ואף על פי כן, נוע ננוע – חתירה למצוינות בימי קורונה

 מנשקו, י' (2021). "ואף על פי כן, נוע ננוע – חתירה למצוינות בימי קורונה". בתוך: ביטאון מכון מופ"ת 66

עיקרי הדברים:

• יש לקטוע את מעגל הקסמים של היעדר ציפיות, המוביל להיעדר מוטיבציה הפוגע בהישגים לימודיים וחוזר חלילה
• העצמת תחושת המסוגלות של תלמידים בתחום אחד יכולה להגביר את תחושת המסוגלות וההישגים שלהם גם בתחומים אחרים.
• הולכות ורווחות הגישות הרואות במצוינות ובהצטיינות היבטים נוספים מעבר להשוואה של הלומד עם בני גילו
• בבית הספר פועלת מערכת השיעורים הנדרשת לפי חוק במשרד החינוך, אך בנוסף מתנהלת בו מערכת שיעורים נוספת ומסועפת של שיעורי מצוינות

זה יותר מעשור פועל בבית הספר היסודי "גבים" בבאר שבע מודל פדגוגי ייחודי המחנך למצוינות שמטרתו לשבור את הקשר בין ההישגים הלימודיים של תלמידיו ובין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את משפחותיהם.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא טיפוח מצוינות

 התפישה החינוכית של בית הספר רואה בכל תלמיד פוטנציאל של הצטיינות, והיא חותרת, יחד עם התלמידים וההורים, לממש את הפוטנציאל הזה במלואו.

מאמר זה מתאר את הנחות היסוד שבבסיס המודל ואת ארבעת המרכיבים המרכזיים בדרך פעולתו.

בית הספר גבים: דירוג סוציואקונומי נמוך ועבר של היעדר שאיפות וציפיות

בית הספר כולל כ-23% משפחות מהקהילה האתיופית וכ-58% משפחות עולות מחבר העמים לשעבר, ותיקים ועולים חדשים. מדד הטיפוח של בית הספר, 9.16 (מדד 10 הוא הקשה ביותר), יכול ללמד על המאפיינים הסוציואקונומיים של המקום.

אחד המאפיינים הבולטים של אוכלוסיית התלמידים היה ציפיות נמוכות והיעדר שאיפות של הילדים מעצמם ומבית הספר ושל הורי התלמידים מילדיהם, מבית הספר וממערכת החינוך. כתוצאה מכך נפגעה המוטיבציה של התלמידים ללמוד ולהתקדם, והישגיהם הלימודיים נפגעו.

כדי לקטוע את מעגל הקסמים של היעדר ציפיות, המוביל להיעדר מוטיבציה הפוגע בהישגים לימודיים וחוזר חלילה, נדרש צוות בית הספר לחשיבה אחרת, מחוץ לקופסה.

העלאת ציפיות כנבואה שמגשימה את עצמה

המטרה שהציב לעצמו הייתה לבנות סביבה חינוכית חדשה, מאפשרת, כזו שתוביל את התלמידים ואת הוריהם לפתח ציפיות גבוהות ולפעול למימושן.

לדברי אחת התלמידות בבית הספר, "עוד לפני ששמעו את קולי, כבר המורה לאתלטיקה זיהה שיש לי כישרון, ולכן המחנכת שלי שלחה ועודדה שאתקבל לקבוצת מצוינות ספורט... הרגשתי שלבית הספר חשוב שאני אצליח. ואגלה לך סוד, לפעמים רציתי להצליח יותר בשביל בית הספר מאשר בשביל עצמי".

לימים זכתה אותה תלמידה בחמש מדליות זהב כאלופת ישראל בזריקת כדור הוקי ובריצה. במהלך לימודיה ביסודי הצליחה להתקבל גם לקבוצת מצוינות אקדמית – מצוינות כתיבה - ושיפרה את הישגיה, ובהמשך התקבלה גם לקבוצת מצוינות בתיכון. כיום (ב-2021) היא אלופת ישראל בהטלת כידון. 

סיפורה של התלמידה מובא במאמר במטרה לתמוך בהנחת היסוד בית הספר: העצמת תחושת המסוגלות של תלמידים בתחום אחד יכולה להגביר את תחושת המסוגלות וההישגים שלהם גם בתחומים אחרים.

הקשר בין מעמד סוציואקונומי להישגים בחינוך

מחקרים מלמדים על קשר הדוק בין מעמד סוציו-אקונומי לבין איכות ההישגים במערכת החינוך (Berkowitz et al., 2017). קשר זה הוכח לאורך עשרות שנים ומצביע בבירור על כך שהמשתנה המנבא בצורה מדויקת ביותר פערים בחינוך הוא נתוני השכלת הורים והרקע-הסוציו-אקונומי שממנו התלמידים מגיעים (Cahan et al., 2017). משמעות הדבר היא שהפרדה בין בתי ספר על בסיס סוציו-אקונומי עלולה לגרום לאי-שוויון חינוכי (וכלכלי) מתמשך .(Mayer, 2002)

 ישראל היא בין המדינות המובילות ב-OECD במידת אי-השוויון בין תלמידיה בהישגים (בלס, 2020).

