לימודי אקטואליה: בנייה מלמטה למעלה של חינוך לאזרחות בשניים מ"איי החינוך" של ישראל
Sigal Ozery Roitberg (2023). ‘Actualiya learning’: a bottom-up construction for civic education in two of Israel’s ‘educational Islands’, Pedagogy, Culture & Society, DOI: 10.1080/14681366.2023.2261465
עיקרי הדברים:
- למתבונן מבחוץ, שיעורי האקטואליה יכולים להיראות אקלקטיים ושטחיים, תוך קפיצה מנושא לנושא, ומכיוון שגם התלמידים השתתפו בהעברתם, הנושאים לא תמיד הוצגו בצורה מעמיקה
- הערך המוסף של שיעורים אלה טמון בהשפעתם המצטברת. בשיעורים אלו התלמידים מקבלים הזדמנות לפתח את העניין, הידע והיחס שלהם לנושאים חברתיים שונים כדבר שבשגרה
- הם לומדים לשמוע ולשקול את ההיבטים הקונפליקטואליים של נושאים חברתיים שונים ותרגלו השתהות בחיפוש ובגיבוש דעות משלהם
מבוא
ישראל היא דמוקרטיה צעירה שברירית, המאופיינת באירועים קונפליקטואליים עזים, מחלוקות פוליטיות ותפיסות עולם מקוטבות הנוגעות לטובת הכלל (Aloni 2016). ילדי ישראל, במיוחד מאז כניסת העידן הדיגיטלי, נחשפים לחדשות יומיות, אירועים ואינטראקציות החושפים את האופי המורכב של החברה שלהם ואת הקונפליקטים הרבים שבה (Feuerstein 2016). נושאים ציבוריים עכשוויים מהווים נושא מאתגר היוצר "מרחב לא בטוח" למורים. מצב זה דורש מאמץ חינוכי תובעני שכמו מורים רבים במקומות אחרים בעולם, רוב המורים הישראלים אינם ששים להתייחס אליו (Cooper Geller 2020; Halperin et al. 2016; Hess 2009; Hess and McAvoy 2015; Zimmerman and Robertson 2017).
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך לאזרחות
מורים נמנעים לעתים קרובות מלהתייחס לנושאים מסוימים ולהעלות היבטים שנויים במחלוקת בכיתתם משום שחסרה להם הכשרה מספקת (Barak and Ofarim 2009; Barton and Ho 2021; Gusacov 2022; Hess and McAvoy 2015; Nogueira and Moreira 2012; Vinnakota 2019), והם חסרי אמונה ביכולותיהם של תלמידיהם וביכולותיהם להתלבט ולא להסתבך בקיטוב פוליטי (Cooper Geller 2020; Hess and McAvoy 2015). מורים רבים חוששים שיואשמו באינדוקטרינציה פוליטית, בעיקר על ידי הורים (Cohen and Bekerman 2021; Cooper Geller 2020; Halperin et al. 2016; Hess 2009). פחדים אלה מתגברים בבית הספר היסודי שבו תלמידים צעירים יותר נתפסים כרגישים יותר להשפעת מורים והתערבות הורים שכיחה יותר (Falkner and Payne 2021; Goldberg 2020; Pollak et al. 2018).
המחקרים שמתמקדים בבתי ספר יסודיים ממחישים את חשיבותו של טיפוח אזרחים דמוקרטיים (Bickmore 1999). מחקרים אלו מדגישים את הערך המוסף של טיפוח מיומנויות בניהול קונפליקטים (Bickmore 1999), שיתוף פעולה ופשרה (Hauver, Zhao, and Kobe 2017), חשיבה רב-תרבותית ביקורתית מסדר גבוה (Eun 2021) וידע רגשי (Payne and Journell 2019) המאפשרים לתלמידים להכיל זהויות שונות בסביבתם החברתית ובסובייקטיביות המרובה שלהם (Hauver, Zhao, and Kobe 2017).
מחקר זה מתמקד בחוויות המוצלחות של מורים ישראלים ל"אקטואליה" שטיפלו בסוגיות ציבוריות עדכניות בכיתותיהם. מטרתו היא לפרש את ההיגיון הפדגוגי המאפיין את נקודות המבט והחוויות שלהם, כדי להבין מהם המפתחות לחוויה מוצלחת בהקשר המאתגר של החברה הישראלית.
זיהוי בתי הספר שנחקרו כמקרים מוצלחים של שילוב אקטואליה מבוסס על ממצאים אתנוגרפיים שונים. כפי שהדגיש מפקח מחוזי, עצם ההחלטה לעסוק באקטואליה כחלק מסדר היום של בית הספר היא נדירה ובתי ספר אלו זוהו כ'איים חינוכיים'. בנוסף, הראיונות עם סגל בית הספר הדגישו את הפרשנות שלהם לחוויה שלהם כמוצלחת ומשמעותית; המשתתפים גם תיעדו את התגובות הפעילות והמתעניינות של התלמידים לאותם שיעורים.
