מעל למצופה: מעבר להוראה ללא ציונים

Gleason, C. (2025). Beyond Measure: Ungrading your classroom. Illinois Music Educator, 86(1), 23–28

עיקרי הדברים:

● פדגוגיה מבוססת ציונים מציעה יעילות טכנית, אך משטחת את הלמידה. התלמידים מתמקדים בתוצאה ולא בתהליך, וכך נפגעת יכולתם לחשיבה מעמיקה וביקורתית

● הרוב המוחץ של מערכות החינוך ברחבי העולם דוגל בשיטת הניקוד והציונים. אותן מערכות שבויות בקונספציה, ואינן מעוניינות, או אפילו מסוגלות, להוביל רפורמה

● על המורים להמעיט במתן ציונים מספריים, להרבות במשובים מילוליים מפורטים, לדגול בהוראה והערכה מבוססת-תלמיד ולהעניק ציונים בהתאם להתקדמות ולמטרות האישיות של הלומד

● שיטת הציונים עלולה להרחיב את פערי הידע ולהבליט את כישלונם של התלמידים המתקשים

● הציונים משטחים את הלמידה, גורמים לתלמידים להתמקד בתוצאה ולא בתהליך, פוגעים במוטיבציה פנימית, מעודדים תחרותיות, מגבירים לחץ וחרדה ומייצרים קבעון תפיסתי.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא ציונים

מערכות החינוך המסורתיות כיום נסמכות על שיטה של ניקוד ומתן ציונים. שיטה זו מגלמת בתוכה, בהכרח, הטיות, מניפולציה, תיוג, דירוג ושיפוטיות. אמנם, פדגוגיה מבוססת ציונים מציעה יעילות טכנית ורובריקה פדגוגית מדידה. פדגוגיית ציונים גם  מקלה על ההתנהלות המערכתית ומאפשרת לבחון את התאמת הלומדים למסגרת זו או אחרת. עם זאת, הציונים משטחים את הלמידה, גורמים לתלמידים להתמקד בתוצאה ולא בתהליך, פוגעים במוטיבציה פנימית, מעודדים תחרותיות, מגבירים לחץ וחרדה ומייצרים קבעון תפיסתי. על רקע זה, כריס גליסון, האחראי על תחום האומנות והיצירתיות במערכת החינוך הציבורית ב-ויסקונסין, מסביר מדוע שיטת הציונים אינה יעילה, באיזו קונספציה שבויה מערכת החינוך וכיצד נכון להתקדם ולתקן זאת.

המגבלות של שיטת הציונים

מעבר לסיבות אלהיש סיבות רבות שבגללן שיטה פדגוגית הנסמכת על ציונים ונקודות אינה מסייעת להגשים את מלוא הפוטנציאל של הלומדים:

1. שיטת הציונים ממקדת את הלומדים בציון, ולא בנושא;
2. התלמידים נוטים לחפש את הנושא או הקורס בו יקבלו את הציון הכי גבוה, ולא בתחום שמאתגר או מעניין אותם באמת ובתמים;
3. שיטת הציונים פוגמת בפיתוח חשיבה ביקורתית או בחשיבה לטווח ארוך;
4. שיטה זו מעודדת העתקות ורמאות;
5. ישנם נושאים, בעיקר בתחומים ההומניים, שמספרים אינם מיטיבים לתאר, לשפוט, להעריך או לבקר;
6. שיטת הציונים עלולה להרחיב את פערי הידע ולהבליט את כישלונם של התלמידים המתקשים (Feldman, 2023).

קונספציה פדגוגית ומערכתית

לא רק שהרוב המוחץ של מערכות החינוך ברחבי העולם דוגל בשיטת הניקוד והציונים, אלא שאותן מערכות שבויות בקונספציה, ואינן מעוניינות, או אפילו מסוגלות, להוביל רפורמה. שכן, מעבר להוראה שאינה מבוססת ציון מצריכה רענון של נהלים וחומרי הלימוד, כמו גם שינוי בתפיסה ובתודעה של כלל המערך הבית ספרי. בפועל, צריכים הקברניטים, מנהלי האגפים והמחוזות, מנהלי בתי הספר, המחנכים והמורים, להבין ולבצע את המהלכים הבאים:

