סימולציית עוני עם מועמדים להוראה לצורך הגברת מודעות בנוגע לעוני

Briscoe, P. (2024). Poverty Simulation with Teacher Candidates to Increase Awareness About Poverty. Journal of Experiential Education, 47(1), 6–28. https://doi-org/10.1177/10538259231168132

כיצד ניתן לייצר מרחב לימודי תומך ומכיל לתלמידים החיים בעוני?

● הפגינו אכפתיות ודאגה כלפי תלמידים החיים בעוני והציבו בפניהם ציפיות ומטרות גבוהות

● רקמו מערכות יחסים קרובות עם תלמידים החיים בעוני

● זהו את צרכי התלמידים החיים בעוני ודעו כיצד לתמרן בין הבדלים ופערים חברתיים בכיתה

● הניעו את הוריהם למעורבות ואכפתיות בלימודים של בנם או בתם ובעתידם המקצועי

● נצלו את ימי ההורים לשיח פתוח עם ההורים, תוך שמירה על אווירה נעימה ומכבדת, והבהירו את החשיבות הגדולה של השקעה בלימודים

● התוודעו למציאות בה חיים תלמידים החיים בעוני באמצעות שיחות אישיות, ביקורי בית, סיורים קהילתיים או חומרי עיון

● בדקו היטב את הנסיבות שבגללן תלמידים החיים בעוני נענשים, כמו איחור (כי ייתכן שהדבר אינו בשליטתם או באשמתם).

עיקרי הדברים:

● המטרות של סימולציות של עוני הן להגביר מודעות בקרב פרחי הוראה בנושא של עוני, לעורר תחושת אמפתיה, להניעם למחויבות ולמעורבות אזרחית וחברתית ולהמחיש את שורשי, גורמי והשלכות התופעה

● את הסימולציות ניתן לשלב כיחידת לימוד או כקורס במסלול ההכשרה להוראה והן יכולות להתבצע באמצעות הדמיית הוראה כיתתית, הדמיה של ערב שגרתי במשפחה קשת-יום, משחקי תפקידים באחד-על-אחד (מורה מול תלמיד עני) ועוד

● ישנה תופעה הנקראת חשיבת גירעון (Deficit thinking) לפיה מניחים מורים כי ההישגיות הנמוכה של תלמידים החיים בעוני, נובעת ישירות ממצבם ורקעם המשפחתי, ולכן הם מקבלים כמובן מאליו את ההישגיות השלילית, אינם מציבים ציפיות ואינם מאמינים ביכולתם להצליח

● בכוחן של סימולציות של עוני לעורר מודעות לנושא, ללכוד את תשומת לבם של מורי העתיד, לעורר אותם לחשיבה ביקורתית ומעמיקה, להצית דיונים חשובים ולקדם דרכי חשיבה והתמודדות עם תלמידים החיים בעוני

● עם זאת, סימולציות של עוני אינן יכולות לשקף את המציאות נאמנה ועלולות להכות את המורים בהלם תרבות ולהוביל לתחושת מחנק ופניקה מיותרת מבעוד מועד

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא סימולציות

סימולציות של עוני

מורים רבים צפויים ללמד במהלך הקריירה תלמיד, תלמידים או קהילות החיות בעוני. האם הם מוכנים ומוכשרים לכך? סימולציות של עוני יכולות לשמש ככלי ניסויי ויעיל ללמידה ולהכשרה להוראה. הספרות המחקרית מדגישה כי סטודנטים להוראה ומורים המתנסים בסימולציות של עוני מפגינים שיפור ניכר מבחינת:

1. יחס ומודעות כלפי תלמידים החיים בעוני;
2. זיהוי האתגרים היומיומיים של תלמידים החיים בעוני;
3. טיפוח אמפתיה כלפי תלמידים החיים בעוני;
4. רכישת ידע בנוגע למשאבים הקהילתיים העומדים לרווחתם של תלמידים החיים בעוני.

סימולציה של עוני היא דרך אלטרנטיבית לחוות, להתנסות ולהבין את האתגרים המלווים תלמידים החיים בעוני. נהוג היה בעבר, וגם כיום, לשלוח מורים לסייר או ללמד בשכונות, קהילות ובתי ספר הנמצאים עמוק מתחת לקו העוני. עם השנים, נמצאו דרכים נוספות להכין פרחי הוראה לחוויה הצפויה להם באותם בתי ספר קשים או עם תלמידים עניים המשתלבים בכיתות רגילות (Browne & Roll, 2016).

