חקירת רמות מיקרו ומאקרו של שיח בתקשורת דיגיטלית בין הורים למורים: מסגרת מתודולוגית

Gamliel, R. C., & Kupferberg, I. (2025). Exploring micro- and macro-levels of discourse in digital parent-teacher communication: a methodological framework. Frontiers in Education, 10, Article 1588966. https://doi.org/10.3389/feduc.2025.1588966

בשנים האחרונות, תקשורת דיגיטלית הפכה למרכיב חיוני באינטראקציה בין הורים למורים, כאשר פלטפורמות מקוונות מעצבות חילופי דברים חברתיים, פסיכולוגיים, תרבותיים וחינוכיים. האינטרנט הפך למדיום אינטראקטיבי בעיקרו שבו ממדים שונים של שיח נבנים במשותף ונבחנים תוך כדי התהוות בהודעות כתובות בווטסאפ, בפורומים ובמיילים.

כיצד הורים ומורים משתתפים בתקשורת דיגיטלית בזמני משבר וכיצד משמעות מנוהלת בתוך אינטראקציות אלו? המחקר הנוכחי בוחן (1) את הפעולות הדיסקורסיביות הספציפיות המבוצעות על ידי משתתפי הפורום ברצפי פוסטים אינטראקטיביים ו-(2) את הדרכים שבהן משתתפים אלה ממצבים את עצמם בשיח כתוב דיגיטלי.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים על יחסי הורים-מורים

הניתוח גילה כי מורים תיארו את עצמם לעיתים קרובות כלוחמים, בעוד שחלק מההורים הגיבו במטאפורות ביקורתיות, והדגישו מתחים ומשא ומתן על זהויות. נקודת מפנה הופיעה כאשר משתתף הפנה את הדיון מחדש לעבר רפורמה מערכתית, והציע נתיב דיסקורסיבי בונה. ממצאים אלה מדגישים את הערך של פלורליזם פרשני בהבנת אינטראקציות בין בעלי עניין ומרמזים כי פורומים דיגיטליים יכולים לטפח דיאלוג מכיל, אף על פי שהם עשויים להיות מוגבלים בהנעת שינוי מוסדי.

מחקר זה מבוסס על ההנחה שכאשר אנשים מקיימים אינטראקציה בדיבור פנים אל פנים או בכתיבה דיגיטלית (כגון, פורומים, או ווטסאפ), הם מבצעים פעולות ממשיות (למשל, סיפור, הסבר, ביקורת) ברצפים אינטראקטיביים שחוקרים יכולים לחקור כדי לגלות מה המשתתפים אומרים, כיצד הם אומרים זאת וכיצד הם ממצבים את זהותם מול אחרים.

 הניתוח הראה כי האינטראקציה הדיגיטלית החלה בסדרה של מעשי ביקורת והסברים שהתפתחו למשא ומתן על זהויות מקצועיות והוריות, כפי שהוצג באמצעות שימוש במטאפורות. הניתוח חשף כי בעוד שהורים השתמשו במטאפורות כדי למתוח ביקורת על המערכת ("מערכת חולה"), מורים השתמשו במטאפורות כדי למצב את עצמם כנפגעים, לוחמים וגיבורים ("חייל שמגן על ביתו"). השימוש במטאפורות פיגורטיביות שימש כמשאב רטורי בבניית הזהות ובמיצוב המשתתפים.

הניתוח ברמת המיקרו חשף גם מעבר קריטי בהתפתחות האינטראקציה. המעבר, שאותו כינו החוקרים "נקודת המפנה הדיסקורסיבית", הונע על ידי משתתף שהעביר את המיקוד מהבעת ביקורת על המערכת החינוכית אל הצעה ממוקדת לשינוי מערכתי. משתתף זה יצר מסגרת דיסקורסיבית חדשה שאִפשרה שיח בונה יותר, כפי שהודגם על ידי תגובתם החיובית של משתתפים אחרים. ממצא זה מדגים את הדינמיקה שבה משתתף אחד יכול להשפיע באופן דרמטי על מסלול האינטראקציה, ובכך להדגים את הכוח של אנליזה מוכוונת-שיח לחשוף את אופן התגובה והמענה של משתתפים לפעולות הדיסקורסיביות של אחרים.

הניתוח ברמת המאקרו, המונחה על ידי ניתוח שיח חיובי, מיסגר את האינטראקציה כמתח בין אידיאולוגיות שיח שונות – "שיח של האשמה" מול "שיח של רפורמה מערכתית". שיח ההאשמה אפיין את רוב הרצפים הראשוניים, שבהם הורים ומורים מיקמו את עצמם כאחראים וכקורבנות בהתאמה. לעומת זאת, שיח הרפורמה המערכתית, כפי שהוצג בנקודת המפנה הדיסקורסיבית, אפשר למשתתפים לזנוח את המיצובים הדיכוטומיים ולהתכנס סביב מטרה משותפת. ממצא זה מצביע על הפוטנציאל של אינטראקציות דיגיטליות, אפילו בתקופות משבר, לשמש כבמה לדיאלוג חיובי שמטרתו שינוי מערכתי. הניתוח ברמת המאקרו תומך ברעיון שניתוח שיח ביקורתי אינו מוגבל רק לחשיפת עוולות אלא יכול להתמקד באופן שבו אנשים יוצרים שיח בונה ומעורר שינוי.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שפורומים דיגיטליים יכולים לטפח דיאלוג מכיל. עם זאת, ייתכן שהם מוגבלים ביכולתם להניע שינוי מוסדי, שכן האינטראקציה הדיגיטלית אינה מבטיחה בהכרח תרגום למעשים מחוץ לרשת.