קשיי ויסות רגשי בקרב מורים: מחקר הנוגע לרווחתם של תלמידי בית ספר בצ'ילה

Fuentes-Vilugrón, G., et al., (2024). Difficulties among teachers’ emotional regulation: Analysis for the development of student well-being in Chilean schools. Behavioral Sciences, 14(9), 749-762. https://doi.org/10.3390/bs14090749

טכניקות לוויסות רגשי מול תלמידים

● דעו מה מרגיז אתכם, נתחו אירועים שקרו, חשבו כיצד יכולתם להגיב טוב יותר והגיעו לכיתה בפעם הבאה עם תגובות מוכנות מראש

● שימו לב לשפת הגוף שלכם ולאותות הלא-מילוליים ושדרו רוגע, נינוחות וביטחון עצמי

● דברו אל עצמכם בשקט, הביטו למקום מרגיע כמו חלון הכיתה והרגיעו את עצמכם באמרות כמו: "תהיה רגוע, הכול בסדר, עשית ככל שביכולתך"

● לפני שתגיבו לאירוע מלחיץ, קחו נשימה עמוקה והמתינו חמש שניות

● שברו את הקרח או הקלילו את האווירה עם בדיחה או הלצה מתוחכמת

● הקפידו על נהלים ושגרה, משום שאלו מסייעים למורים ולתלמידים כאחד לשמור על איזון

● הפרידו בין החיים המקצועיים לחיים האישיים, השאירו את הלחצים והמתחים בין כותלי בית הספר

● הכינו את עצמכם לתרחישים קיצוניים ותרגלו בראש אסטרטגיות יציאה ממצבי התלקחות כיתתיים, ובכלל זה הסתייעות במורה מחליף או עוזר הוראה בשעת משבר

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא שימור מורים

לאורך ההיסטוריה, רגשות שיחקו תפקיד מרכזי בתהליכי חינוך, הוראה ולמידה. הרגשות הולכים יד ביד עם הלמידה משום שהם מחדדים זיכרון, מעניקים משמעות, משפיעים על טיב ההתנהגות וקובעים את המצב המנטלי של התלמיד והמורה בכיתה ומחוץ לה. לכן, ויסות רגשות, המבקש לזהות, להעריך מראש ולנטרל לחצים פסיכולוגיים והתפרצויות-זעם, מהווה כישור מיוחל ונשגב.

ויסות רגשות הוא תהליך מובנה-מטרה שמשפיע על האינטנסיביות, המשך והסגנון של חוויות רגשיות-פיזיות. ויסות רגשי מועצם מסייע ללומדים ולמורים לצלוח סיטואציות לא נעימות, להתמודד עם אתגרים, לחוש מוכנים ומסופקים, להפיג לחצים, לחתור להישגיות ואף לצמוח מקשיים ומשברים (De Neve et al., 2023).

 ויסות רגשות ומורים

מקצוע ההוראה, כידוע, מצריך פעילות אינטנסיבית ותובענית ומאופיין בתנודתיות רגשית עזה. למרות זאת, בהיותם המבוגר האחראי, מצופה ממורים להכיל רגשות שליליים, כמו תסכול, עצב או זעם, ולהפגין מצב-שווא אופטימי ותמידי. ציפייה זו, יחד עם לחצים חיצוניים, דאגות ועומס עבודה, יכול בהחלט להוביל לשחיקה או נשירה, כמו גם להשפיע לשלילה על התפוקה, הסיפוק מהעבודה, הבריאות הנפשית והישגיות התלמידים (Hoffmann et al., 2020).

על אף שהוכח כי בכוחן של מיומנויות ויסות רגשי בקרב מורים להפחית תסמיני תשישות רגשית, הספרות המחקרית והמקצועית ומוסדות ההכשרה להוראה ממעטים לעסוק בנושא זה – מהפרספקטיבה של המורה. במציאות הנוכחית, מורים נוטים להשתמש בשתי אסטרטגיות מרכזיות לוויסות רגשות:

1. הערכת מחודשת (cognitive reappraisal) – שינוי מחשבתי מודע או הפגנת התנהגות הפוכה לרגשות האמיתיים המבעבעים בפנים.
2. הדחקה מלאה (expressive suppression) – הפנמה והסתרה מלאה של רגשות כדי להימנע מקונפליקט.

