למידה היא אישית, וכך היא צריכה להיות

Doubet, K. (2025). Learning is personal, or it should be. Educational Leadership, 82 (9), 56–63

עיקרי הדברים:

●  מאמר זה מבהיר מדוע וכיצד יש להתאים את מערכי השיעור, יחידות הלימוד ותוכנית הלימודים לדור התלמידים הנוכחי (דור ה-Z ודור ה-Alpha)

●  חשוב מאוד לעורר את תלמידי החטיבה העליונה לחשיבה באמצעות שאלות פתוחות שאין עליהן תשובה חד משמעית ואפילו לשקול להכניס שאלות כאלו למבחנים עם ציון

●  כבר בחטיבה העליונה, מומלץ שהלומדים יתנסו באפיקים רציניים ומהותיים דוגמת תכנון ערים, צפיפות אוכלוסין או ניהול משברים

●  בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, כדאי לחלק בתחילת השנה סקרי או משחקי הכר-את-התלמיד, לעיין בתשובות התלמידים ולתרגם את תחביביהם ומשאלותיהם לתרגילים או מערכי שיעור

●  במקום למידה כללית ושטחית, מוטב לאפשר לתלמידים לבודד נושא מסוים, ולהתעמק ולהתמחות בו. לדוגמה, ניתוח קווי אישיות של מנהיג היסטורי או בירור סוגיה משפטית העומדת במחלוקת ציבורית

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא למידה

תמיד היה חשוב להתאים את חומרי הלמידה לתלמידים, אך היום זה כבר בגדר חובה. דור ה-Z ודור ה-Alpha מאופיינים כמי שמאבדים עניין בבית הספר, אך בד בבד ניחנים בשאיפה מתמדת לגלות, לדעת, ליזום, לחדש, להשפיע על החברה ולשנותה (Atchinson, 2024). מכאן, שהאתגר המהותי העומד בפני מערכת החינוך הינו משולש:

1. עיצוב מחדש של חוויית הלמידה;
2. קישור חומרי הלימוד לתחומי העניין של הלומדים;
3. העצמתם כאזרחים תורמים וטיפוחם כיזמי שינוי חברתי.

במצב הקיים, צריכים מורים ומחנכים לקחת צעד אחורה, לבחון מחדש את חומרי הלימוד, להבין את מי בדיוק הם מלמדים ולשאוף לספק לתלמידים חוויית לימוד משמעותית, רלוונטית, גמישה ומותאמת. איך עושים את זה? באמצעות שלוש האסטרטגיות המוצעות להלן.

לעודד חקירה

חשוב מאוד לעורר את התלמידים לחשיבה ולשבות את תשומת לבם באמצעות שאלות פתוחות שאין עליהן תשובה חד משמעית. לדוגמה, בחטיבה העליונה רצוי לשאול: מה הופך אדם לאדם טוב? האם לכל אחד יש ייעוד בחיים? האם זהות אישית/לאומית היא דבר שבוחרים או מקבלים? האם תמיד נכון לומר את האמת? מתי מטרה מצדיקה את האמצעים? והאם יש דברים שאסור לסלוח עליהם? שאלות מהסוג הזה מזמינות דיון רב תחומי, מעודדות חשיבה ביקורתית, מעוררות סקרנות ויצירתיות, מספקות תובנות ותגליות הנוגעות לעצמי, לסובביי ולחברה ומובילות לשאלות נוספות. חשוב מכך, בכוחם של הדיונים האלו לייצר את האינטראקציות האנושיות-רגשיות העמוקות שכל כך חסרות לדור הצעירים הנוכחי.

שאלות נוספות שיכולות להתאים לדיונים כיתתיים הן:

1. האם הטכנולוגיה מזיקה או מועילה?
2. מה גורם לאנשים להרגיש בטוחים וממה אתם מפחדים?
3. מה צריך כדי לעמוד בלחצים חברתיים?
4. מהן הסכנות האורבות ברשתות החברתיות?

זה אולי נשמע מרחיק לכת, אבל כל השאלות האלו, שאינן מצריכות בהכרח שינון ולמידה, יכולות כבר עכשיו לשמש כמבחן עם ציון, למשל בשיעורי הבעה, לשון, ספרות, פילוסופיה או אזרחות.

לא זו בלבד, רצוי להכניס לתוכנית הלימודים תכנים חדשים ומאתגרים, כגון אומנויות, גיאוגרפיה עולמית, מדעי הסביבה, מדעי הבריאות ופיזיקה, ולהרבות בלמידה מבוססת פרויקטים. כבר בחטיבה העליונה, מומלץ שהלומדים יתנסו באפיקים רציניים ומהותיים דוגמת תכנון ערים, צפיפות אוכלוסין או ניהול משברים. אין להטיל את תחומי הלימוד הפומפוזיים הללו על המורים בלבד. אלא, רצוי להפגיש את התלמידים עם מומחים מהתחום כמו אדריכלים, דוברים, כלכלנים, מדענים, קרטוגרפים, תסריטאים או שחקני קולנוע (McTighe & Wiggins, 2015).