המילה "אקטואליה" נגזרת מהמילה הלטינית 'actual'. היא משמשת בדרך כלל כדי לכוון לתחומי החיים המעשיים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים; במילים אחרות, היא מתייחסת למה ש"מתרחש בפועל" בזמן אמת, ולכן רחבה יותר מהתרגום הנפוץ של המונח "אירועי אקטואליה" (Feuerstein 2016). לכן, נושאי "אקטואליה" הם מגוונים, מבטאים זיקה ותחומי עניין מקומיים וגלובליים, והכילו נושאים שנויים במחלוקת בולטים כמו גם נושאים שלכאורה לא שנויים במחלוקת2. עם זאת, כפי שאפרט בהמשך, אחד המאפיינים העיקריים של שיעורי אקטואליה מוצלחים היה נכונותו של המורה, לא רק להרחיב את הידע של התלמיד אלא גם להרחיב את הדיון בהיבטים שנויים במחלוקת של נושאים, ובהתייחס לנושאים שנראו על פני השטח. לא שנוי במחלוקת. אך כדי להבין כיצד הפכו דיונים אלו לחוויות חינוכיות משמעותיות, עלינו לנתח את ההיגיון החינוכי והפדגוגי שאפיין את החוויות המוצלחות הללו בפועל.
דיון והשלכות
מבחינה אתנית, דתית ואידיאולוגית, ישראל היא חברה מפולגת ומקוטבת. דיונים על נושאים חברתיים עכשוויים בכיתה הישראלית יכולים בקלות לפתח מחלוקות פוליטיות או אתיות סוערות. בניגוד לדמוקרטיות אנגלו-אמריקאיות שיכולות להכיל את האתגרים של דיון בנושאים שנויים במחלוקת בכיתה, ישראל כדמוקרטיה צעירה סובלת ממאבק פנימי מתמשך על ערכי יסוד ומהיעדר נורמות דמוקרטיות דיוניות. ככאלה, לדיונים הללו יש פוטנציאל נפיץ יותר (Polack et al. 2018). המחקר מצביע על שתי גישות שמתאימות יותר להקשר של חינוך לאזרחות ישראלית:
(1) עקיפה של מחלוקת באמצעות התעלמות מהמורכבויות בעולם האמיתי.
(2) לימוד הדיון על ידי התמקדות בפרקטיקות אוריינות (שם, 387, 390).
עם זאת, במחקר אמפירי זה שיעורי האקטואליה המוצלחים אימצו את המחלוקת, נרמלו אותה ותרגלו המשך דיונים עליה. אכן, ה"קסם" הפדגוגי של שיעורי האקטואליה לא טמון בעומקם של הדיונים הללו. למתבונן מבחוץ, שיעורי האקטואליה יכלו להיראות אקלקטיים ושטחיים, תוך קפיצה מנושא לנושא, ומכיוון שגם התלמידים השתתפו בהעברתם, הנושאים לא תמיד הוצגו בצורה מעמיקה. אבל הערך המוסף של שיעורים אלה טמון בהשפעתם המצטברת. בשיעורים אלו התלמידים קיבלו הזדמנות לפתח את העניין, הידע והיחס שלהם לנושאים חברתיים שונים כדבר שבשגרה; הם למדו לשמוע ולשקול את ההיבטים הקונפליקטואליים של נושאים חברתיים שונים ותרגלו השתהות בחיפוש ובגיבוש דעות משלהם. הם למדו להכיל את המתח שתהליך כזה מעורר. בניגוד לתוכניות חינוך אזרחי מלמעלה למטה, שנוטות להיות אידיאליסטיות מדי ולא מספיק רגישות להבדלים, לפוליטיקת זהויות ולצרכים משתנים, שיעורי האקטואליה נבנו מלמטה למעלה ולכן היו רגישים מאוד לשינוי הקשרים. גישה חינוכית זו מתייחסת לא רק לתלמידים אלא גם להורים ולמורים כ"סוכנים אזרחיים" (Mirra and Morrell 2011).
כפי שהמליצו חוקרים שונים, פיתוח סוג זה של עמדה חינוכית דורש הכשרת מורים גמישה מאוד (An 2014; Cooper Geller 2020; Nogueira and Moreira 2012) המטפחת מורים כ'אינטלקטואלים ציבוריים' (Mirra and Morrell 2011), מכשירה אותם לקחת סיכונים (Pace 2019), מכינה אותם להשתמש בידע, במיומנויות ובנטיות חיוניות של המאה ה-21 (Domine 2011), ולגשת לחינוך אזרחי כתהליך הדדי של למידה אזרחית המערבת מורים, תלמידים והורים, כמו גם הקהילה (Bekerman and Zembylas 2017; Blevins, LeCompte, and Wells 2016; Vinnakota 2019).
המודל החינוכי של שיעורי אקטואליה נותן מענה לאתגרים ולצרכים אלו ללמידה אזרחית רלוונטית, מעודכנת, מסתגלת, דיאלוגית ומלמטה למעלה. הניתוח האינדוקטיבי מדגיש כי יוזמה חינוכית זו יכולה לקיים עקרונות פדגוגיים שונים ואף מנוגדים היוצרים אתגרים ומתח יומיומיים שניתן להכשיר מורים להתמודד איתם.
המתח המהותי הזה טיפח תפיסה מורכבת של אזרחות דמוקרטית. כפי שמציין אבנון (2006), כדי להשיג חינוך דמוקרטי מוצלח, יש לאמץ עמדה אזרחית ביקורתית ולהכיר במתחים המוסדיים והאתיים המאזנים את הדמוקרטיה כדרך חיים. לכן, שמירה על מתח מתמיד בין רעיונות ושחקנים מגוונים מבלי לטשטש את המאפיינים השונים שלהם ומבלי לטשטש את המתח והמחלוקות הגלומים בשילובם ההדדי, עודדה את טיפוחה של אזרחות דמוקרטית מורכבת ומודעת. לבסוף, הגמישות של מודל זה, הלמידה החברתית-רגשית שהוא מקיים לגבי התרחשויות מקומיות וגלובליות, ואופיו המכליל והסתגלני לגבי אירועים אקטואליים מאפשרים את יישומו בהקשרים חינוכיים שונים.
מקורות
Aloni, N. 2016. “Ptiha Mehahazit [Opening from the Front].” Gilui Daat 10 (Autumn): 139–143.
An, S. 2014. “Preparing Elementary Teachers as Global Citizenship Educatores.” Journal of Education 194 (3): 25–38. https://doi.org/10.1177/002205741419400304.
Archetti, C. 2015. “Terrorism, Communication and New Media: Explaining Radicalization in the Digital Age.” Perspectives on Terrorism 9 (1): 49–59.
Avnon, D. 2006. “Madua Eyn L’democratia Safah Ezrahit Mefutahat? [Why Does Israel Lack
a Developed Civic Language?].” In Sfat Ezrah Biyisrael [Language of the Citizen in Israel], edited by D. Avon, 1–20. Jerusalem: Magnes Press.
Avnon, D. 2016. “Haezrahut Hahadashah: Etnit, Leumit, Rubit [The New Citizenship: Ethnic, National, Majoritarian].” Gilui Da’at 10 (Autumn): 165–178.
Barak, M., and Y. Ofarim. 2009. Hinukh Le-Ezrahut, Ledemocratia, Ulehayyim Meshutafim [Education for Citizenship, Democracy, and Coexistence]. Jerusalem: Van Leer and the Ministry of Education.
Barton, K. C., and L. C. Ho. 2021. Curriculum for Justice and Harmony: Deliberation, Knowledge, and Action in Social and Civic Education. New York: Routledge.
Bekerman, Z., and M. Zembylas. 2017. “Engaging with Religious Epistemologies in the Classroom: Implications for Civic Education.” Research in Comparative & International Education 12 (1): 127–139. https://doi.org/10.1177/1745499917698311.
Bickmore, K. 1999. “Elementary Curriculum About Conflict Resolution: Can Children Handle Global Politics?” Theory and Research in Social Education 27 (1): 45–69. https://doi.org/10.1080/00933104. 1999.10505869 .
Blevins, B., K. LeCompte, and S. Wells. 2016. “Innovation in Civic Education: Developing Civic Agency Through Action Civics.” Theory and Research in Social Education 44 (3): 344–384. https://doi.org/ 10.1080/00933104.2016.1203853.
Castro, A. J. 2013. “What Makes a Citizen? Critical and Multicultural Citizenship and Preservice teachers’ Understanding of Citizenship Skills.” Theory and Research in Social Education 41 (2): 219–246. https://doi.org/10.1080/00933104.2013.783522 .
Cavieres-Fernandez, E. 2014. “Teachers’ Experiences and Teaching Civic Engagement Beyond Self[1]Regarding Individualism.” Teaching and Teacher Education 42:1–10. https://doi.org/10.1016/j.tate. 2014.04.002 .
