התלמיד במרכז: נוכחות סדירה בחטיבת הביניים היא המנבא החזק ביותר של הצלחה בתיכון – ומעבר
Ciok, J. (2024). The middle matters: Regular attendance in middle school is one of the strongest predictors for success in high school—and beyond. Educational Leadership, 81(9), 60–67
בעידן הפוסט-קורונה, מורים, מחנכים ומנהלים רבים שואלים עצמם: מדוע תלמידים מבריזים משיעורים? כיצד ניתן להביאם לנוכחות מלאה? ואיך יכולים תלמידים לגלות עניין בחומרי הלימוד הפורמליים? עבור תלמידי חטיבות הביניים, אי-נוכחות בבית הספר עלולה להפוך בקלות ובמהירות לדפוס חוזר ובטווח הארוך אף לנשירה מהתיכון, בעוד שנוכחות מלאה עתידה לנבא השלמה של תעודת בגרות והשגת תארים אקדמיים.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים
מדוע ממאנים התלמידים להגיע?
לאי הנוכחות סיבות רבות, וחלקן אף אינן בשליטת התלמידים. הסיבות יכולות להיות מחלה, בעיות בבית, דאגות כלכליות, מרחק גאוגרפי גדול מבית הספר או תחבורה ציבורית מתישה. ישנם גם סיבות כמו שעמום, חרדה חברתית, מאיסה בלימודים או בריונות בית ספרית. כל אחת מן הסיבות המוזכרות מצריכה דרך התמודדות נבדלת. על רקע זה, שאלון קצר יכול לסייע למורים ולמחנכים להבין ולהכיר את התלמידים ולגלות את הסיבות שמונעות מהם להגיע. להלן מוצג שלד שאלון, אותו אפשר ורצוי להרחיב כראות המורה או המחנכת. סקר זה משלב בין שאלות סגורות, אותן התלמיד מדרג מ-1 עד 5, ושאלות פתוחות עליהן משיבים בכתב או בעל פה:
שאלות סגורות (1 מסכים מאוד, 2 די מסכים, 3 מסכים חלקית, 4 די לא מסכים, 5 לא מסכים בכלל)
- בית הספר הוא מרחב בו תלמידים מרגישים רצויים ואהובים;
- אני מרגיש בנוח לפנות למורה בנושא הנלמד בשיעור;
- אני מרגיש בנוח לפנות למורה כשיש לי בעיה;
- אני שמח לבוא לבית הספר מדי יום;
- חומרי הלימוד קשורים לדברים שאני מתעניין בהם.
שאלות פתוחות
- עם איזה מורה יש לך קשר טוב? מדוע?
- מהו המקצוע, השיעור או הפרויקט האהוב עליך בבית הספר? מדוע?
- מה היה הרגע הכי מהנה שלך בבית ספר השנה?
- באילו תחומים בית הספר שלנו מתפקד היטב?
- באילו תחומים בית הספר שלנו טעון שיפור?
לחילופין, אפשר, בליווי היועצת החינוכית או פסיכולוג בית הספר, לערוך קבוצת דיון או ריאיון עומק, בו תלמידים עם בעיות נוכחות (ואולי גם הוריהם) מביעים עצמם בחופשיות וללא שיפוטיות. במהלך השיחות האלו, כדאי לגלות עניין בתלמידים, לשים לב לשפת הגוף שלהם ולנסות לזהות סממנים מדאיגים שנאמרים בין השורות. אם תלמיד מדווח על מצוקה בבית או בחצר בית הספר, בררו עמו את הנושא לעומק בשיחה פרטית (ולא מול כולם).
עודדו תלמידים לספר את סיפורם האישי
זהותם האישית של תלמידי החטיבה, והרצון להישמע, להיראות ולהתבלט, חשובים להם מאוד. לכן, סטוריטלינג (סיפור סיפורים) יכול לשמש כפעילות תרבותית-פדגוגית וחברתית-רגשית המאפשרת לתלמידים לגלות צדדים חדשים בעצמם ובחבריהם ולמצוא עמם מכנה משותף. סטוריטלינג יכול להתבצע בשלל דרכים. לדוגמה, מורים ומחנכים יכולים להקציב זמן בתחילת השיעור כדי שתלמידים יוכלו לספר על עצמם וחייהם מחוץ לכותלי בית הספר. לחילופין, אפשר לבקש מהתלמידים לראיין בן משפחה, מאמן כדורגל או מורה לריקוד בנוגע לחוויה עוצמתית ויוצאת-דופן מחייו. שיתוף הסיפורים האלו יכול לשבור מחסומים חברתיים-רגשיים ולחזק בכיתה את תחושת שותפות.
אפשר גם לתת לתלמידים לנהל את שעת המחנך עם שאלות מנחות. מעורבותם בשיעור עשויה לגרום להם להרגיש שבית הספר רלוונטי לחייהם ושקולם צריך להישמע. לצורך כך, יש לחבר שאלות שמעוררות דיון מתוך כמה נקודות מבט. השאלות אינן חייבות להיות על דברים העומדים ברומו של עולם, ויכולות לעסוק בנושאים הפשטניים והפופולריים ביותר, כמו:
- מה הייתם מעדיפים: פיצה או המבורגר?
- מה יותר חשוב: הומור או נאמנות?
- איזו חיית-מחמד תרצו לגדל: כלב או חתול? או אולי דג זהב?
- מה עדיף: חברות-אמת או כסף?
קשרו את הלמידה לחיים האמיתיים
הרבה תלמידים משועממים שואלים עצמם: למה אני חייב ללמוד את זה? איך זה יעזור לי בחיים? לרוב המורים, קשה מאוד להשיב על כך. לכן, חשוב להשתדל מראש לחבר בין חומרי הלימוד לבין העולם שבחוץ. אפשר, למשל, לבקש מתלמידים להגיש מטלות בפורמט של ביקורת תרבות, הפקת סרטונים לרשת או מצגת עסקית (סטארט-אפ) או לעודד אותם למיזמים לימודיים במתכונת של מועדון דיבייט, ניהול משא ומתן עסקי, ניהול תקציב קבוצתי, ניסויים מדעיים או התנהלות בריאיון עבודה.