קידום מוכוונות-עצמית בלמידה לפי מערך סדור

McTighe, J. & Tucker, C. (2022). Developing self-directed learners by design. Educational Leadership, 80, 3, 58-65

על בתי הספר כיום מוטל להכין את תלמידי המחר לעולם דינמי, בלתי-צפוי ומרושת אשר מנווט ונשלט על ידי טכנולוגיות חדשניות, בינה מלאכותית וזירות מקוונות. בבוא היום, יצטרכו התלמידים להניע תהליכים ולנהל פרויקטים בכוחות עצמם. לכן, מורים ומנהלים צריכים לקדם יכולות של למידה לאורך החיים ומוכוונות אוטונומית. זאת, ניתן יהיה לעשות בעזרת הישענות על ארבע הפעולות המנחות המוצגות להלן:

1) קדמו מוכוונת-עצמית בלמידה

כישורי למידה אוטונומית והכוונה-עצמית אינם מתפתחים על ידי התלמידים בעצמם או באופן אוטומטי. אלא, יש להציבם כחזון חינוכי ולהטמיעם כחלק מגישה פדגוגית הוליסטית וסדורה שמיושמת על ידי סגל ההוראה בכללותו, החל ממורי החינוך הגופני, האזרחות, ההיסטוריה והמדעים וכלה במחנכים, ביועצים החינוכיים ובמנהל בית הספר.

2) זהו את המיומנויות הדרושות למוכוונת-עצמית בלמידה

כדי לטפח תלמידים חושבים אשר חותרים לפתרון בעיות באופן עצמאי, יש ללמדם להציב מטרות, לתכנן לטווח הארוך, להתמודד עם קשיים, לבצע שינויים והתאמות תוך כדי תנועה ולהרהר בתוצאות המושגות. את המיומנויות האלו חשוב ללמד באופן מופשט ומובן, ובאופן המותאם לשכבת הגיל. כך, למשל, למדו את התלמידים להציב לעצמם מטרות, בלימודים ובחיים האישיים, ודונו עמם בצעדים הדרושים להגיע למטרה, בזיהוי המשאבים והכלים הדרושים למשימה, בהשגת גיבוי, בקבלת משוב ובניטור ההתקדמות.

המורים יכולים להעביר את האחריות לתלמידים ולאפשר להם להתנסות בניהול זמן, ניהול פרויקטים, ניצול משאבים, מנהיגות והובלה. או אז, כאשר תלמידים צוברים ביטחון, מציבים לעצמם מטרות ומנהלים מיזמים, יש לעודד אותם לבחון את התקדמותם בראי ביקורתי ולשאול עצמם, באופן פרטני, זוגי או בקבוצת דיון, את השאלות הבאות:

1. כמה התקדמתי לקראת המטרה? האם השגתי אותה?
2. האם דרושים שינויים והתאמות כלשהן?
3. אילו פעולות, אסטרטגיות, כלים או משוב עזרו במיוחד?
4. באילו אתגרים או חסמים נתקלתי? כיצד התמודדתי עמם?
5. מה אפשר לעשות שונה בפעם הבאה?

3) נצלו הזדמנויות לקידום מוכוונת-עצמית בלמידה

סביר להניח שהתלמידים לא יחדדו את יכולות המוכוונות העצמית אם לא יתרגלו אותה. אולם, במרבית בתי הספר, מערכי השיעור הם מבוססי-מורה והם פוגמים, בעקיפין, בפוטנציאל הלמידה העצמאי של התלמידים. כדי להעצים תלמידים ולקדם מוכוונות-עצמית בלמידה, על המורים לעודדם למעורבות ולאפשר להם לבחור את אופני, תהליכי ותוצרי הלמידה ואפילו את התכנים.

כדי להניע תלמידים למעורבות אפשר להציע מספר דרכי לימוד חלופיות ולברר כיצד היו מעדיפים ללמוד? למשל, ללמוד על אירוע היסטורי דרך דיבייט, פודקאסט, סרטון או סרט תעודה או להכיר מושג ביולוגי בעזרת המחשה תלת מימדית, ביקור במעבדה או תרשים. אמנם, דרכי הוראה חלופיות וחדשניות מצריכות זמן ומשאבים. אך, בכוחן להפיח בתלמידים מוטיבציה, להניע למעורבות ולהוביל להישגיות (Anderson et al., 2019).

4) החליפו תפקידים בין המורה לבין התלמידים

בכיתה אשר מקדשת מוכוונת-עצמית בלמידה, התלמידים הינם אינדיבידואליסטים ופעלתנים. הם מתכננים מערכי שיעור, מעריכים את תוצריהם ומקבלים החלטות. מנגד, המורה זונח את תפקידו כמרצה המעביר מידע באופן חד-כיווני, ומתמקד בהנחיה, מישוב ותמיכה. בטווח הארוך, האוטונומיה הזאת יכולה להקנות לתלמידים כישורי הכוונה והנעה עצמית בהם יוכלו להשתמש בעולמות התעסוקה, הטכנולוגיה, האקדמיה והמשפחה.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים