יוזמה לקידום לימודי שלום בתואר ראשון בחינוך

Ali, N.H. & Hussain, N. (2021). An Initiative to Introduce Peace Education in B.Ed. (Hons) Program. Bulletin of Education & Research. 43, 1, 229-246

חינוך לשלום מוגדר כאמצעי פדגוגי לרכישת ידע, לפיתוח ערכים ולהקניית מיומנויות אישיות, חברתיות ופוליטיות ליישוב סכסוכים. בזרם חינוכי זה לומד ומתנסה הפרט בתהליכים הבאים:

1. התמודדות עם מידע טעון מבחינה גזעית, דתית, לאומית או אידיאולוגית;
2. הבנת שורשי ונגעי תופעת האלימות;
3. למידה על החשיבות של חתירה לשלום;
4. ויסות רגשות, התרחקות ממריבות והפחתת אגרסיות;
5. קידום זכויות אדם.

חוקרי חינוך מסכימים כי לימודי שלום יכולים לתרום לסטודנטים להוראה ולעתיד החברה. לאור העובדה שסטודנטים לחינוך הינם מורי ומחנכי העתיד, הנחלה והטמעה של ערכי שלום עשויה להיות חשובה כפליים. בתוך כך, לימודי שלום אינם מסתכמים בהעברת מידע בלבד. אלא, חשוב להוביל את מורי העתיד להתעמק בסוגיות כמו אי-שוויון מגדרי, אפליה, גזענות, יישוב סכסוכים וחינוך לאזרחות. לשם כך, על מוסדות ההכשרה האקדמיים יהיה לקדם התמחויות, סדנאות, סמינרים, כנסים ומסלולי לימוד בהם יועלו לדיון רעיונות כמו גזענות, זכויות אדם, מלחמה ושלום ושוויון.

בפועל, אפשר לשלב חינוך שלום בתוכניות לימודים, בקורסים עיוניים וביחידות לימוד בדרכים הבאות:

1. ניתוח תרחישים ותסריטים;
2. למידת סיפורים, כתיבתם ושינויים;
3. דיונים כיתתיים;
4. צפייה בסרטים בנושאי שלום וקונפליקט;
5. התחבטות בדילמות מוסריות;
6. כתיבת יומן אישי.

במקביל, על מוסדות ומחלקות ההכשרה לספק למרצים את הכלים לפתח ולהעשיר את היכולת, הידע והמיומנויות הדרושות להובלת שיעורים מאתגרים שכאלו. במקביל, במהלך השנה הראשונה ללימודים, יש לאפשר לסטודנטים להתוודע לחינוך לשלום בעזרת מערכי שיעור, פרויקטים קבוצתיים, סמינרים, מחקרי פעולה ועוד.

לימודי שלום: אתגרים וחסמים

עבור מרצה המתבקש לייצר בכיתה אקלים של הקשבה, פתיחות, סובלנות וחתירה לשלום, מדובר במשימה קשה מאוד, והוא צפוי להתמודד עם הקשיים הבאים:

1) לימודי שלום עדיין אינם מיושמים בתיכונים או במוסדות הכשרה להוראה. אי לכך, חלק מן סטודנטים הצעירים נכנס לשערי ההשכלה הגבוהה ללא כלים לדון בסוגיות של אידיאולוגיה, אתיקה, מוסר, חיים ומוות.

2) משרדי הממשלה לא בהכרח ששים להתמודד עם סוגיות רגישות יתר-על-המידה ואינם סבורים, בהכרח, שמורים ומרצים צריכים להיות שליחים של שלום בין עמים.

3) מבחינה פדגוגית ומחקרית, חסרים חומרים בנושא פיתוח והטמעה של תוכניות לימודים ומערכי שיעור בתחום לימודי השלום.

4) הסטודנטים עצמם, ולעיתים אף הוריהם, נוטים לסלוד מעיסוק מורחב בסוגיות של שלום ומלחמה במהלך לימודי ההכשרה.

מתודולוגיה

מחקר פעולה זה שאב מידע מקבוצות מיקוד ומראיונות עומק שנערכו עם ארבעה מרצים ו-30 סטודנטים בפקיסטן. קבוצות המיקוד והראיונות נערכו לפני ואחרי קורס סמסטריאלי (שגובש במיוחד עבור המחקר) בנושא: לימודי שלום. בתוך כך, החסמים, ההערות והתובנות של הסטודנטים והמרצים שהתראיינו שימשו כבסיס לשיפור הקורס בעתיד.

כולם מדברים על שלום?

על אף ההיסטוריה המדממת של פקיסטן, יחסיה המתוחים, החשדניים והעוינים עם שכנתה הודו והתרומה הפוטנציאלית לדורות העתיד, לימודי שלום אינם קיימים בלימודי ההכשרה להוראה. לא זו בלבד, בשלב זה לא נעשים מאמצים לקדם את לימודי השלום – לא כתוכנית לימודים ולא כקורס.

עבור מרצים שהנחו קורס של לימודי שלום, האתגר המרכזי היה קושי בניהול זמן ובהתקדמות בסילבוס. זאת, בעיקר בשל חוסר הידע מצדם של הסטודנטים והצורך להשלים עבורם פערים. כמו כן, בשל הגיוון הדתי-מסורתי-חברתי-תרבותי בפקיסטן, נמצא שנושא הלימוד עורר התנגדויות, מחלוקות וויכוחים כיתתיים.

לצד זאת, ממצאים מעודדים עלו מקבוצות הדיון שהתקיימו לאחר השלמת הקורס. או אז, סטודנטים חשו שינוי תפיסתי ותודעתי, ראו בחתירה לשלום ערך עליון ואף סברו כי לימודי השלום יכולים לתרום להם ברמה האישית. כלומר, ביישוב סכסוכים בזירה הביתית, הזוגית, המשפחתית והחברתית. הרי, הסטודנטים ספגו ערכי שלום, התוודעו לשורשי ונגעי האלימות, נחשפו לעקרונות הדמוקרטיה, למדו להעריך את זכויות האדם והבינו כמה חשוב לחיות בסביבה שלווה והרמונית.

לסיום, המרצים יכולים להוות מודל לחיקוי ומבשרי שינוי, ולכן יש להם תפקיד מרכזי בחינוך הסטודנטים והנחייתם. לפי המרצים, לקורס הייתה השפעה חיובית על התנהגות הסטודנטים שהפגינו עניין, התלהבות ואף התנהגות נאותה. בנוסף, הקורס הניע מרצים לחשיבה ביקורתית ואפשר להם להרהר ולבחון מחדש את סט הערכים והאמונות שלהם.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך לשלום