איך לחנך ילדים מאושרים במציאות אומללה? בהוטן מלמדת לקח חשוב
תמיר, י' (2024). איך לחנך ילדים מאושרים במציאות אומללה? בהוטן מלמדת לקח חשוב. "הארץ", 11 ביולי
המכללה האקדמית בית ברל מצטרפת לרשת שהקימה מדינת בהוטן במזרח אסיה, המפתחת את לימודי האושר, ותקיים בשנים הקרובות קשרי חילופין וסדנאות עם המוסדות הבולטים בממלכה העוסקים באושר ובמיינדפולנס. זאת, בתקווה שההמשגה החדשה של הערכת איכות החינוך תיקלט גם בישראל – לא רק אצל אנשי החינוך אלא גם בקרב מקבלי ההחלטות, וכתוצאה מכך ישקיעו מאמצים ומשאבים בשיפור הרווחה הכוללת של הלומדים. נשיאת המכללה, פרופ' יולי תמיר, חזרה מביקור לימודי בבהוטן, וחלקה מרשמיה בעיתון "הארץ". לפניכם תקציר הדברים:
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אושר
מדד חדש מבית ה–OECD שיצא לדרך לפני שנה נקרא "PISA Happy Life Dashboard", והוא מוחל בהדרגה על כלל המדינות המשתתפות בארגון. המדד כולל תשעה משתנים, שמהדהדים בחלקם את מדד האושר הבהוטני:
- הישגים אקדמיים (שאותם אנו מודדים כבר שנים).
- רווחה פסיכולוגית: המידה שבה התלמידים חווים רגשות חיוביים — עד כמה הם שבעי רצון מחייהם ומרגישים שחייהם בעלי מטרה ומשמעות.
- רצון ויכולת להשפיע על חייך: מידת רצונם של התלמידים להשפיע לטובה על מהלך חייהם וחיי הסובבים אותם, באמצעות הצבת מטרות ופיתוח חשיבה ביקורתית.
- חוסן: מידת האמון שיש לתלמידים בעצמם וביכולתם להתמודד עם מצבי לחץ.
- מעורבות בבית הספר: מידת הערך שתלמידים מקנים לזמן השהייה שלהם בבית הספר, וכמה הם משקיעים בלימודים כדי להגיע לתוצאות טובות.
- טיב היחסים הקהילתיים: היקף ואיכות הרשתות החברתיות שהתלמידים מעורבים בהן — כמה הם חשים מקובלים על ידי חבריהם, משפחתם ומוריהם.
- איזון בין לימודים לפנאי: יצירת שיווי משקל בין לימודים לתרבות, ספורט ואירועים חברתיים ותרבותיים.
- רווחה אישית וכלכלית: האם לילדים יש תנאים בסיסיים, כגון קורת גג, מזון, שולחן ללמוד וכו', המאפשרים להם ללמוד.
- פתיחות למגוון: עד כמה התלמידים פתוחים ליצירת קשר משמעותי ומכבד עם אנשים מתרבויות אחרות, וללמוד ולהכיר את שפתם ותרבותם.
אף שאיסוף הנתונים רק החל, כבר בשלב זה עולה שדנמרק מתמקמת גבוה בכל המדדים. טוב להיות מדינת רווחה נורדית. סינגפור כמעט מושלמת במדדים האקדמיים, אך חלשה בחוסן וברווחה. וישראל? הנתונים עלינו אינם מלאים, משום שהציבור החרדי אינו משיב על שאלוני פיז"ה. צריך אם כן להניח שבחלק ניכר מהמדדים, המצב בפועל בישראל גרוע יותר מהציון שקיבלה (שמשקף ניקוד בין 1 ל–10). שני נתונים מדאיגים במיוחד. הפתיחות בישראל למגוון נמוכה במיוחד — 4, וכך גם במדד האיזון בין לימודים ופנאי — 3.5.
מנגד, ישראל חזקה במיוחד בתחושת הרצון ויכולת הפעולה של הילדים (9). נתון מפתיע במיוחד הוא הציון הגבוה יחסית ברווחה הכלכלית של ילדים (קצת יותר מ–8), שעומד בסתירה לנתונים על עוני ועל פערים מעמדיים (ואולי כדברי נתניהו, "בניכוי החרדים והערבים" מצבנו מצוין). שלייכר מה–OECD הוא הראשון להודות בכך שהמדד עדיין נמצא בראשית דרכו, ושיש לשפר את דרכי המדידה והערכה וכן את המדיניות הנגזרת ממנו.
העובדה שמגוון של משתנים נאסף ומפורסם עשויה לגרום לשינוי משמעותי בדרך שבה מדינות מתייחסות לרווחת הילדים והמורים. אף ראש ממשלה לא רוצה להסביר לעמו למה מערכת החינוך מאמללת את ילדיה או לא מקנה להם חוסן וכלים חברתיים. כדי שהמהפך הזה יצליח חשובה התמדה — להמשיך להציג לכל מדינה ומדינה את חולשותיה, ולהבהיר כי חוסן של מדינה אינו קשור רק ליכולות האקדמיות של התלמידים.
אשמח לשמוע על הזדמנויות מעשיות להצטרף למסע החשוב הזה
דורית רוזנפלד
Rosenfeld.dorit@gmail.com
0522953493