טיפוח מוכנות, מסוגלות עצמית ומחויבות למקצוע בקרב מורים מתחילים: תפקידם של מורי מורים

Arviv Elyashiv, R., & Rozenberg, K. (2024). Fostering early career teachers' preparedness, self-efficacy and professional commitment: The role of teacher education. Teaching and Teacher Education, 148, 104691. https://doi.org/10.1016/j.tate.2024.104691

עיקרי הדברים:

● שימור מורים איכותיים בתחילת הקריירה הופך להיות אתגר מהותי ומדאיג בישראל ובעולם

● מורים מתחילים נכנסים להוראה בעודם חשים בלתי-מוכנים, בלתי-ערוכים וחסרי אמונה במסוגלותם המקצועית, והדבר מחלחל לתלמידיהם ופוגם בהישגיות

● באמצעות עבודת הכנה והכשרה קפדנית וממוקדת, ניתן להעצים את תחושת המוכנות והמסוגלות העצמית של המורים המתחילים ואת מחויבותם למקצוע ולכוח ההוראה, ובאמצעות זאת לתרום לשימור המורים המתחילים

● שימור מורים אינו תלוי אך ורק בתנאי שכר והטבות, אלא גם בהשקעה במניעים פנימיים, כגון תחושת מוכנות, מסוגלות עצמית ומחויבות למקצוע

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא שימור מורים

מסוגלות עצמית בחינוך

מסוגלות עצמית מוגדרת כאמונתו של האינדיבידואל בעצמו או ביכולותיו לחתור ליעדים, להשיג מטרות ולעמוד באתגרים. מידת המסוגלות העצמית של מורים מתחילים משפיעה, במידה ניכרת, על דבקותם במקצוע, על איכות ההוראה שהם מסוגלים לספק, על מידת יעילותם ותפוקתם ועל הנעת תלמידיהם ללמידה והישגיות. למעשה, מורים מתחילים הניחנים בתחושת מסוגלות עצמית חזקה שוחים בחומר, מקרינים ביטחון, נכונים לאתגרים, מדרבנים תלמידים ומגבשים חזון פדגוגי במהרה (Katz & Stupel, 2016).

תחושת מוכנות במהלך הכניסה להוראה

תחושת המסוגלות העצמית קשורה במישרין למונח קוגניטיבי חשוב אחר מתחום חקר החינוך, ששמו תחושת מוכנות (Sense of preparedness). תחושת המוכנות מייצגת את הביטחון והאמונה בהצלחת העצמי להוציא אל הפועל את מטלות ההוראה, לשלוט בחומר ולנהל כהלכה את התחומים הנמצאים באחריותי. לצורך ההמחשה, מורה מתחיל יכול לחוש מוכנות לנהל כיתה משום שמסלול ההכשרה כלל קורסים עיוניים בנושא, הדרכה פרטנית כמו גם התנסות סימולטנית וקלינית. אבל, למרות עבודת ההכנה המוקפדת, הרגע האמת, עלול המורה לחוש חוסר מסוגלות להתמודד ולפעול כהלכה אל מול תלמיד מתפרע. אולם, לתחושת המוכנות פנים רבות. בעוד שרוב המורים והמנהלים מגיעים לכיתות מצוידים בידע תיאורטי מקיף ובמערכי שיעור עדכניים ואינם זרים לתוכנית הלימודים, הקושי המרכזי עמו הם נאלצים להתמודד הוא ניהול כיתה (Brown et al., 2021; Darling-Hammond, 2017).

