ההשפעה של משחקיות על קריאה בגיל צעיר

Kraft, B. (2025). The influence of play on early literacy. International Educator, 10, 1-7

עיקרי הדברים:

איך לטפח אוריינות שפה בשכבות הגיל הנמוכות?

● מזגו בין למידה מבוססת משחק לבין משחק מונחה – אפשרו ללומדים לחקור באופן עצמאי, גמיש ופתוח ועודדו חשיבה יצירתית, אך ודאו שהם זוכים למענה אישי והנחיה מוכוונת מטרה

● צרו סביבת למידה עשירה מבחינה שפתית – עטרו את חלל הגן או קירות הכיתה בלוח האל"ף-בי"ת, בפוסטרים עשירים במילים, בלוחות כתיבה מחיקים, בספרים מותאמי-גיל ובכלי כתיבה

● עודדו הבעה מילולית של רעיונות – עודדו את הלומדים להביע רגשות, מחשבות ורעיונות, בפני עצמם או בפני הכיתה, באופן מילולי או בכתב

● ספקו והנגישו כלים להצלחה – הציעו ללומדים מגוון דרכים לפרוץ דרך ולהתקדם מבחינה שפתית, כגון הדבקה, ציור, קולאז', כתיבה בחול, חיפוש מילים בסביבה או יצירת מילון

● שתפו פעולה עם ההורים ורתמו אותם להצלחת הילד – הסבירו להורים את המשמעות והחשיבות של אוריינות קריאה באמצעות למידה מבוססת משחק, ועזרו להם להבין שבכוחם לתרום למאמצי רכישת השפה באמצעות שיחות מעמיקות, הקראת סיפורים, חידונים לשוניים או משחקי בינגו משפחתיים

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אוריינות

לפעמים, אנחנו המבוגרים והמורים מניחים כי הילדים סתם משחקים. אבל, בפועל, משחק פעיל, בו לוקחת חלק קבוצת ילדים, יכול לסייע להם בפיתוח של מגוון מיומנויות של אוריינות דיבור, קריאה, כתיבה והתמצאות במרחב. כך, למשל, שימוש בשפה במהלך משחק משמש לבטא את העצמי, להביע רעיונות, לקשר בין מגמות, לבצע הערכות, לנבא אירועים, ליצור תרשימים, להעניק פרשנויות ומשמעויות ולגבש נרטיב.

בעידן בו על הגננות והמורים מוטל לטפח ולהעריך את הצמיחה האישית וההתפתחות הקוגניטיבית של ילדי גני החובה ותלמידי בתי הספר היסודיים, משחק ומשחקיות מהווים כר פורה ופלטפורמה מלהיבה לעשות כן. הרי, ידוע כי חוויות משחקיות משמעותיות, מוכוונות-נושא ומתוכננות מראש נחשבות לאחת משיטות ההוראה האפקטיביות ביותר, בעיקר בשכבות הצעירות. בזכות אלו, יכולים הלומדים הצעירים לבנות יסודות בריאים ותקינים של בהירות מחשבה, יכולת הבעה, כושר התנסחות, יצירתיות ותקשורתיות.

משחקיות וקריאה בשכבות נמוכות

כאמור, עבור ילדים, משחק אינו פעילות סתמית. אלא, פענוח, ניתוח והסקה של מציאות. בעזרת סיפור סיפורים, משחקי תפקידים, ניסויים מאולתרים, חשיבה מעמיקה ושיתופי פעולה, ילדים יכולים לפתח כישורי הבעה, שפה, קריאה, כתיבה, תנועתיות ותפיסה מרחבית (Roskos et al., 2017). זה יכול להיות צל, שיח, חול, אבנים, עלי שלכת, מגלשה, נדנדה או שלולית שנוצרה בחצר בית הספר בחורף שמניעים את הילדים לחקור מושגים של תנועה, תנודה, מהירות, משקל, שיווי משקל, ציפה, קול וכוח משיכה. אלא שדברים אינם קורים מעצמם, וחשוב לעצב את סביבת הלמידה המשחקית עבור הלומדים, לשמור על בטיחותם, לחשוף אותם תוך כדי תנועה לאוצר מילים חדש, לשאול שאלות ולהניעם לחשיבה. לאחר מעשה, כדי שהמידע ייטמע במוחם, חשוב שהם יבחנו מחדש את הרעיונות שלמדו ויתעדו אותם באמצעות ציורים, הדמיות או פוסטרים על קירות הכיתה.

למידה מבוססת משחק: לעשות את זה נכון

סוד ההצלחה של למידה מבוססת משחק טמון באיזון בין משחק עצמאי וחופשי (בו הילדים מובילים את הדרך) לבין משחק מוכוון ומונחה (בו הגננות או המורים מתפקדים כמנחים ומנווטים את הלומדים ליעדים ומסקנות מסוימות). משחק מובל-לומד (Child-led play) מציע ללומדים חופש יצירה ותחושת עצמאות ואחריות ואילו משחק מונחה-מטרה (Intentional play) מציע התקדמות הדרגתית ומדודה, חשיפה לרעיונות חדשים וחשיבה מעמיקה. שתי הגישות יכולות להשתלב היטב, ולחזק זו את זו, וכך להעניק לתהליך הפדגוגי תחושה טבעית וזורמת – בלי ציונים, שגיאות ונכון או לא נכון. וכך, הלמידה מטפחת את אוריינות השפה, ועל הדרך מעצימה מיומנויות נוספות, דוגמת ביטחון עצמי, שיתוף פעולה וחתירה לפתרון בעיות (California Department of Education, 2016).

