מורים עם קשיי כתיבה: תפקוד אקדמי ומקצועי
הר צבי, ש' ועמיתים (2021). מורים עם קשיי כתיבה: תפקוד אקדמי ומקצועי. במעגלי חינוך: מחקר, עיון ויצירה, 10
הכתיבה היא כלי עבודה מרכזי של מורים. הם נדרשים לכתוב סיכומים על הלוח, משובים לתלמידים, הערות במחברת, הודעות להורים ולתלמידים ודו"חות של המערכת.
הפרעה ספציפית בכתיבה היא שם חדש למושג לקות למידה בכתיבה והיא כוללת הפרעות בכישורי כתיבה ידנית, כתיב והבעה בכתב. מורים עם קשיי כתיבה מהותיים הם חלק מאוכלוסיית לקויי הלמידה. בנוסף לקשיי הכתיבה, הם חווים קשיים אישיים ומקצועיים בתהליך ההוראה, קשיים רגשיים וקשיים חברתיים. קשיים אלה עלולים להקרין על תהליך הלמידה המיטבי של תלמידיהם. על מנת להצליח בעבודתם, הם זקוקים לתמיכה.
המחקר הנוכחי בחן את החוויות האותנטיות של מורים המתמודדים עם קשיי כתיבה (כתיבה ידנית וכתיב) במטרה להציע דרכים שיסייעו בתהליך הכשרתם והעסקתם במערכת החינוך. במחקר השתתפו 20 מורים שרואיינו בראיון עומק. מורים אלו לומדים במסלול לחינוך מיוחד בלימודי ההמשך בשתי מכללות במרכז הארץ כהרחבת הסמכה או כהסבה מקצועית להוראה.
ממצאים
התמודדות עם קשיי הכתיבה בתחום המקצועי
ממצאי הראיונות מלמדים על ארבעה סגנונות התמודדות של מורים עם קשיי כתיבה:
- התמודדות ישירה ופעילה: סגנון התמודדות זה נובע מהבחירה להתמודד עם הכתיבה, ובמקרים רבים אף ללמד מקצועות רבי מלל. סגנון התמודדות זה בא לידי ביטוי בעבודה מכוונת ומתמשכת על שגיאות הכתיב והכנה מראש של כל המילים שהמורה ישתמש בהן בשיעור. מורים אלה מכינים בעצמם את מערכי השיעור, כולל מצגות כתובות ובודקים את עצמם היטב לפני השיעור. יש מביניהם שנעזרו בקורס אוריינות או במורה פרטית.
- התמודדות ישירה וסבילה: לסגנון התמודדות זה שייכים המורים שאומנם עסקו במקצועות שמכילים מלל, אולם חיפשו אנשים בסביבתם שיכתבו במקומם (למשל, סייעת או מורה נוספת הנמצאת בכיתה).
- התמודדות עקיפה ופעילה: סגנון התמודדות זה מייצג את רצון משתתפי המחקר להיות מורים ולהשפיע על תלמידיהם, אבל באמצעות מקצועות שאינם כרוכים בכתיבה, כמו אומנות, בישול, נגרות ומתמטיקה.
- התמודדות עקיפה סבילה: סגנון זה מתבטא בהימנעות והתחמקות מקסימלית מכתיבה ומציאת סיבות להימנעות זו. הימנעות מכתיבה מחייבת שימוש באסטרטגיות חילופיות, כמו כתיבה בנקודות או שימוש בזיכרון. מורים אלה חוששים לחשוף את הקושי ולבקש עזרה.
דרכי תמיכה וסיוע למורים עם לקות כתיבה
מערכת ההכשרה האקדמית. מבחינת התמיכה הרגשית, המרואיינים ציינו כי לראשי המגמות השפעה רבה על ההכלה של סטודנטים עם לקויות למידה במוסד אקדמי. הם ציינו את החשיבות הרבה שיש ב”כתובת”, שאליה יוכלו לפנות לשם קבלת מענה לצרכים הרגשיים שלהם בתוך תהליך הלמידה בצל הלקות. לצד עדויות על תמיכה והבנה, היו עדויות על חוויות של דחייה וחוסר הבנה מצד המערכת.
בתחום הדידקטי-פדגוגי, המרואיינים דיווחו שבמהלך ההכשרה רכשו ידע חדש וייחודי על הכתיבה, שכלל אסטרטגיות למידה. לדברי המרואיינים, הם ייתרמו משימוש במחשב במבחן, שימוש בציוד עזר, צמצום החומר, חלוקת החומר למספר יחידות והיבחנות על כל אחת בנפרד וכן התעלמות משגיאות הכתיב במתן ציון.
מערכת החינוך כמקום עבודה. בראיונות הייתה התייחסות מועטה אל התמיכה המעשית מצד המערכת הבית ספרית. היעדר התייחסות לתמיכה מעשית-אינסטרומנטלית מעידה על חלל ריק שיש למצוא לו פתרונות. הפתרון היחיד שצוין היה סיוע מצד איש צוות נוסף בכיתה. נוכחות של כוח עזר (כמו סייע/ת או מורה נוסף) יכולה להיות מקור לתמיכה וסיוע עבור מורים עם לקות למידה.
המלצות
קיים צורך במערך תמיכה שיסייע למורים עם לקויות למידה להשתלב בצורה מיטבית במערכת החינוך. להלן המלצות יישומיות:
- הקמת מרכזי תמיכה למורים עם קשיי כתיבה ומינוי אנשי מקצוע המתאימים לליווי ולתמיכה רגשית ומקצועית, במיוחד בתחילת דרכם המקצועית.
- יצירת סביבה תומכת בתוך מערכת החינוך, למשל באמצעות קבוצות שיעניקו תמיכה רגשית ויסייעו במציאת דרכי התמודדות מיטביות.
- קיום השתלמויות למנהלים ולמורים לשם חידוד המודעות בנוגע למורים עם לקויות למידה ולפתח דרכים יעילות לשילובם ולהשתלבותם בבתי ספר.
- על מורים עם לקויות למידה מוטלת האחריות לבקש את העזרה שהם זקוקים לה. כדי שמורים יהיו פתוחים וכנים ויוכלו לדבר על הקשיים האובייקטיביים, נדרשת הבנה והכלה לא שיפוטית מצד המערכת.
- נדרשת חקיקה הולמת שלא רק תגן על זכות האנשים עם לקויות למידה להיות מורים, אלא תספק תקצוב מתאים למתן תמיכה וסיוע מצד מערכת החינוך.