מחויבות למקצוע

מחויבות מקצועית הינה מצבי תודעתי-פסיכולוגי המשקף את גישתו של האינדיבידואל כלפי הקריירה אותה בחר והארגון אותו הוא מייצג. מחויבות זו מבוססת על ההתלכדות, או ההתנגשות, של סך האמונות, המטרות והשאיפות של הפרט עם הערכים, הנורמות והציפיות של המקצוע. כל זאת, תוך התחשבות במשתנים נוספים, כמו מצב אישי-משפחתי, התאקלמות חברתית, תחושת התפתחות מקצועית ונאמנות לארגון. תחושת המחויבות למקצוע ניבטת בדבקות במטרה, במידת המעורבות הרגשית בסביבת העבודה ובנכונות להתפתח ו/או להתקדם במערכת במהלך הקריירה, או לנשור ממנה. הספרות המחקרית מראה כי ככל שמורים חשים מחויבים למקצוע ומזדהים אם ערכיו ומטרותיו, כך גדלה מידת הסיפוק מהעבודה, הביטחון העצמי, המוטיבציה והנאמנות, כאשר ערכים אלו צפים על פני השטח ומחלחלים אל התלמידים והוריהם.

הקשר ורקע

בדומה למצב בזירה הבינלאומית, מורים מתחילים בישראל חשים שנכנסו למקצוע ההוראה בלתי-מוכנים ומפקפקים ביכולתם ללמד באופן משביע-רצון ויעיל. לא מפתיע, אם כך, שכ-33% מהם נושרים ממקצוע ההוראה תוך חמש שנים, כאשר, מתוך ה-33%, 13%-16% עושים זאת כבר בשנה הראשונה ו-5%-7% בשנה השנייה (ICBS, 2018). על רקע זה, שואף צוות המחקר לבחון תפיסות של מורים מתחילים ולבדוק מולם האם וכיצד מסלולי ההכשרה להוראה תורמים לתחושת המוכנות, המסוגלות העצמית והמחויבות למקצוע. כל זאת, תוך השוואת ממצאים בין מורי שנה ראשונה לבין מורי שנה שנייה.

מתודולוגיה

417 מורי שנה ראשונה ו-167 מורי שנה שנייה (83.4% נשים, גיל ממוצע 31.66) המלמדים בגני ילדים או בכיתות א'-י"ב בישראל השיבו לשאלון אנונימי בסולם ליקרט (5-1). מתוך מדגם זה, 397 (68%) סיימו מסלולי הכשרה מסורתית ו-187 לקחו חלק בתוכניות הכשרה מזורזות. השאלון כלל חמישה חלקים ובחן רקע דמוגרפי ומקצועי, תחושת מוכנות, תחושת מסוגלות עצמית ומחויבות למקצוע. בין לבין, השאלות דנו בנושאים כמו: ידע פדגוגי, מיומנויות ניהול כיתה, אקלים וחזון בית ספרי, תוכנית לימודים, מעורבות הורית, אוכלוסיות לומדים וסטנדרט מקצועי.

ניהול כיתה

כידוע, ניהול כיתה נחשב לאתגר מהותי עבור מורים מתחילים, כמו גם זרז מוביל של לחץ, מתח וחרדה, שחיקה מנטלית, תשישות נפשית, שחיקה ונשירה. לכן, מוכרחים מסלולי ההכשרה להקנות לפרחי ההוראה ידע בנוגע להוראה בכיתות הטרוגניות, לאוכלוסיות לומדים מגוונות, לתלמידים מתקשים ולהקרנת ביטחון. עוד היבט חשוב שיש להקנות לסטודנטים להוראה הוא הבהרת המושג "מחויבות למקצוע". בהקשר זה, יש להציב בפני הסטודנטים ציפיות בנוגע למידת המחויבות למקצוע, לעודד אותם לתחקור רפלקטיבי וחשיבה ביקורתית ולעודדם לטפח זהות מקצועית ו"אני מאמין" חינוכי.

מקצועיות, נכונות ותפיסת העצמי

המחויבות למקצוע יכולה לנבא את מידת הדבקות במטרה וההתמדה של המורים המתחילים, ולשמש עבורם כעוגן מנטלי של יציבות במים סוערים. לנוכח שיעור הנשירה הגבוה של מורים מתחילים, חשוב מאוד לטפח ולנטוע בקרבם תחושת מחויבות למקצוע. שכן, שימור המורים המתחילים במקצוע מהווה מרכיב קריטי בהתמודדות עם חוסר היציבות הבית ספרית, איבוד ההון האנושי וחוסר שאפתנות מצד תלמידים. מאמר זה, אם כן, גורס כי שימור מורים אינו תלוי אך ורק בתנאי שכר והטבות, אלא גם בהשקעה במניעים פנימיים, כגון תחושת מוכנות, מסוגלות עצמית ומחויבות למקצוע.

