/10.1111/ldrp.12315
Krisher H., Shechtman Z. (2016). Factors in the adjustment and academic achievement of college students with learning disabilities in Israel.
International Research in Higher Education, 1(1), 125.
http://irhe.sciedupress.com
Lewandowski L., Wood W., Miller L. A. (2016). Technological applications for individuals with learning disabilities and ADHD. In Luiselli J. K., Fischer A. J. (Eds.),
Computer-assisted and web-based innovations in psychology, special education, and health (pp. 61–93). Elsevier Academic Press.
https://doi.org/10.1016/B978-0-12-802075-3.00003-6
Mana A., Saka N., Dahan O., Ben-Shimon A., Margalit M. (2022). Implicit theories, social support, and hope as serial mediators for predicting academic self-efficacy among higher education students.
Learning Disability Quarterly, 45(2), 85–95.
https://doi.org/10.1177/0731948720918821
Matteucci M. C., Soncini A. (2021). Self-efficacy and psychological well-being in a sample of Italian university students with and without specific learning disorder.
Research in Developmental Disabilities, 110, 103858.
https://doi.org/10.1016/j.ridd.2021.103858
Meehan C., Howells K. (2017). “What really matters to freshers?”: Evaluation of first year student experience of transition into university.
Journal of Further and Higher Education, 42(7), 893–907.
https://doi.org/10.1080/0309877X.2017.1323194
Mega C., Ronconi L., De Beni R. (2014). What makes a good student? How emotions, self-regulated learning, and motivation contribute to academic achievement.
Journal of Educational Psychology, 106(1), 121–131.
https://doi.org/10.1037/a0033546
Meneghetti C., Casali N., Fabris M., Palamà D., Rizzato R., Zamperlin C., De Beni R. (2021). Students with academic difficulties: Benefits of a study skills group compared to an emotional skills group.
Journal of Evidence-Based Psychotherapies, 21(2), 101–116.
https://doi.org/10.24193/jebp.2021.2.13
Pellegrino G., Casali N., Meneghetti C. T., Re A. M., Sini B., Passolunghi M. C., Valenti A., Montesano L., Carretti B. (2023). Universal and specific services for university students with specific learning disabilities: The relation to study approach, academic achievement, and satisfaction.
Learning Disabilities Research & Practice, 38(4), 274–284.
https://doi.org/10.1111/ldrp.12323
Pintrich P. R. (2003). A motivational science perspective on the role of student motivation in learning and teaching contexts.
Journal of Educational Psychology, 95(4), 667–686.
https://doi.org/10.1037/0022-0663.95.4.667
Preacher K. J., Hayes A. F. (2008). Asymptotic and resampling strategies for assessing and comparing indirect effects in multiple mediator models.
Behavior Research Methods, 40, 879–891.
https://doi.org/10.3758/BRM.40.3.879
Reid R. R., Harris K. R., Graham S., Rock M. (2012). Self-regulation among students with LD and ADHD. In Wong B., Butler D. L. (Eds.),
Learning about learning disabilities (4th ed., pp. 141–173). Elsevier Academic Press.
https://doi.org/10.1016/B978-0-12-388409-1.00005-9
Richardson M., Abraham A., Bond R. (2012). Psychological correlates of university students’ academic performance: A systematic review and meta-analysis.
Psychological Bulletin, 138(2), 353–387.
https://doi.org/10.1037/a0026838
Sarid M., Lipka O. (2023). The relationship between academic self-efficacy and class engagement of self-reported LD and ADHD in Israeli undergraduate students during COVID-19.
European Journal of Psychology of Education, 39, 253–274.
https://doi.org/10.1007/s10212-023-00677-6
Sedgwick J. A. (2018). University students with attention deficit hyperactivity disorder (ADHD): A literature review.
Irish Journal of Psychological Medicine, 35(3), 221–235.
https://doi.org/10.1017/ipm.2017.20
Sharabi A., Sade S., Margalit M. (2016). Virtual connections, personal resources, loneliness, and academic self-efficacy among college students with and without LD.
European Journal of Special Needs Education, 31(3), 376–390.
https://doi.org/10.1080/08856257.2016.1141542
Sharabi A., Shelach Inbar O. (2024). Positive distance learning perspective, personal resources and loneliness among higher education students with ADHD and/or SLD.
Learning Disabilities Research and Practice, 39(3), 162–172.
https://doi.org/10.1177/09388982241247580
Shelton C. R., Addison W. E., Hartung C. M. (2019). ADHD and SCT symptomatology in relation to college students’ use of self-regulated learning strategies.
Journal of Attention Disorders, 23(14), 1719–1728.
https://doi.org/10.1177/1087054717691134
Soler-Gutiérrez A.-M., Pérez-González J.-C., Mayas J. (2023). Evidence of emotion dysregulation as a core symptom of adult ADHD: A systematic review.
PLoS ONE, 18(1), e0280131.
https://doi.org/10.1371/journal.pone.0280131
Stagg S. D., Eaton E., Sjoblom A. M. (2018). Self-efficacy in undergraduate students with dyslexia: A mixed methods investigation.
British Journal of Special Education, 45(1), 26–42.
https://doi.org/10.1111/1467-8578.12200
Tabassam W., Grainger J. (2002). Self-concept, attributional style and self-efficacy beliefs of students with learning disabilities.
Learning Disability Quarterly, 25(2), 141–151.
https://doi.org/10.2307/1511280
Toffalini E., Giofrè D., Cornoldi C. (2017). Strengths and weaknesses in the intellectual profile of different subtypes of specific learning disorder: A study on 1,049 diagnosed children.
Clinical Psychological Science, 5(2), 402–409.
https://doi.org/10.1177/2167702616672038
World Health Organization (WHO). (2019).
International classification of diseases for mortality and morbidity statistics (11th rev.). World Health Organization.
https://icd.who.int/
Supplementary Material
Please find the following supplemental material available below.
For Open Access articles published under a Creative Commons License, all supplemental material carries the same license as the article it is associated with.
For non-Open Access articles published, all supplemental material carries a non-exclusive license, and permission requests for re-use of supplemental material or any part of supplemental material shall be sent directly to the copyright owner as specified in the copyright notice associated with the article.
agon M., Cavendish W., Cornoldi C., Fawcett C. A., Grünke M., Hung L. Y., Jiménez J. E., Karande S., van Kraayenoord C., Lucangeli D., Margalit M., Montague M., Sholapurwala R., Sideridis G., Tressoldi P. E., Vio C. (2012). The proposed changes for DSM-5 for SLD and ADHD: International perspective—Australia, Germany, Greece, India, Israel, Italy, Spain, Taiwan, United Kingdom, and United States.
Journal of Learning Disabilities, 46(1), 58–72.
https://doi.org/10.1177/0022219412464353
Bandura A. (1997). Self-efficacy: The exercise of control. Freeman.
Ben-Naim S., Laslo-Roth R., Einav M., Biran H., Margalit M. (2017). Academic self-efficacy, sense of coherence, hope and tiredness among college students with learning disabilities.
European Journal of Special Needs Education, 32, 18–34.
https://doi.org/10.1080/08856257.2016.1254973
Brunswick N., Wilson N. J., Kruger I., Chamberlain R., McManus I. C. (2023).
The prevalence of specific learning difficulties in higher education: A study of UK universities across 12 academic years. PsyArXiv.
https://doi.org/10.31234/osf.io/kv86q
Casali N., Ghisi M., Meneghetti C. (2022). The role of general and study-related intraindividual factors on academic learning outcomes under COVID-19: A cross-sectional and longitudinal analysis.
Education Sciences, 12(2), Article e101.
https://doi.org/10.3390/educsci12020101
Casali N., Meneghetti C., Tinti C., Re A., Sini B., Passolunghi M., Valenti A., Montesano L., Pellegrino G., Carretti B. (2024). Academic achievement and satisfaction among university students with specific learning disabilities: The roles of soft skills and study-related factors.
Journal of Learning Disabilities, 57(1), 16–29.
https://doi.org/10.1177/00222194221150786
Cvitkovic D., Salkicevic Pisonic S., Radošević I. (2024). Predictors of academic self-efficacy of university students: Grades, learning disabilities and ADHD.
International Journal of Special Education, 39(1), 44–52.
https://doi.org/10.52291/ijse.2024.39.35
De Beni R., Zamperlin C., Meneghetti C., Cornoldi C., Fabris M., De Min Tona G., Moè A. (2014). Amos: Abilità e motivazione allo studio: Prove di valutazione e orientamento per la scuola secondaria di secondo grado e l’università [Study skills and motivation: Assessment and orientation tests for secondary school and university]. Erickson.
Dhaqane M. K., Afrah N. A. (2016). Satisfaction of students and academic performance in Benadir University. Journal of Education and Practice, 7(24), 59–63.
Diseth Å, Danielsen A. G., Samdal O. (2012). A path analysis of basic need support, self-efficacy, achievement goals, life satisfaction and academic achievement level among secondary school students.
Educational Psychology, 32(3), 335–354.
https://doi.org/10.1080/01443410.2012.657159
DuPaul G. J., Lee K., Grace C. I. L. (2015). Early intervention for young children with attention deficit hyperactivity disorder: Prediction of academic and behavioral outcomes.