כל אחד בקצב שלו

ישנם ילדי גן חובה או תלמידי כיתה א' אשר מזהים אותיות, מפענחים את סימני הניקוד וכותבים משפטים שלמים. לצידם, יושבים לומדים שעדיין מתקשים להחזיק את העיפרון ביציבות ובמיומנות. על כן, אין טעם להוליך את כולם באותה דרך (כפי שמערכת החינוך עושה כיום). במקום זאת, יש להציע למידה הדרגתית ומותאמת-לומד שרותמת את חוזקות התלמיד ונעה בקצב הנכון עבורם.

אחת הדרכים לעשות כן היא לשלב בין  משחק מובל-לומד לבין משחק מונחה-מטרה. אפשר, למשל, לדמות את הכיתה לקניון מלא בחנויות, ולבקש מהלומדים לכתוב ולנסח תפריטים, לתאר מנות ולתמחרן, ובאמצעות כך לעודד כתיבה, קריאה והתדיינות. לחילופין, אפשר להפוך את הכיתה לגן חיות, לבקש מהלומדים להציג את שלל החיות ולתארן.

מבחינה פדגוגית, הסיטואציות האלו נתפסות כאינטראקציות עוצמתיות וכהזדמנויות פז בהן מורים יכולים לתקשר, להעריך ולהכיר את התלמידים, ואת דרכי החשיבה שלהם. המורה יכול וצריך לשחק עמם את המשחק (בקניון או בגן החיות), לשאול שאלות פתוחות, לאשרר את רעיונות התלמידים ולהציע כיווני חשיבה להמשך. אופני התקשורת הטבעיים והמשחקיים האלו עשויים להוביל לפיתוח אותנטי של אוריינות שפה ולדמות את תהליך רכישת השפה ומיומנויות התקשורת למהנה ומסקרן (Masterson & Bohart, 2020).

כיצד לטפח אוריינות שפה בשכבות הגיל הנמוכות?

ככל שהכיתות עמוסות בתלמידים, פערי הרמות הולכים ומקצינים, ציפיות ההורים נבדלות זו מזו, וכך גדלים אתגרי המורה. על רקע זה, ברי קרפט, גננת חובה ומחנכת בבתי ספר יסודיים בארה"ב ומומחית בתחומי למידה-מבוססת-משחק, אוריינות שפה ושוויוניות בהוראה, מציעה אסטרטגיות לתמיכה וקידום של אוריינות שפה בגן החובה ובכיתות א'-ב':

1. מזגו בין למידה מבוססת משחק לבין משחק מונחה – אפשרו ללומדים לחקור באופן עצמאי, גמיש ופתוח ועודדו חשיבה יצירתית, אך ודאו שהם זוכים למענה אישי והנחיה מוכוונת מטרה;
2. צרו סביבת למידה עשירה מבחינה שפתית – עטרו את חלל הגן או קירות הכיתה בלוח האל"ף-בי"ת, בפוסטרים עשירים במילים, בלוחות כתיבה מחיקים, בספרים מותאמי-גיל ובכלי כתיבה. זאת, על מנת לטפח אוריינות שפה עצמאית בכל עת ומקום במרחב.
3. עודדו הבעה מילולית של רעיונות – ילד חייב לבטא את אשר הוא מרגיש, או לפחות לנסות לעשות כן. עודדו את הלומדים להביע רגשות, מחשבות ורעיונות, בפני עצמם או בפני הכיתה, באופן מילולי או בכתב. לא לשמור בבטן. גם אם לא מדובר בלמידת שפה בפועל, זה מחזק תחושות ביטחון ומסוגלות עצמית ומפתח את כושר ההבעה.
4. ספקו והנגישו כלים להצלחה – הדרך להצלחה היא אחרת ונבדלת עבור כל לומד. לכן, הציעו ללומדים מגוון דרכים לפרוץ דרך ולהתקדם מבחינה שפתית. דוגמאות אפשריות: הדבקה, ציור, קולאז', כתיבה בחול, חיפוש מילים בסביבה או יצירת מילון.
5. שתפו פעולה עם ההורים ורתמו אותם להצלחת הילד – הסבירו להורים את המשמעות והחשיבות של אוריינות קריאה באמצעות למידה מבוססת משחק. עזרו להם להבין שבכוחם לתרום למאמצי רכישת השפה באמצעות שיחות מעמיקות, הקראת סיפורים, חידונים לשוניים או משחקי בינגו משפחתיים.

רשימת המקורות

California Department of Education. (2016). California preschool learning foundations (report). Retrieved from  https://www.cde.ca.gov/sp/cd/re/documents/psfoundations.pdf

Masterson, M. L., & Bohart, H. (2020). Powerful interactions: How to connect with children to extend their learning (2^nd edition). National Association for the Education of Young Children.

Roskos, K. A., Christie, J. F., & Richgels, D. J. (2017). The essentials of early literacy instruction. Young Children, 58(2), 52-60