1. ציונים אינם הכרחיים ללמידה, אלא המשוב – לומדי הדור הנוכחי רוצים לקבל מידע בנושאים שמעניינים אותם, כמו גם משוב אישי ובונה ותשומת לב. לכן, רצוי לזנוח את המדידות והתיוגים, להעניק משוב בונה, לגלות מה מעניין אותם ולבנות מערכי שיעור בהתאם.
2. העדיפו הערכה ולא ציון – הערכת תלמיד צריכה להיות מושקעת, ממוקדת-מטרה ומותאמת אישית, ולא טכנית. אם המורה מעניק ציון לתלמיד, אבל לא מבין דבר לגביו, או לגבי שיטות הלמידה הנכונות עבורו, אזי שמדובר בתהליך פדגוגי לקוי.
3. בנו מערך הערכה מושכל ללומדים – במקום לבחון כמה טוב התלמידים שיננו את החומר בבית, בדקו את המטרות האקדמיות שלהם לשנה זו, את הקשיים של הלומד ואת הדרכים האפשריות להתגבר עליהן.
4. תנו לתלמידים לבצע הערכה עצמית – כישורי חשיבה ביקורתית הינם הכרחיים להצמחת דורות של לומדים חושבים ואזרחים נבונים. אפשרו לתלמידים לבדוק את עצמם, אן לפחות השאירו 20% מהציון לרפלקציה עצמית. תופתעו ותיווכחו לדעת כי רובם לא יעניקו לעצמם ציון 20 מ-20, ומי שכן, הבהירו לו שאף אחד אינו מושלם.
5. אל תזנחו את תוכנית הלימודים ומערכי השיעור – כל מערך הערכה, מוקפד ומושקע ככל שיהיה, לא יעבוד טוב בלי תוכנית לימודים ומערכי שיעור איכותיים. לכן, בראש ובראשונה, ודאו כי חומר הלימוד מעניין ונוגע בעולמם של הלומדים, או לחילופין, קריטי לעתידם.
6. הסוד להערכה מוצלחת הוא תשומת לב – בזמן ההערכה חשוב להפגין סקרנות, לשאול שאלות ולתת לתלמיד מקום להביע עצמו. אפשרו ללומד להראות וליישם את שנלמד בכיתה בדרך ייחודית לו, העניקו לו אוטונומיה, אפשרו לו לפתח כישורים והכווינו אותו אל עבר האתגר הבא (Guskey, 2021).

לשדרג את המערכת

מעבר להוראה ללא ציונים אינה דבר של מה בכך, אינה יכולה להתרחש בין יום ולא קורית מעצמה. לא צריך לחשוב על תהליך כזה כרפורמה, אלא כמעבר, כחידוש או כשדרוג. הנה כמה הצעות להתנעה, הענה וקידום של תהליך שדרוג מערכתי:

1. האמינו בתהליך – קשה מאוד עד בלתי אפשרי להוביל רפורמה, אם אינך מאמין בה באמת ובתמים. לכן, קראו בעצמכם ועיינו בספרות התיאורטית ובמחקרים אמפיריים המוכיחים כי ציונים נושאים עמם השלכות שליליות, בעיקר על התלמידים;
2. שתפו את התלמידים – במקום לבזבז שעות נוספות של חיבור רובריקת הערכה, או לבקש מ-ChatGPT לנסח אחת כזו, פנו אל התלמידים ושאלו אותם: מהי המטרה שלך השנה? מה תיחשב כהתפתחות מבחינתך? מהי מצוינות עבורך? על פי תשובותיהם, קל בהרבה יהיה לנסח רובריקת הערכה מותאמת אישית.
3. הערכה מופשטת – כאשר התלמידים מציגים תוצרים או מגישים מטלות מופשטות, דוגמת המחזות, חיבורים, יצירות אומנות, מצגות, סרטונים, קטעי כתיבה או תוצרי מדיה דיגיטלית, אין טעם לתת ציון מספרי. במקום, כתבו פסקה או שתיים לכל תלמיד או, אם חייבים להזין ציון, אפשרו לתלמידים להציע ציון לעצמם או הזינו ציון אחיד.
4. לשקף ולשתף התקדמות – ישנן תוכנות ואפליקציות, דוגמת Formmule, אשר מאפשרות לתרגם הערכות מילוליות לציונים, לשקף אותם להורים ומנהלים ולהציג ולשמר תוצרים נבחרים.
5. היו שגרירי ההוראה ללא ציונים – אם אתם מאמינים בשיטת ההוראה הזו, בררו אם יש עמיתים בבית הספר ששותפים לעמדתכם, שכנעו מורים מכיתות מקבילות בצדקת דרככם ונמקו בפני המנהל מדוע אתם מאמינים בהוראה ללא ציונים (Stommel, 2023).

לסיכום, מערכת החינוך אינה חייבת לדבוק בשיטות הוראה מסורתיות אשר מחריפות פערי ידע. במקום זאת, ראוי לדגול בשיטות הוראה והערכה המעודדות שוויוניות, למידה מותאמת אישית וחשיבה מעמיקה ולשנות לחלוטין את מערכת היחסים בין התלמיד למורה. לתלמידי המחר מגיע משוב אישי, מורים סקרנים ושלל הזדמנויות להדגים כיצד הם למדו ליישם את החומר.

רשימת המקורות

Feldman, J. (2023). Grading for Equity: What It Is, Why It Matters, and How It Can Transform Schools and Classrooms (2^nd edition). Thousand Oaks

Guskey, T. (2021). Undoing the traditions of grading and reporting. School Administrator, 78(5), 32-35

Stommel, J. (2023). Undoing the grade: Why we grade, and how to stop. Hybrid Pedagogy Incorporated