המטרות של סימולציות של עוני הן להגביר מודעות בקרב סטודנטים להוראה בנושא של עוני, לעורר תחושת אמפתיה, להניעם למחויבות ולמעורבות אזרחית וחברתית ולהבין את שורשי, גורמי והשלכות התופעה. את הסימולציות ניתן לשלב כיחידת לימוד או כקורס במסלול ההכשרה להוראה והן יכולות להתבצע באמצעות הדמיית הוראה כיתתית, הדמיה של ערב שגרתי במשפחה קשת-יום, משחקי תפקידים באחד-על-אחד (מורה מול תלמיד עני) ועוד. הסימולציות האלו אינן מסובכות לביצוע והן נחשבות פרגמטיות ויעילות כי הן מספקות חוויית למידה מוחשית, מפעימה ומעוררת לחשיבה.

יחד עם זאת, מדובר בנושא חברתי טעון ורגיש במיוחד, וסימולציות של עוני נתונות למגבלות ואף עלולות להזמין ביקורות. שכן, יש הגורסים כי הן מספקות הצצה שטחית, רגעית ובידורית, לכאורה, לתהליך מורכב וגורלי. הסטודנט הסביר לא באמת יכול לחוש על מלא את נקודת המוצא המדוכאת, את רגשי הנחיתות ואת תחושת חוסר המוצא המלווה את אלו החיים בעוני. לכן, את סימולציות העוני יש לבסס על תשתית חברתית-רגשית-ביקורתית מושכלת, להתאימה לקהל היעד ולבצע פיילוט מקדים (Clarke et al., 2016).

כיצד סטודנטים ומורים רואים עוני?

ישנם בני אדם, ובתוכם סטודנטים להוראה ואף מורים ותיקים, אשר עדיין מאמינים, במודע ובתת-מודע, שאלו החיים בעוני חולקים מכנה משותף המקבע אותם במעמדם מתוך בחירה. לדוגמה, חוסר מוטיבציה, עצלנות, חוסר יכולת לדחות סיפוקים ומוסר עבודה לקוי. הספרות התיאורטית מדגישה כמה חשוב, ויחד עם זאת מאתגר, שמורים ומחנכים יימנעו מלתפוס תלמידי משפחות מרקע אקונומי נמוך מתוך הסתכלות מוטית או מתנשאת.

בהקשר זה, ישנה תופעה הנקראת חשיבת גירעון (Deficit thinking) לפיה למורים ולמחנכים יש נטייה לקבל כמובן מאליו את ההישגיות נמוכה של התלמידים החיים בעוני, כפועל יוצא ממצבם המשפחתי והסוציו-אקונומי. במצב כזה, המורים מקבלים בהבנה את ההישגיות השלילית, אינם מציבים ציפיות גבוהות ואינם מאמינים ביכולתם להצליח. אותם מורים צפויים לפטור עצמם מהמחויבות להניע את התלמידים העניים לשוויון, לקבל את המצב הקיים כפי שהוא ולהטיל את האשמה על מערכות החינוך והרווחה והחברה כולה. במצב כזה, צפויים המורים להתמקד במיתון התנהגות ולהימנע מהצבת מטרות ויעדים פדגוגיים. מיותר לציין כי הגישה הזו אינה מיטיבה כלל וכלל עם אותם תלמידים. יתרה מכך, עם השנים יכולה הגישה הזו להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה, כאשר אותם תלמידים ישאפו להשיג את המינימום האפשרי.

מכל האמור עולה שלמורים ומחנכים תפקיד קריטי בתיווך המצב. הם חייבים לגלות הבנה ורגישות להיבטים הפנימיים, האישיים, הרגשיים, החברתיים והכלכליים של עוני ולהימנע מחשיבת גירעון. ואכן, המודעות לנושא עשויה לסייע למורים לזהות את צרכי התלמיד, להתעלם מתפיסות שגויות או מסולפות ולייצר אקלים כיתתי תומך ומכיל. האחריות להקניית הידע הזה, לדעת צוות המחקר, מוטלת על מוסדות ההכשרה להוראה. שכן, תהליך רגשי מושכל כזה דורש למידה מודעת, השלת תפיסות מוטות, ניסיון מעשי מול אוכלוסיות לומדים קשות-יום ומוטיבציה לעצב את דור הלומדים הבא (Delamarter, 2015).

מתודולוגיה

מחקר איכותני וכמותני זה נערך בעיר רב-תרבותית בקנדה וכלל תצפיות ב-139 סטודנטים להוראה אשר השתתפו בסימולציות המדמות עוני. הסימולציות כללו מפגשי פנים-מול-פנים של סטודנטים להוראה עם שחקנים בתחילת דרכם (שנשכרו בשכר סמלי) ועם סטודנטים להוראה שהתנדבו לשחק. אותם שחקנים דימו בפני הלומדים חיים של תלמידים המגיעים ממשפחות קשות-יום, הורים הכורעים תחת מלאכת גידול הילדים, נציגי רשויות רווחה ואפילו עובדי בנקים, חנויות משכון וגובי כספים המגיעים לבקר.