Clay, K. L., and B. C. Rubin. 2020. “‘I Look Deep into This Stuff Because It’s a Part of me’: Toward a Critically Relevant Civics Education.” Theory and Research in Social Education 48 (2): 161–181. https://doi.org/10.1080/00933104.2019.1680466.
Cohen, A. 2013. Conceptions of Citizenship and Civic Education: Lessons from Three Israeli Civics Classrooms. New York: Colombia University Press.
Cohen, A. 2016. “Maskimim Al Simanei Sheelah: Hinukh Politi Kepedagogia Ezrahit Meshutefet [Agreement on Question Marks: Political Education as a Civic Pedagogy].” Gilui Daat 10 (Autumn): 199–210.
Cohen, A. 2018. “Hinukh Politi Kefiktziya Hinukhit: Teoria, Mediniyut, Praktika [Political Education as an Educational Fiction: Theory, Policy, Practicum].” Gilui Daat 13 (Spring): 111–134.
Cohen, A., and Z. Bekerman. 2021. “The Non-Political Classroom: The (Dis)missed Opportunities of an Israeli Multicultural-Bilingual High School Civics Course.” The Journal of Social Studies Research 46 (2): 111–1222. https://doi.org/10.1016/j.jssr.2021.06.001.
Cooper Geller, R. 2020. “Teacher Political Disclosure in Contentious Times: A ‘Responsibility to Speak up’ or ‘Fair and Balanced’?” Theory and Research in Social Education 48 (2): 182–210. https://doi. org/10.1080/00933104.2020.1740125.
Domine, V. 2011. “Building 21st-Century Teachers: An Intentional Pedagogy of Media Literacy Education.” Action in Teacher Education 33 (2): 194–205. https://doi.org/10.1080/01626620.2011.569457.
Eun, J. Y. 2021. “A Media Criticism-Based Approach for Designing Critical Multicultural Instruction in Social Studies Curricula.” Pedagogy Culture & Society 31 (1): 129–146. https://doi.org/10.1080/
14681366.2021.1891450.Falkner, A., and K. A. Payne. 2021. “‘Courage to Take on the bull’: Cultural Citizenship in Fifth-Grade
Social Studies.” Theory and Research in Social Education 49 (1): 78–106. https://doi.org/10.1080/ 00933104.2020.1831675.
Feuerstein, M. 2016. Medabrim Actualiya: Oryanut Tikshoret [Talking Current Affairs: Media Literacy]. Tel Aviv: Mofet Institute.
Freire, P. 1985. The Politics of Education. Bergin and Garvey. https://doi.org/10.1007/978-1-349-17771-4.
Giroux, H. 1988. Teachers as Intellectuals: Toward a Critical Pedagogy of Learning. Massachusetts: Bergin and Garvey.
Goldberg, T. 2020. “Delving into Difficulty: Are Teachers Evading or Embracing Difficult Histories?” Social Education 84 (2): 130–136.
Gusacov, E. 2022. “Prolegomena to the Discussion on Teaching Controversial Issues.” Studies in Philosophy and Education 41 (4): 425–444. https://doi.org/10.1007/s11217-022-09826-8.
Halperin, E., A. Levi, B. Hameari, A. Almo, E. Nevet, and K. Prodgras. 2016. Mehkar Odot Yahsam Shel Morim Vehorim Lesiah Kontroversali Beveit Hasefer [The Attitude of Teachers and Parents Concerning Discussions About Controversial Issues in School]. Herzliya: Lautman forum for education policy and IDC Herzliya.
Hammersley, M. 2006. “Ethnography: Problems and Prospects.” Ethnography and Education 1 (1): 3–14. https://doi.org/10.1080/17457820500512697.
Hanna, H. 2016. “‘Everyone Has to Find Themselves in the story’: Exploring Minority Group
Representation in the Citizenship Curriculum in Northern Ireland and Israel.” Diaspora,
Indigenous, and Minority Education 10 (2): 84–97. https://doi.org/10.1080/15595692.2015.
1084922.
Harpaz, Y. 2014. “Horaat Hahashivah Hahebet Haideologi [Teaching Thought, the Ideological
Perspective].” Gilui Daat 5 (Spring): 65–92.
Hauver, J., X. Zhao, and J. F. Kobe. 2017. “Performance as Pedagogy: Children’s Trust and the Negotiation of Subjectivities in the Context of Deliberative Dialogue.” Theory and Research in Social Education 45 (3): 293–17.ttps://doi.org/10.1080/00933104.2016.1258349
Hess, D. E. 2009. Controversy in the Classroom: The Democratic Power of Discussion. Routledge.
Hess, D. E., and P. McAvoy. 2015. The Political Classroom: Evidence and Ethics in Democratic Education. New York: Routledge.