School Psychology Review, 44(1), 3–20.
https://doi.org/10.17105/SPR44-1.3-20
Feraco T., Pellegrino G., Casali N., Carretti B., Meneghetti C. (2025). Social, emotional, and behavioral skills in students with or without specific learning disabilities.
Learning and Individual Differences, 117, 102581.
https://doi.org/10.1016/j.lindif.2024.102581
Feraco T., Resnati D., Fregonese D., Spoto A., Meneghetti C. (2022). An integrated model of school students’ academic achievement and life satisfaction: Linking soft skills, extracurricular activities, self-regulated learning, motivation, and emotions.
European Journal of Psychology of Education, 38, 109–130.
https://doi.org/10.1007/s10212-022-00601-4
Fried R., Petty C., Faraone S. V., Hyder L., Day H., Biederman J. (2016). Is ADHD a risk factor for high school dropout? A controlled study.
Journal of Attention Disorders, 20(5), 383–389.
https://doi.org/10.1177/1087054712473180
Ghisi M., Bottesi G., Re A. M., Cerea S., Mammarella I. C. (2016). Socioemotional features and resilience in Italian university students with and without dyslexia.
Frontiers in Psychology, 7, 478.
https://doi.org/10.3389/fpsyg.2016.00478
Hayes A. F. (2018). Introduction to mediation, moderation, and conditional process analysis: A regression-based approach (Methodology in the social sciences) (2nd ed.). The Guilford Press.
Heffner A. L., Antaramian S. P. (2016). The role of life satisfaction in predicting student engagement and achievement.
Journal of Happiness Studies, 17, 1681–1701.
https://doi.org/10.1007/s10902-015-9665-1
Hirsch O., Chavanon M., Riechmann E., Christiansen H. (2018). Emotional dysregulation is a primary symptom in adult attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD)
. Journal of Affective Disorders, 232, 41–47.
https://doi.org/10.1016/j.jad.2018.02.007
Howard S. J., Vasseleu E., Neilsen-Hewett C., de Rosnay M., Chan A. Y. C., Johnstone S., Mavilidi M., Paas F., Melhuish E. C. (2021). Executive function and self-regulation: Bi-directional longitudinal associations and prediction of early academic skills.
Frontiers in Psychology, 12, 733328.
https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.733328
Huebner S. E., Zullig K. J., Saha R. (2012). Factor structure and reliability of an abbreviated version of the multidimensional students’ life satisfaction scale.
Child Indicators Research, 5(4), 651–657.
https://doi.org/10.1007/s12187-012-9140-z
Hui E. K. P., Sun R. C. F. (2010). Chinese Children’s perceived school satisfaction: The role of contextual and intrapersonal factors.
Educational Psychology, 30(2), 155–172.
https://doi.org/10.1080/01443410903494452
Iaia M., Vizzi F., Carlino M. D., Turi M., Marinelli C. V., Angelelli P. (2024). Specific learning disabilities and associated emotional-motivational profiles: A study in Italian university students.
Frontiers in Psychology, 15, 1365980.
https://doi.org/10.3389/fpsyg.2024.1365980
Kalman-Halevi M., Tutian R., Peled Y. (2023). Postsecondary students with LD/ADHD facing a sudden shift to online learning during the COVID-19 pandemic: Emotional costs and implications.
Learning Disabilities Research & Practice, 38(3), 239–247.
https://doi.org/10.1111/ldrp.12315
Krisher H., Shechtman Z. (2016). Factors in the adjustment and academic achievement of college students with learning disabilities in Israel.
International Research in Higher Education, 1(1), 125.
http://irhe.sciedupress.com
Lewandowski L., Wood W., Miller L. A. (2016). Technological applications for individuals with learning disabilities and ADHD. In Luiselli J. K., Fischer A. J. (Eds.),
Computer-assisted and web-based innovations in psychology, special education, and health (pp. 61–93). Elsevier Academic Press.
https://doi.org/10.1016/B978-0-12-802075-3.00003-6
Mana A., Saka N., Dahan O., Ben-Shimon A., Margalit M. (2022). Implicit theories, social support, and hope as serial mediators for predicting academic self-efficacy among higher education students.
Learning Disability Quarterly, 45(2), 85–95.
https://doi.org/10.1177/0731948720918821
Matteucci M. C., Soncini A. (2021). Self-efficacy and psychological well-being in a sample of Italian university students with and without specific learning disorder.
Research in Developmental Disabilities, 110, 103858.
https://doi.org/10.1016/j.ridd.2021.103858
Meehan C., Howells K. (2017). “What really matters to freshers?”: Evaluation of first year student experience of transition into university.
Journal of Further and Higher Education, 42(7), 893–907.
https://doi.org/10.1080/0309877X.2017.1323194
Mega C., Ronconi L., De Beni R. (2014). What makes a good student? How emotions, self-regulated learning, and motivation contribute to academic achievement.