בקרב מורים, אסטרטגית ההדחקה המלאה נחשבת לנפוצה יותר, ודווקא היא נקשרת לרמות גבוהות יותר של תסמיני דיכאון, שחיקה והסתגרות. מנגד, נמצא שמורים שמיטיבים לווסת רגשות מפתחים יחסים בריאים עם תלמידים ועמיתים, משמשים כמודל לחיקוי ומניעים תלמידים להישגיות. כך או כך, צוות המחקר טוען כי מוסדות ההכשרה להוראה אינם מקנים למורים מיומנויות ויסות רגשי וקורא להגביר מודעות לנושא ולהכשיר מורים לנהל רגשות, מצבי רוח ועומסים רגשיים בצורה מושכלת, פרקטית ויעילה. אם לא כן, קשיים בוויסות רגשות עלולים לפגוע במורים בדרכים הבאות:

1. תסמינים ביולוגיים – נטילת תרופות, לחץ דם גבוה, דופק מוגבר, התפרצות מחלות ועוד.
2. תסמינים פסיכולוגיים וקוגניטיביים – חרדה, מתח, דכדוך, דיכאון, הערכה עצמית ירודה, הפרעות אכילה ומחשבות אובדניות.
3. תסמינים חברתיים – הפרעות קשב וריכוז, אגרסיביות, חוסר אמפתיה, תקשורת קלוקלת, קושי להסתדר עם עמיתים ועוד (Lesener et al., 2019).

מתודולוגיה

מטרת המחקר היא לאמוד את הקושי בוויסות רגשות של מורים, ולהשוות את האומדן והעצימות בקרב מורים מבחינת גיל ומגדר. לשם כך, 1,321 מורי קדם-יסודי, יסודי ועל-יסודי (266 גברים, 1,055 נשים) בגילאי 71-22 בצ'ילה השיבו על שאלון שכלל 25 שאלות בסולם ליקרט (1 עד 5).

ויסות רגשי ומגדר

הממצא הסטטיסטי המובהק והבולט ביותר מצביע על הבדלים בכושר הוויסות הרגשי בין נשים לבין גברים. נשים מפגינות מידות גדולות יותר של קושי לווסת רגשות, מה שמשפיע לשלילה על יכולתן להבליג, להתקדם בחומר, להימנע מעימותים מיותרים, להפיג מתחים, לשמור על ריכוז ולשלוט במצב. עם זאת, נשים טובות יותר בזיהוי והערכה של רגשות הנפשות הפועלות הסובבות אותן. יתר על כן, נדמה היה כי מורות, בשל היותן נשיות, חשופות ליותר התנהגויות מיקרו-אגרסיביות, מזלזלות ומשפילות מצד תלמידים והורים, וגם בשל כך משימת הוויסות הרגשי מאתגרת יותר מבחינתן. מדובר במגמה מגדרית מדאיגה במיוחד, לה הספרות המחקרית מעניקה משנה-תוקף, משום שכוח ההוראה, מגני הילדים ועד התיכונים, מורכב ברובו מנשים.

ויסות רגשי, ותק וגיל

מעבר להיבט המגדרי, נמצאו הבדלים על סמך ותק וגיל. לפיכך, מורים מנוסים הפגינו יכולות ויסות רגשי טובות יותר. זוהי כנראה מיומנות נרכשת, ההולכת ומשתבחת עם הגיל והניסיון. יחד עם זאת, ממצא זה נושא עמו שני היבטים מדאיגים. ראשית, מורים מתחילים מתקשים לווסת את רגשותיהם, וכפועל יוצא מכך, ומכמה משתנים נוספים, נושרים באחוזים גדולים ומחלישים את כוח ההוראה. שנית, נמצא כי מורים בגילאי 56 ומעלה מתחילים לאבד את הסבלנות, ומשתווים בכושר הוויסות למורים מתחילים. התפלגות קוטבית זו מדגישה את האתגרים המשותפים למורים ותיקים מאוד ומתחילים כאחד – ואת התמיכה לה הם זקוקים בפן המנטלי.

השלכות וחשיבה לעתיד

צוות המחקר קורא לאתר דרכים לשיפור והעצמת הוויסות הרגשי בקרב מורים. לפיכך, מן הראוי להרבות בסדנאות אשר עובדות על הפן המנטלי ולהציע לסגל המורים התערבויות בתחומים של מסוגלות עצמית, חוסן וכושר עמידה. השתתפות בפעילויות מסוג זה, או אפילו קריאת חומרים בנושא של ויסות רגשי, יכולה לעורר את מודעותם לתופעה, להרחיב את מידת הגמישות והסתגלנות שלהם, לחדד את יכולתם לניהול משברים ולפתרון בעיות, להציב בפניהם יעדים חדשים, להיטיב עם בריאותם הנפשית ולחזק את כוח ההוראה.

רשימת מקורות

De Neve, D., Bronstein, M.V., Leroy, A., Truyts A., & Everaert, J. (2023). Emotion regulation in the classroom: A network approach to model relations among emotion regulation difficulties, engagement to learn, and relationships with peers and teachers. Journal of Youth Adolescence. 52, 273-286. 10.1007/s10964-022-01678-2

Hoffmann, J.D., Brackett, M.A., Bailey, C.S., & Willner, C.J. (2020). Teaching emotion regulation in schools: Translating research into practice with the RULER approach to social and emotional learning. Emotion, 20, 105. 10.1037/emo0000649

Lesener T., Gusy B., & Wolter C. (2019). The job demands-resources model: A meta-analytic review of longitudinal studies. Work Stress, 33, 76-103. 10.1080/02678373.2018.1529065