Hinrichsen, J., and A. Coombs. 2013. “The Five Resources of Critical Digital Literacy: A Framework for Curriculum Integration.” Research in Learning Technology 21:1–16. https://doi.org/10.3402/rlt.v21.
21334.
Hoffman, T. 2020. Civic Education and Democratic Education in the Education System. Jerusalem: The Israel Democracy Institution.
Journell, W. 2021. “Taking a Reasoned Stance Against Misinformation.” Phi Delta Kappan 102 (5): 12–17. https://doi.org/10.1177/0031721721992559.
Klurfeld, J., and H. Schneider. 2014. “News Literacy: Teaching the Internet Generation to Make Reliable Information Choices.” Brookings Institute 1–25. https://www.brookings.edu/wp-content/uploads/2016/07/Klurfeld-Schneider_News-Literacy_June-2014.pdf .
Knowles, R. T., and A. J. Castro. 2019. “The Implications of Ideology on teachers’ Beliefs Regarding Civic Education.” Teaching and Teacher Education 77:226–239. https://doi.org/10.1016/j.tate.2018.10.009 .
Knowles, R. T., and C. H. Clark. 2018. “How Common is the Common Good? Moving Beyond Idealistic Notions of Deliberative Democracy in Education.” Teaching and Teacher Education 71:12–23. https://doi.org/10.1016/j.tate.2017.12.002 .
Kremnitzer, M. 2016. “Kakhah Lo Bonim Hinukh Leezrahut, O: Hametziut Olah Al Kol Dimayon [This is Not How You Build Education to Citizenship, Or: Reality Surpasses All Imagination].” Gilui Daat 10 (Autumn): 211–220.
Maman, R. 2014. Idan Hahinukh Haezrahi: Beyn Politika Lehinukh [The Era of Civic Education: Between Politics and Education]. Composed for Dissertation, Under the Direction of Dan Avnon. Jerusalem: The Hebrew University.
Michaeli, N. 2014. Ken Beveit Sifrenu: Maamarim Al Hinukh Politi [Thus in Our School: Essays on Political Education]. Tel Aviv: MOFET Institute, Kibbutzim college, Teachers Union and Kibbutz Hameuhad.
Ministry of Education, Circular Letter. 2016. Order 9.2.3. National Directive for Meaningful Teaching – Political Discourse on Controversial Subjects. Accessed January 8, 2020. https://edu.gov.il/owlheb/ Pages/default.aspx .
Mirra, N., and E. Morrell. 2011. “Teachers as Civic Agents: Toward a Critical Democratic Theory of Urban Teacher Development.” Journal of Teacher Education 62 (4): 408–420. https://doi.org/10. 1177/0022487111409417 .
Muff, A. 2019. Citizenship Education and Identity: A Comparative Study Across Different Schools in Northern Ireland and Israel. Belfast: School of Social Sciences, Education and Social Work Queen’s University Belfast.
Noddings, N., and L. Brooks. 2016. Teaching Controversial Issues: The Case for Critical Thinking and Moral Commitment in the Classroom. New York: Teachers College Press.
Nogueira, F., and A. Moreira. 2012. “A Framework of Civic Education Teacher’s Knowledge.” Procedia[1]Social and Behavioral Sciences 47:1179–1183. ttps://doi.org/10.1016/j.sbspro.2012.06.797.
Pace, J. L. 2019. “Contained Risk-Taking: Preparing Preservice Teachers to Teach Controversial Issues in Three Countries.” Theory and Research in Social Education 47 (2): 228–260. https://doi.org/10. 1080/00933104.2019.1595240 .
Payne, K. A., and W. Journell. 2019. “‘We Have Those Kinds of Conversations Here . . . ’: Addressing Contentious Politics with Elementary Students.” Teaching and Teacher Education 79:73–82. https://doi.org/10.1016/j.tate.2018.12.008.
Pollak, I., A. Segal, A. Lefstein, and A. Meshulam. 2018. “Teaching Controversial Issues in a Fragile Democracy: Defusing Deliberation in Israeli Primary Classrooms.” Journal of Curriculum Studies 50 (3): 387–409. https://doi.org/10.1080/00220272.2017.1397757.
Postman, N. 1982. The Disappearance of Childhood. New York: Delacorte Press.
Prensky, M. 2001. “Digital Natives, Digital Immigrants, Part 1.” On the Horizon 9 (5): 1–5. https://doi. org/10.1108/10748120110424816
Reichert, F., and J. Torney-Purta. 2019. “A Cross-National Comparison of teachers’ Beliefs About the Aims of Civic Education in 12 Countries: A Person-Centered Analysis.” Teaching and Teacher Education 77:112–125. https://doi.org/10.1016/j.tate.2018.09.005 .