Journal of Educational Psychology, 106(1), 121–131.
https://doi.org/10.1037/a0033546
Meneghetti C., Casali N., Fabris M., Palamà D., Rizzato R., Zamperlin C., De Beni R. (2021). Students with academic difficulties: Benefits of a study skills group compared to an emotional skills group.
Journal of Evidence-Based Psychotherapies, 21(2), 101–116.
https://doi.org/10.24193/jebp.2021.2.13
Pellegrino G., Casali N., Meneghetti C. T., Re A. M., Sini B., Passolunghi M. C., Valenti A., Montesano L., Carretti B. (2023). Universal and specific services for university students with specific learning disabilities: The relation to study approach, academic achievement, and satisfaction.
Learning Disabilities Research & Practice, 38(4), 274–284.
https://doi.org/10.1111/ldrp.12323
Pintrich P. R. (2003). A motivational science perspective on the role of student motivation in learning and teaching contexts.
Journal of Educational Psychology, 95(4), 667–686.
https://doi.org/10.1037/0022-0663.95.4.667
Preacher K. J., Hayes A. F. (2008). Asymptotic and resampling strategies for assessing and comparing indirect effects in multiple mediator models.
Behavior Research Methods, 40, 879–891.
https://doi.org/10.3758/BRM.40.3.879
Reid R. R., Harris K. R., Graham S., Rock M. (2012). Self-regulation among students with LD and ADHD. In Wong B., Butler D. L. (Eds.),
Learning about learning disabilities (4th ed., pp. 141–173). Elsevier Academic Press.
https://doi.org/10.1016/B978-0-12-388409-1.00005-9
Richardson M., Abraham A., Bond R. (2012). Psychological correlates of university students’ academic performance: A systematic review and meta-analysis.
Psychological Bulletin, 138(2), 353–387.
https://doi.org/10.1037/a0026838
Sarid M., Lipka O. (2023). The relationship between academic self-efficacy and class engagement of self-reported LD and ADHD in Israeli undergraduate students during COVID-19.
European Journal of Psychology of Education, 39, 253–274.
https://doi.org/10.1007/s10212-023-00677-6
Sedgwick J. A. (2018). University students with attention deficit hyperactivity disorder (ADHD): A literature review.
Irish Journal of Psychological Medicine, 35(3), 221–235.
https://doi.org/10.1017/ipm.2017.20
Sharabi A., Sade S., Margalit M. (2016). Virtual connections, personal resources, loneliness, and academic self-efficacy among college students with and without LD.
European Journal of Special Needs Education, 31(3), 376–390.
https://doi.org/10.1080/08856257.2016.1141542
Sharabi A., Shelach Inbar O. (2024). Positive distance learning perspective, personal resources and loneliness among higher education students with ADHD and/or SLD.
Learning Disabilities Research and Practice, 39(3), 162–172.
https://doi.org/10.1177/09388982241247580
Shelton C. R., Addison W. E., Hartung C. M. (2019). ADHD and SCT symptomatology in relation to college students’ use of self-regulated learning strategies.
Journal of Attention Disorders, 23(14), 1719–1728.
https://doi.org/10.1177/1087054717691134
Soler-Gutiérrez A.-M., Pérez-González J.-C., Mayas J. (2023). Evidence of emotion dysregulation as a core symptom of adult ADHD: A systematic review.
PLoS ONE, 18(1), e0280131.
https://doi.org/10.1371/journal.pone.0280131
Stagg S. D., Eaton E., Sjoblom A. M. (2018). Self-efficacy in undergraduate students with dyslexia: A mixed methods investigation.
British Journal of Special Education, 45(1), 26–42.
https://doi.org/10.1111/1467-8578.12200
Tabassam W., Grainger J. (2002). Self-concept, attributional style and self-efficacy beliefs of students with learning disabilities.
Learning Disability Quarterly, 25(2), 141–151.
https://doi.org/10.2307/1511280
Toffalini E., Giofrè D., Cornoldi C. (2017). Strengths and weaknesses in the intellectual profile of different subtypes of specific learning disorder: A study on 1,049 diagnosed children.
Clinical Psychological Science, 5(2), 402–409.
https://doi.org/10.1177/2167702616672038
World Health Organization (WHO). (2019).
International classification of diseases for mortality and morbidity statistics (11th rev.). World Health Organization.
https://icd.who.int/
Supplementary Material
Please find the following supplemental material available below.
For Open Access articles published under a Creative Commons License, all supplemental material carries the same license as the article it is associated with.
For non-Open Access articles published, all supplemental material carries a non-exclusive license, and permission requests for re-use of supplemental material or any part of supplemental material shall be sent directly to the copyright owner as specified in the copyright notice associated with the article.
yyya