מהי הצטיינות? כמה גישות שונות

הבסיס לאיתורם ולהגדרתם של תלמידים כמצטיינים הוא יכולותיהם ביחס ליכולות של שאר בני גילם. מנגד הולכות ורווחות הגישות הרואות במצוינות ובהצטיינות היבטים נוספים מעבר להשוואה של הלומד עם בני גילו.

כשר (2003) למשל מציג סולם הצטיינות המונה חמישה היבטים שבהם האדם יכול להצטיין:

1. הצטיינות התפתחותית (יחסית לעצמו)
2. הצטיינות השוואתית (יחסית לאחרים)
3. הצטיינות כישורית (מיצוי יכולת, התקרבות מרבית אל קצה גבול היכולת האישית)
4. הצטיינות מהותית (הרף העליון של הביצוע הרצוי על פי סטנדרטים מוסכמים בתחום)
5. הצטיינות טהורה (הצטיינות המורכבת מארבעת השלבים הקודמים וממידות אישיותיות הכוללות את מידת האומץ להצטיין ואת מידת הצניעות).

גישה אחרת מודדת מצוינות לא רק על פי התוצר או ההישג, אלא גם על פי הדרך שנבחרה והתהליך שבאמצעותו הגיע האדם ליעדו. בהתאם לגישה זו בן-חורין (2009) מגדיר כי "מצוינות היא מצב או הלך רוח שבו אדם שואף לעשות את הטוב ביותר שהוא מסוגל לעשות, בדרך הטובה ביותר, מתוך מוטיבציה פנימית ומתוך תפיסה ערכית בכדי להגיע לתוצרים או לביצועים איכותיים" (עמ' 1).

התפישה התהליכית של הצטיינות, ששמה דגש על הדרך ולא רק על התוצר או ההישג, אומצה בחום על ידי מערכת החינוך משום שהיא מאפשרת לקבוע קריטריונים למצוינות, לטפח ולחנך למצוינות ובעיקר היא פתוחה ומזמינה את כולם להשתתף ולחתור למצוינות. בגישה זו נתפשת ההצטיינות כתהליך וכהתפתחות אישית.

אנשים בעלי נטייה למצוינות מציבים לעצמם מטרות וחותרים להגשימן. בשאיפות שלהם הם מגלים סקרנות, יצירתיות, מוטיבציה, מסוגלות, קבלת אחריות, נחישות ועוד.

מצוינות היא דרך או מסע שבו כל קושי מהווה לא מכשול אלא אתגר שמתמודדים איתו. בהתמדה בחתירה למצוינות מפתחים תחושה של מסוגלות ומוטיבציה, רוכשים מיומנויות נוספות שבסופו של דבר מובילות להצטיינות.

תפישה כזו של מצוינות מאפשרת מרחב תמרון רב לצוות הבית-ספרי שבמסגרתו ניתן להנחות את התלמידים לעבר השגת היעדים שהם וסביבתם הציבו לעצמם.

המודל הבית-ספרי לטיפוח מצוינות

המאמר מתאר את המודל הייחודי שפותח בבית הספר "גבים" ואת העדכונים וההתאמות שנעשו בו על מנת לתת מענה לקהילת בית הספר בעידן הקורונה.

הנחות היסוד הניהוליות של המודל:

1. התגייסות מוחלטת של המנהל, השדרה הניהולית של בית הספר וצוות המורים – היא תנאי הכרחי להצלחת היישום של המודל. רק צוות מורים שהוכשר לכך והמחויב לדרך הפדגוגית המאתגרת, יכול להצליח להוביל שינוי.
2. מנהלים מצליחים ומורים מובילים אינם יכולים להצליח לבד: ליווי של יועץ אקדמי ומומחי תוכן הוא בגדר חובה.
3. העצמת מורים היא תנאי להעצמת תלמידים.
4. השונות האנושית היא האתגר הגדול ביותר שעימו המורים בשדה מתמודדים. ניתן לקדם אנשים רק מתוך אהבה, הכרה בשונות כהזדמנות ומחויבות לזהות את נקודות החוזק של התלמידים כדי להעצימן.
5. ההורים הם "בונוס" בתהליך החינוכי.  המטרה היא להפוך אותם למעורבים, למאמינים ולתומכים, אך אין תפקידם להפוך למורים.

ארבעת המרכיבים המרכזיים של המודל הבית-ספרי

המודל הייחודי של "גבים" כולל ארבעה מרכיבים. מרכיב הליבה המרכזי הוא המרכיב הפדגוגי, המשפיע על שלושת המרכיבים הנוספים שהם המרכיב הארגוני, מרכיב פיתוח הצוות ושותפות ההורים. המרכיבים האלו שזורים זה בזה וביחד מקדמים את התפיסה החינוכית הבית-ספרית.

המרכיב הפדגוגי

העיקרון שבבסיס המרכיב הפדגוגי הוא תפישה של החינוך למצוינות כערך מרכזי המעלה תחושת מסוגלות, מגביר מוטיבציה ומביא לחוללות עצמית.