Shor, I. 1987. Critical Teaching and Everyday Life. Chicago: Chicago University Press.
Skinner, J. 2012. The Interview: An Ethnographic Approach. London: Routledge.
Strauss, A. L., and J. Corbin. 1994. “Grounded Theory Methodology: An Overview.” In Handbook of Qualitative Research, edited by N. K. Denzin and Y. S. Lincoln, 273–285, Thousand Oaks, CA: SAGE.
Vinnakota, R. 2019. From Civic Education to Civic Learning Ecosystem: A Landscape Analysis and Case for Collaboration. Red and Blue Works. https://rbw.civic-learning.org/wp-content/uploads/2019/ 12/CE_online.pdf .
Zimmerman, J., and E. Robertson. 2017. The Case of Contention: Teaching Controversial Issues in American Schools. University of Chicago Press. https://doi.org/10.7208/chicago/9780226456485. 001.0001
Aloni, N. 2016. “Ptiha Mehahazit [Opening from the Front].” Gilui Daat 10 (Autumn): 139–143.
An, S. 2014. “Preparing Elementary Teachers as Global Citizenship Educatores.” Journal of Education 194 (3): 25–38. https://doi.org/10.1177/002205741419400304.
Archetti, C. 2015. “Terrorism, Communication and New Media: Explaining Radicalization in the Digital Age.” Perspectives on Terrorism 9 (1): 49–59.
Avnon, D. 2006. “Madua Eyn L’democratia Safah Ezrahit Mefutahat? [Why Does Israel Lack
a Developed Civic Language?].” In Sfat Ezrah Biyisrael [Language of the Citizen in Israel], edited by D. Avon, 1–20. Jerusalem: Magnes Press.
Avnon, D. 2016. “Haezrahut Hahadashah: Etnit, Leumit, Rubit [The New Citizenship: Ethnic, National, Majoritarian].” Gilui Da’at 10 (Autumn): 165–178.
Barak, M., and Y. Ofarim. 2009. Hinukh Le-Ezrahut, Ledemocratia, Ulehayyim Meshutafim [Education for Citizenship, Democracy, and Coexistence]. Jerusalem: Van Leer and the Ministry of Education.
Barton, K. C., and L. C. Ho. 2021. Curriculum for Justice and Harmony: Deliberation, Knowledge, and Action in Social and Civic Education. New York: Routledge.
Bekerman, Z., and M. Zembylas. 2017. “Engaging with Religious Epistemologies in the Classroom: Implications for Civic Education.” Research in Comparative & International Education 12 (1): 127–139. https://doi.org/10.1177/1745499917698311.
Bickmore, K. 1999. “Elementary Curriculum About Conflict Resolution: Can Children Handle Global Politics?” Theory and Research in Social Education 27 (1): 45–69. https://doi.org/10.1080/00933104. 1999.10505869 .
Blevins, B., K. LeCompte, and S. Wells. 2016. “Innovation in Civic Education: Developing Civic Agency Through Action Civics.” Theory and Research in Social Education 44 (3): 344–384. https://doi.org/ 10.1080/00933104.2016.1203853.
Castro, A. J. 2013. “What Makes a Citizen? Critical and Multicultural Citizenship and Preservice teachers’ Understanding of Citizenship Skills.” Theory and Research in Social Education 41 (2): 219–246. https://doi.org/10.1080/00933104.2013.783522 .
Cavieres-Fernandez, E. 2014. “Teachers’ Experiences and Teaching Civic Engagement Beyond Self[1]Regarding Individualism.” Teaching and Teacher Education 42:1–10. https://doi.org/10.1016/j.tate. 2014.04.002 .
Clay, K. L., and B. C. Rubin. 2020. “‘I Look Deep into This Stuff Because It’s a Part of me’: Toward a Critically Relevant Civics Education.” Theory and Research in Social Education 48 (2): 161–181. https://doi.org/10.1080/00933104.2019.1680466.
Cohen, A. 2013. Conceptions of Citizenship and Civic Education: Lessons from Three Israeli Civics Classrooms. New York: Colombia University Press.
Cohen, A. 2016. “Maskimim Al Simanei Sheelah: Hinukh Politi Kepedagogia Ezrahit Meshutefet [Agreement on Question Marks: Political Education as a Civic Pedagogy].” Gilui Daat 10 (Autumn): 199–210.
Cohen, A. 2018. “Hinukh Politi Kefiktziya Hinukhit: Teoria, Mediniyut, Praktika [Political Education as an Educational Fiction: Theory, Policy, Practicum].” Gilui Daat 13 (Spring): 111–134.
