חקירת אנימציות שיצרו תלמידים בשילוב עם פדגוגיה ייצוגית ככלי ללימוד כימיה

Yaseen, Z. and Aubusson, P. (2020). Exploring student-generated animations, combined with a representational pedagogy, as a tool for learning in chemistry. Research in science and education, 50, 529-548

אנימציות המייצגות השקפות על מצבי חומר סיפקו כלי שבאמצעותו ניתן לחקור למידה בסדרת שיעורים. המחקר יושם עם תלמידי תיכון בכיתה י"א. לאחר שתלמידים בכיתה י"א יצרו, הציגו ודנו באנימציות שמציגות את תפישתם על מצבי חומר, הם צפו באנימציות שיצרו מומחים וביקרו אותן. לאחר מכן הם רואיינו על תהליך ההוראה-למידה. רוב התלמידים (91%) דיברו בחיוב על שיעורי דיון המשך, ואמרו שהתפיסות הקודמות שלהם והבנתם את מצבי החומר השתפרו. הם הסבירו שהם זיהו כמה תפיסות חלופיות, שבהן החזיקו לגבי מצבי חומר והסבירו כיצד השתנו תפיסותיהם. הם דיווחו שתהליך ההוראה/למידה עזר להם לפתח הבנה עמוקה יותר של מצבי החומר המשתנים.

ממצאים:

השגיאות והפגמים בהנפשות שנוצרו על ידי תלמידים יוצרים מוקד ללמידה. כתוצאה מכך, אנימציות גרועות יחסית שיצרו תלמידים עשויות להיות גירויים טובים יותר ללמידה מאשר אנימציות שיצרו מומחים. המטרה בעבודה עם אנימציה בפדגוגיה ייצוגית לא צריכה להיות לשכלל את האנימציה כשלעצמה, אלא להשתמש באנימציות כדי לאפשר למידה. חוסר ההתאמה, אי הדיוקים והכשלים בהנפשות שנוצרו על ידי תלמיד אִפשרו את תהליך הלמידה, ללא קשר לשאלה אם אלה נבעו מהמשגות לא מדויקות של תלמיד או מחוסר יכולת להציג תפיסות בצורה ברורה בעת השימוש בתוכנת האנימציה. מצד שני, יש כמה מאפיינים של ייצוגים שהיה קשה מאוד לתלמידים להנפיש, כמו חלקיקים מתנגשים, והיעדר תכונות כאלה עלול לגרום להתעלמות מהיבטים חשובים של הבנה מדעית בדיונים ללא התערבות ישירה מצד מורה.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אנימציות