שנה ראשונה מול שנה שנייה בהוראה

בניגוד למשוער, מורי שנה ראשונה מעידים על רמות גבוהות יותר של מוכנות ומסוגלות עצמית, בהשוואה למורי שנה שנייה. אולם, ייתכן כי זוהי דווקא צעירותם במערכת אשר מייצרת אומדן-שווא שגורם להם להעריך את עצמם באופן מוטה, מופרך או פעור. בנוסף, מורי השנה הראשונה מספרים שהם זוכים לתמיכה רבה בבית הספר מטעם החונך הבית ספרי והמוסד המכשיר אשר מספק להם תוכנית קליטה מוסדרת. לעומתם, במהלך השנה השנייה תוכניות הליווי והקליטה דועכות, מה שעלול להציף תחושות חוסר-ביטחון וניצני שחיקה ולערער על תחושת המוכנות והמסוגלות העצמית.

למרות תחושת המוכנות והמסוגלות העצמית הנמוכה יחסית של מורי השנה השנייה, הם מעידים על מינונים גבוהים יותר של מחויבות למקצוע, בהשוואה למורי השנה הראשונה. זאת, בזכות מידות גוברות של מעורבות, אוטונומיה, אינטראקציות חברתיות וניסיון פרקטי בבית הספר. על רקע זה, לא מן הנמנע שמוסדות הכשרה להוראה יפנו מאמצים ומשאבים לתמיכה בחיזוק הביטחון העצמי והמחויבות למקצוע, למשל בעזרת סדנאות פיתוח מקצועי

מסקנות ודיון

על מנת לטפח את תחושת המוכנות והמסוגלות העצמית של מורים מתחילים, ולשאוף לשפר את הישגיות התלמידים, תוכניות ההכשרה להוראה צריכות להתבסס על חמישה עמודי תווך:

1. ידע תיאורטי;
2. ניסיון פרקטי;
3. ידע ממוקד-מקצוע;
4. ניהול כיתה;
5. מקצועיות בהוראה.

לסיכום, צליחת השנתיים הראשונות בהוראה מהווה אתגר עצום, ובעל חשיבות גדולה. מאמר זה בוחן את צרכיהם של מורי שנה ראשונה ושנייה ואת האופן בו הם תופסים את כניסתם להוראה באופן רטרוספקטיבי. באמצעות כך, מציע המחקר משנה פדגוגית מחודשת ומושכלת עבור מוסדות ההכשרה להוראה אשר שולחים את בוגריהם לאייש את הכיתות ועבור בתי ספר אשר מגבשים תוכניות קליטה וליווי. מערכת החינוך סובלת, כאמור, מבעיות של נשירת מורים מתחילים, ואחת הדרכים המיטביות והפרקטיות לסייע להם היא טיפוח תחושות של מוכנות, מסוגלות עצמית ומחויבות למקצוע.

רשימת המקורות

Brown, A. L., Myers, J., & Collins, D. (2021). How pre-service teachers’ sense of teaching efficacy and preparedness to teach impact performance during student teaching. Educational Studies, 47(1), 38-58

Darling-Hammond, L. (2017). Teacher education around the world: What can we learn from international practice? European journal of teacher education, 40(3), 291-309‏

Israel Central Bureau of Statistics. (2018). Israel Central Bureau of Statistics (ICBS statistical abstract of Israel). Israel Central Bureau of Statistics

Katz, S., & Stupel, M. (2016). Enhancing elementary-school mathematics teachers' efficacy beliefs: a qualitative action research. International Journal of Mathematical Education in Science and Technology, 47(3), 421-439