Cohen, A., and Z. Bekerman. 2021. “The Non-Political Classroom: The (Dis)missed Opportunities of an Israeli Multicultural-Bilingual High School Civics Course.” The Journal of Social Studies Research 46 (2): 111–1222. https://doi.org/10.1016/j.jssr.2021.06.001.
Cooper Geller, R. 2020. “Teacher Political Disclosure in Contentious Times: A ‘Responsibility to Speak up’ or ‘Fair and Balanced’?” Theory and Research in Social Education 48 (2): 182–210. https://doi. org/10.1080/00933104.2020.1740125.
Domine, V. 2011. “Building 21st-Century Teachers: An Intentional Pedagogy of Media Literacy Education.” Action in Teacher Education 33 (2): 194–205. https://doi.org/10.1080/01626620.2011.569457.
Eun, J. Y. 2021. “A Media Criticism-Based Approach for Designing Critical Multicultural Instruction in Social Studies Curricula.” Pedagogy Culture & Society 31 (1): 129–146. https://doi.org/10.1080/
14681366.2021.1891450.Falkner, A., and K. A. Payne. 2021. “‘Courage to Take on the bull’: Cultural Citizenship in Fifth-Grade
Social Studies.” Theory and Research in Social Education 49 (1): 78–106. https://doi.org/10.1080/ 00933104.2020.1831675.
Feuerstein, M. 2016. Medabrim Actualiya: Oryanut Tikshoret [Talking Current Affairs: Media Literacy]. Tel Aviv: Mofet Institute.
Freire, P. 1985. The Politics of Education. Bergin and Garvey. https://doi.org/10.1007/978-1-349-17771-4.
Giroux, H. 1988. Teachers as Intellectuals: Toward a Critical Pedagogy of Learning. Massachusetts: Bergin and Garvey.
Goldberg, T. 2020. “Delving into Difficulty: Are Teachers Evading or Embracing Difficult Histories?” Social Education 84 (2): 130–136.
Gusacov, E. 2022. “Prolegomena to the Discussion on Teaching Controversial Issues.” Studies in Philosophy and Education 41 (4): 425–444. https://doi.org/10.1007/s11217-022-09826-8.
Halperin, E., A. Levi, B. Hameari, A. Almo, E. Nevet, and K. Prodgras. 2016. Mehkar Odot Yahsam Shel Morim Vehorim Lesiah Kontroversali Beveit Hasefer [The Attitude of Teachers and Parents Concerning Discussions About Controversial Issues in School]. Herzliya: Lautman forum for education policy and IDC Herzliya.
Hammersley, M. 2006. “Ethnography: Problems and Prospects.” Ethnography and Education 1 (1): 3–14. https://doi.org/10.1080/17457820500512697.
Hanna, H. 2016. “‘Everyone Has to Find Themselves in the story’: Exploring Minority Group
Representation in the Citizenship Curriculum in Northern Ireland and Israel.” Diaspora,
Indigenous, and Minority Education 10 (2): 84–97. https://doi.org/10.1080/15595692.2015.
1084922.
Harpaz, Y. 2014. “Horaat Hahashivah Hahebet Haideologi [Teaching Thought, the Ideological
Perspective].” Gilui Daat 5 (Spring): 65–92.
Hauver, J., X. Zhao, and J. F. Kobe. 2017. “Performance as Pedagogy: Children’s Trust and the Negotiation of Subjectivities in the Context of Deliberative Dialogue.” Theory and Research in Social Education 45 (3): 293–17.ttps://doi.org/10.1080/00933104.2016.1258349
Hess, D. E. 2009. Controversy in the Classroom: The Democratic Power of Discussion. Routledge.
Hess, D. E., and P. McAvoy. 2015. The Political Classroom: Evidence and Ethics in Democratic Education. New York: Routledge.
Hinrichsen, J., and A. Coombs. 2013. “The Five Resources of Critical Digital Literacy: A Framework for Curriculum Integration.” Research in Learning Technology 21:1–16. https://doi.org/10.3402/rlt.v21.
21334.
Hoffman, T. 2020. Civic Education and Democratic Education in the Education System. Jerusalem: The Israel Democracy Institution.
Journell, W. 2021. “Taking a Reasoned Stance Against Misinformation.” Phi Delta Kappan 102 (5): 12–17. https://doi.org/10.1177/0031721721992559.
Klurfeld, J., and H. Schneider. 2014. “News Literacy: Teaching the Internet Generation to Make Reliable Information Choices.” Brookings Institute 1–25. https://www.brookings.edu/wp-content/uploads/2016/07/Klurfeld-Schneider_News-Literacy_June-2014.pdf .