להכיר את תחומי העניין של הלומדים ולהטמיעם

ביסודי ובעל-יסודי, כדאי לחלק בתחילת השנה סקרי או משחקי הכר-את-התלמיד משום שבכוחם לעורר התרגשות בריאה ולחזק את התקשורת והאווירה הפנים-כיתתית. אבל, אין די בכך, ההתלהבות תישכח במהרה, ותתחלף באכזבה, אם הסקרים יישארו ספונים בתיקיה בכונן המחשב והתלמידים יחשדו שתשובותיהם לא נקראו. זה לא בזבוז זמן לקרוא בעיון את תשובות התלמידים. להיפך, זה יכול להיות מתורגם לערוצים חברתיים-רגשיים ופדגוגיים בהמשך השנה. את איסוף המידע אפשר לתרגם לכמה וכמה דרכים יצירתיות:

1. תרשים עוגה - התלמידים מתבקשים לייצר ולהציג תרשים המחולק לארבעה-שישה פלחים שמייצגים את תחומי העניין שלהם או את האופן שבו הם מבלים את זמנם הפנוי;
2. שקיות תוצרים - התלמידים מתבקשים למלא שקית אטומה בחפצים או תמונות יקרות לליבם. לאחר מכן, הם משתפים את תכולת השקית עם חבריהם לכיתה. או, לחלופין, המורה והתלמידים מנסים לנחש את תכולת שקית או שהשקית מוצגת ונבחנת בקדמת הכיתה והתלמידים מנסים לנחש למי היא שייכת.
3. אקרוסטיכון - התלמידים כותבים את שמם המלא בצורה אנכית, ובוחרים מילים שמתחילות בכל אות ושתואמות לאישיותם או מתארות אותם.
4. לוח שעם וירטואלי – באמצעות Canva או Power Point התלמידים יוצרים לוח גדוש במילים ובתמונות אשר מיטיבות להמחיש את חייהם, תחביביהם ותחומי העניין שלהם.

כעת, יכולים המורים והמחנכים להשתמש במידע שנצבר כדי לחבר תרגילים ומערכי שיעור, לבצע שינויים ולתכנן מיזמים גדולים כקטנים. לדוגמה, לכתוב בעיות בחשבון בנושא תחביבי התלמידים, להציג בעיות גאוגרפיות העוסקות במקומות בהם תלמידים טיילו בקיץ, לבקש מהם להקליט פודקאסט בנושא קרוב לליבם או לחלק את הכיתה לצמדים או קבוצות על פי תחומי עניין (אספנים, גיימרים, כדורגלנים, רקדניות, זמרות וכדומה).

להציע אופציות רלוונטיות

ניתן להגביר את מחויבות התלמידים על ידי עיצוב משימות המותאמות לתחומי העניין שלהם ומאפשרות להם לבחור. אם נספק לתלמידים מגוון מטלות באותה יחידת לימוד, נציע הוראה מותאמת לתחומי העניין שלהם ונחשוב מחדש על תוכנית הלימוד, הם צפויים לחוש מחויבות, מעורבות, התמדה והצלחה. אפשר לעשות זאת במגוון דרכים:

1. נושא – בין אם מדובר באזרחות, היסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות או מדעים, תוכנית הלימודים גדושה בנושאים ותתי-נושאים, וכפועל יוצא מכך הלמידה עלולה להיתפס כשטחית. אולי, במקום זאת, מוטב לאפשר לתלמידים לבודד נושא מסוים, ולהתעמק ולהתמחות רק בו. לדוגמה, ניתוח קווי אישיות של מנהיג היסטורי, בירור סוגיה משפטית העומדת במחלוקת ציבורית (כגון חופש הביטוי מול הסתה), סקירת איבר אחד בגוף האדם או בחינת תופעה גאוגרפית אחת (בצורת, חמסין, שיטפון או רעידת אדמה).
2. מוצר – התלמידים יכולים וצריכים לבחור כיצד להציג את שלמדו, ובתמורה על המורים להפגין גמישות. במקום מטלה טקסטואלית ומקוונת להגשה, הם יכולים לכתוב בלוג, להקליט ולוג או פודקאסט או ליצור תרשים.
3. טכנולוגיה – עם הינתנה של המטלה, המורים יכולים לאפשר לתלמידים חופש פעולה בנושא הכלי, או הפלטפורמה, באמצעותה היא תוגש בחזרה. אפשר להשתמש, למשל, באפליקציות, GarageBand או Anchor עבור הקלטת פודקאסט, Piktochart או Canva עבור אינפוגרפיקה, iMovie או Icecream עבור עריכת וידיאו, וכך הלאה (Höfrová et al., 2024).

רשימת המקורות

Atchison, A. L. (2024). Fiction, fact, and Generation Z in international relations and comparative pedagogy. In: Oxford Research Encyclopedia of International Studies

Höfrová, A., Balidemaj, V., & Small, M. A. (2024). A systematic literature review of education for Generation Alpha. Discover Education, 3(1), 125-138

McTighe, J., & Wiggins, G. (2015). Essential questions: Opening doors to student understanding. ASCD