כל סימולציה ארכה שלוש שעות ודימתה ארבעה שבועות טיפוסיים בחיי משפחה אשר חיה בעוני ונאלצת להתמודד עם תשלומי חשבונות, גידול ילדים, טיפול בהורים סיעודיים, בעיות בלתי צפויות בתחומים פיננסיים ובריאותיים, קשיים ולחץ במקום העבודה, הגשת בקשות לעזרה וימי הורים. במקביל, התבקשו הסטודנטים להשיב לשאלון פתיחה וסיום ולהשתתף בקבוצת דיון מונחת. השאלונים והדיונים בחנו היבטים כמו תפיסת תופעת העוני, יחס לאלו החיים בעוני, מידת האמפתיה כלפי החיים בעוני ואסטרטגיות לתמיכה בתלמידים החיים בעוני.

ממצאים וביקורת

בכוחן של סימולציות של עוני לעורר מודעות לנושא, ללכוד את תשומת לבם של מורי העתיד, לעורר אותם לחשיבה ביקורתית ומעמיקה, להניע דיונים חשובים ולקדם דרכי חשיבה והתמודדות עם תלמידים החיים בעוני.

עם זאת, על אף שהוכחו כיעילות, סימולציות של עוני אינן יכולות לשקף את המציאות נאמנה, הן עתידות להכות את המורים בהלם תרבות ועלולות להוביל לתחושת מחנק ופניקה מיותרת מבעוד מועד. לא זו בלבד, היו מעט סטודנטים שסברו כי מדובר בדרמה תיאטרלית ומוגזמת שאינה נאמנה למציאות. לכן, חשוב מאוד לקיים עם הסטודנטים שיח פתוח לפני ואחרי הסימולציה, לעגן את המיצג הדרמטי בנתונים אמפיריים, להציג בפניהם את הנתונים הסטטיסטיים הקיימים ולהפריך את התפיסות השגויות והסטריאוטיפיות הקיימות.

בפועל, ישנם מספר דגשים מרכזיים עליהם מתכשרים, מורים ומחנכים יכולים להתבסס כדי לייצר מרחב לימודי שוויוני ומכיל עבור תלמידים החיים בעוני:

1. הפגינו אכפתיות ודאגה כלפי תלמידים החיים בעוני והציבו בפניהם ציפיות ומטרות גבוהות;
2. רקמו מערכות יחסים קרובות עם תלמידים החיים בעוני;
3. זהו את צרכי התלמידים החיים בעוני ודעו כיצד לתמרן בין הבדלים ופערים חברתיים בכיתה;
4. הניעו את הוריהם למעורבות ואכפתיות בלימודים של בנם או בתם ובעתידם המקצועי;
5. נצלו את ימי ההורים לשיח פתוח עם ההורים, תוך שמירה על אווירה נעימה ומכבדת, והבהירו את החשיבות הגדולה של השקעה בלימודים;
6. התוודעו למציאות בה חיים תלמידים החיים בעוני באמצעות שיחות אישיות, ביקורי בית, סיורים קהילתיים או חומרי עיון;
7. בדקו היטב את הנסיבות שבגללן תלמיד החי בעוני נענש, כמו איחור (כי ייתכן שהדבר לא היה בשליטתו).

דיון

למוסדות הכשרה להוראה יש הזדמנות ויכולת לעורר מודעות, לטפח אמפתיה, לחשוף פרחי הוראה לנקודת מבט שונה ולנתץ תפיסות שגויות בנוגע לעוני. זאת, באמצעות פעילויות כיתתיות, סימולציות, הרצאות, דיונים וסיורים קהילתיים. מערכות חינוך מודרניות צריכות להיות מודעות להשפעה של עוני על תלמידים ולהבין שמורים ומחנכים יכולים להיות סוכני השינוי.

לסיכום, החוויה של סימולציית עוני יכולה לספק הזדמנות חשובה ומשתלמת להכנה פרקטית לעתיד וללמידה מקצועית. אמנם, מדובר רק בתהליך ניסויי, נקודתי וקצר. אבל, הסימולציות יכולות לשמש כתהליך למידתי חיובי (של תופעה קשה), להוות צוהר להמשך למידה בנושא ולהוביל לשינוי התנהגותי.

רשימת המקורות

Browne L. P., & Roll S. (2016). Toward a more just approach to poverty simulations. Journal of Experiential Education, 39(3), 254–268. https://doi-org.mgs/10.1177/1053825916643832

Clarke C., Sedlacek R. K., & Watson S. B. (2016). Impact of a simulation exercise on pharmacy student attitude toward poverty. American Journal of Pharmaceutical Education, 80(2), 1–7. https://doi-org/10.5688/ajpe80221

Delamarter J. (2015). Avoiding practice shock: Using teacher movies to realign pre-service teachers' expectations of teaching. Australian Journal of Teacher Education, 40(2), 1–14. https://doi-org/10.14221/ajte.2015v40n2.1