Knowles, R. T., and A. J. Castro. 2019. “The Implications of Ideology on teachers’ Beliefs Regarding Civic Education.” Teaching and Teacher Education 77:226–239. https://doi.org/10.1016/j.tate.2018.10.009 .
Knowles, R. T., and C. H. Clark. 2018. “How Common is the Common Good? Moving Beyond Idealistic Notions of Deliberative Democracy in Education.” Teaching and Teacher Education 71:12–23. https://doi.org/10.1016/j.tate.2017.12.002 .
Kremnitzer, M. 2016. “Kakhah Lo Bonim Hinukh Leezrahut, O: Hametziut Olah Al Kol Dimayon [This is Not How You Build Education to Citizenship, Or: Reality Surpasses All Imagination].” Gilui Daat 10 (Autumn): 211–220.
Maman, R. 2014. Idan Hahinukh Haezrahi: Beyn Politika Lehinukh [The Era of Civic Education: Between Politics and Education]. Composed for Dissertation, Under the Direction of Dan Avnon. Jerusalem: The Hebrew University.
Michaeli, N. 2014. Ken Beveit Sifrenu: Maamarim Al Hinukh Politi [Thus in Our School: Essays on Political Education]. Tel Aviv: MOFET Institute, Kibbutzim college, Teachers Union and Kibbutz Hameuhad.
Ministry of Education, Circular Letter. 2016. Order 9.2.3. National Directive for Meaningful Teaching – Political Discourse on Controversial Subjects. Accessed January 8, 2020. https://edu.gov.il/owlheb/ Pages/default.aspx .
Mirra, N., and E. Morrell. 2011. “Teachers as Civic Agents: Toward a Critical Democratic Theory of Urban Teacher Development.” Journal of Teacher Education 62 (4): 408–420. https://doi.org/10. 1177/0022487111409417 .
Muff, A. 2019. Citizenship Education and Identity: A Comparative Study Across Different Schools in Northern Ireland and Israel. Belfast: School of Social Sciences, Education and Social Work Queen’s University Belfast.
Noddings, N., and L. Brooks. 2016. Teaching Controversial Issues: The Case for Critical Thinking and Moral Commitment in the Classroom. New York: Teachers College Press.
Nogueira, F., and A. Moreira. 2012. “A Framework of Civic Education Teacher’s Knowledge.” Procedia[1]Social and Behavioral Sciences 47:1179–1183. ttps://doi.org/10.1016/j.sbspro.2012.06.797.
Pace, J. L. 2019. “Contained Risk-Taking: Preparing Preservice Teachers to Teach Controversial Issues in Three Countries.” Theory and Research in Social Education 47 (2): 228–260. https://doi.org/10. 1080/00933104.2019.1595240 .
Payne, K. A., and W. Journell. 2019. “‘We Have Those Kinds of Conversations Here . . . ’: Addressing Contentious Politics with Elementary Students.” Teaching and Teacher Education 79:73–82. https://doi.org/10.1016/j.tate.2018.12.008.
Pollak, I., A. Segal, A. Lefstein, and A. Meshulam. 2018. “Teaching Controversial Issues in a Fragile Democracy: Defusing Deliberation in Israeli Primary Classrooms.” Journal of Curriculum Studies 50 (3): 387–409. https://doi.org/10.1080/00220272.2017.1397757.
Postman, N. 1982. The Disappearance of Childhood. New York: Delacorte Press.
Prensky, M. 2001. “Digital Natives, Digital Immigrants, Part 1.” On the Horizon 9 (5): 1–5. https://doi. org/10.1108/10748120110424816
Reichert, F., and J. Torney-Purta. 2019. “A Cross-National Comparison of teachers’ Beliefs About the Aims of Civic Education in 12 Countries: A Person-Centered Analysis.” Teaching and Teacher Education 77:112–125. https://doi.org/10.1016/j.tate.2018.09.005 .
Shor, I. 1987. Critical Teaching and Everyday Life. Chicago: Chicago University Press.
Skinner, J. 2012. The Interview: An Ethnographic Approach. London: Routledge.
Strauss, A. L., and J. Corbin. 1994. “Grounded Theory Methodology: An Overview.” In Handbook of Qualitative Research, edited by N. K. Denzin and Y. S. Lincoln, 273–285, Thousand Oaks, CA: SAGE.
Vinnakota, R. 2019. From Civic Education to Civic Learning Ecosystem: A Landscape Analysis and Case for Collaboration. Red and Blue Works. https://rbw.civic-learning.org/wp-content/uploads/2019/ 12/CE_online.pdf .
Zimmerman, J., and E. Robertson. 2017. The Case of Contention: Teaching Controversial Issues in American Schools. University of Chicago Press. https://doi.org/10.7208/chicago/9780226456485. 001.0001