מומחים מגיל צעיר: לגרום ללמידה להיטמע אצל התלמידים
Goodwin, B. (2025). Expert-ease: Making learning stick for students. Educational Leadership, 82(9), 26–31
כדי לגדל ולחנך לומדים עצמאיים ומיומנים, שיוכלו בעתיד לקבל החלטות מיטביות בזמן אמת, המורים צריכים לתפקד כמנחים, ולא כמרצים, והתלמידים צריכים ללמוד בצורה אקטיבית ויוזמת. אלא שברוב בתי הספר, התלמידים סופגים וצוברים מידע, במקום לפתח מיומנויות חשובות דוגמת חשיבה ביקורתית, ניתוח מידע וחתירה לפתרון בעיות. על רקע זה, בריאן גודווין, ראש מכון McREL להתייעלות בית ספרית, מציע אסטרטגיות מיטביות, פרקטיות וחדשניות לחינוך דור הלומדים הנוכחי.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים
ידע או מיומנויות?
יש הבדל עצום בין לדעת לשנן ערכים אנציקלופדיים בעל פה, לבין להצליח לנצל ידע קיים עבור פתרון בעיות אקטואליות, הפקת תוצרים או פיתוח מנגנונים לפתירת בעיות. פיתוח מיומנות, כך נטען, חשובה בהרבה מצבירת מידע, והיא תלויה ביכולתו של האינדיבידואל לתמרן אינטואיטיבית בתוך סיטואציות ולשלוף מידע רלוונטי במהירות. במילים אחרות, מיומנות אינה תלויה בשינון חומר ובצבירת מידע. לכן הרופאים, הטייסים, השחמטאים והספורטאים הטובים בעולם, הם אלו שיודעים לתרגם מידע נתון לכדי ביצוע באופן המיטבי והמהיר ביותר. ולאו דווקא אלו שלמדו הכי הרבה שעות, חשים הכי בקיאים בחומר ושולטים היטב בנתונים.
בהקשר לזירה החינוכית, אם לומדים חומר בצורה אחת וחד-מימדית, דוגמת הרצאה מבוססת-מורה, ולא מיישמים אותו במגוון דרכים, רוב הסיכויים שהתלמידים ישכחו ממנו בטווח הארוך, ולא יצליחו לשלוף אותו בזמן אמת. וכך, בדיוק קורה בכיתות כיום. התלמידים מקשיבים להרצאה, לומדים למבחן, מכינים שיעורי בית, חורשים לילה לפני המבחן ולא באמת מיישמים את המידע בחיים האמיתיים. בין אם מדובר בדמויות יוצאות-דופן בנובלה החושפות אמת חברתית, בתיקון חוק היסטורי, בבעיה מתמטית מילולית או בתכנון הנדסי, אם התלמידים לא יישמו את החומר בפועל, הם ישכחו אותו ויוותרו על תרגומו למיומנות מנטלית או מקצועית. לא זו בלבד, הם עלולים אף לבזבז זמן על ללמוד מחדש את אותו החומר בהמשך דרכם האקדמית בתיכון או במכללה.
מהי הדרך הנכונה?
חשוב מאוד לספק לתלמידים למידה חווייתית שמאפשרת להם לצבור ידע, לספוג אותו בדרך מקורית המותאמת להם, לתרגל אותו, להשתמש בו בפועל ולפתח, באמצעות כך, חוש ביקורתי וכושר ניתוח אנליטי. על אף המאמץ הכרוך הכך, אפשר להשיג זאת בעזרת אסטרטגיות הלמידה וההוראה הבאות:
- כתיבה קוגניטיבית – מטלות כתיבה שמעוררות ומצריכות חשיבה מעמיקה וביקורתית. לדוגמה, השוואה בין שני מקורות המסקרים אותו אירוע, ניתוח אירוע אקטואלי מכמה זוויות, דיון בדילמות מוסריות, עיסוק בנקודת מבטם של כתבים זרים או עיצוב יחידות הוראה חדשניות.
- חקירה מונחית – פרויקטים ייחודיים כמו חקירת ההיסטוריה של השכונה, העיר או מייסדיה, דיון בסוגיות ערכיות או פילוסופיות או עריכת ניסויים בנושא פסולת אורגנית או איכות המים בברזיות גני השעשועים, בשלוליות החורף או בנחל הסמוך לעיר.
- חתירה לפתרון בעיות – שימוש בחשיבה מעמיקה וביקורתית לצורך פתרון בעיות אקטואליות, תוך גיבוש והצגת תוכנית התערבות. נושאים לדוגמה: אובדן מזון, בזבוז מים, נגישות לתלמידים עם מוגבלויות, מניעת בריונות ברשת, ניצול אנרגיה סולרית.
עם זאת, חשוב לזכור כי התלמידים אינם אמורים להפוך לסטודנטים חופשיים. יש להמשיך ללוותם, צעד אחר צעד, ולוודא כי הם מתפתחים קוגניטיבית, מתרגלים כישורי חשיבה ביקורתית, מנתחים מידע באופן ביקורתי, חותרים לפתרון בעיות ומפגינים יזמות וחדשנות. מידע אנציקלופדי הם כבר יודעים כבר להשיג לבד בגוגל.