אלה הן דרכי הפעולה:

• איתור מתמיד של נקודות החוזק של תלמידים וראיית כל תלמיד כמצוין בפוטנציה, בין שביחס לעצמו, לכיתה או לקבוצת המצוינים.
• שיעורי החינוך למצוינות:  קיום שיעור שבועי במערכת לכל כיתה, שבו דנים בהתנהגות המקדמת מצוינות, חשיפה לדמויות מופת, הצבת מטרות כיתתיות ואישיות, בניית רשתות תמיכה ודיון חוזר בנושא ערך המצוינות.
• הפעלת קבוצות מצוינות בהתאם למגוון האינטליגנציות:  תכנון הקבוצות מביא בחשבון את מגוון התלמידים בבית הספר ואת שונות הכישורים שבהם הם יכולים להצטיין לאור ריבוי האינטליגנציות. כך נוצרו קבוצות הנותנות דגש לכישורים מגוונים כגון קוגניטיביים, יצירתיים, אומנותיים, ספורטיביים ועוד.
• אופן פעולת קבוצות המצוינות:  לכל קבוצה כזו יש תבחיני קבלה ברורים וידועים לכל התלמידים; הלמידה בקבוצות המצוינות היא דו-גילית או רב-גילית בהתאם לתחום המצוינות; תחומי הלימוד מכוונים להעשרה ולהעמקה ונועדו להקנות לתלמידים מיומנויות של לומד עצמאי.

דוגמאות לפעילויות יוצאות דופן של קבוצות המצוינות:

קבוצת המצוינים בתחום מדעים זכתה לייצג את ישראל בכנס מדעי מטעם "ברודקום" שהתקיים בארצות הברית. הקבוצה, שעבדה בשיטת PBL, פיתחה תא סולרי מתנייד המשנה את מיקומו ביחס לזווית קרינת השמש, לקבלת אפקטיביות מרבית של פעולתו. את הפרויקט ליווה המורה למדעים של הקבוצה בשיתוף עם מנחה מתחום הפיזיקה;

בקבוצת מצויני כתיבה זכו התלמידים לפרסם סיפורים בספרים שהוצאו לאור;

בתחום האתלטיקה זכו תלמידים רבים בתארים של אלופי ישראל.

המרכיב הארגוני

בבית הספר פועלת מערכת השיעורים הנדרשת לפי חוק במשרד החינוך, אך בנוסף מתנהלת בו מערכת שיעורים נוספת ומסועפת של שיעורי מצוינות. באופן זה כל תלמיד זוכה לחיזוק של תחומי העניין שלו לפי העדפתו האישית. בבית הספר פועלות כיום כ-26 קבוצות מצוינות.

בבית הספר פועלים בשגרה גם מספר צוותי מורים. לכל צוות כזה יש תחומי אחריות ומפגשים על בסיס קבוע לדיווח, קבלת משוב ותכנון. הצוותים הייחודיים פועלים בתחומים כגון:

צוות ייעוץ אקדמי וארגוני - אחראי לתכנון ולפיתוח אסטרטגי של ארגון בית-ספרי, יחד עם יועצת ארגונית ויועצת אקדמית.

צוות מח"צ - מצוינות חדשנית צומחת – הוא צוות המו"פ של בית הספר, מפתח וכותב פדגוגיה ייחודית ואמון על הטמעתה. עם שאר פעילותיו של הצוות נמנים כתיבה של דגם לשיעור מיטבי המחנך למצוינות המיושם כמעט בכל השיעורים במערכת בית הספר, עדכון המורים בסוגיות הנדונות במאמרים חדשים בספרות המחקרית ועוד. נוסף לכך, הצוות מנהל את העשייה הפנים והחוץ בית-ספרית הכוללת עבודה מול אגף המו"פ של משרד החינוך ומנהל בכל שנה מעל עשרות ביקורים של צוותי חינוך ואנשי חינוך מכל הארץ בבית הספר.

צוות ניהול – הצוות אחראי לקידום מנהיגות בית-ספרית ולהעצמת מנהיגות הביניים.

מורים מובילים – תפקידם להוביל את הצוות בפיתוח כלים ומתן מענה לסוגיות מאתגרות בתחומי התוכן השונים.

צוות הערכה ומדידה – בלמידה מרחוק פיתח הצוות תעודה חדשה ומותאמת, המעריכה את התנהלות התלמידים כמצוינים גם בקורונה בהיבט על מיומנויות חברתיות ורגשיות, וכן בהיבט של רכישת מיומנויות של לומד עצמאי.

מרכיב טיפוח ופיתוח צוות

פיתוח וטיפוח של צוות בית-ספרי הם העוגן המרכזי של כל תוכנית פורצת דרך. תמיכה, פיתוח מקצועי, יצירת אווירה שיתופית ומפרגנת ואוזן קשבת של ההנהלה לכל הבעיות, ההצעות והמצוקות העולות מן הצוות, הם תנאי הכרחי לגיוס הצוות להתמודדות עם האתגר שבפניו בית הספר ניצב.

לדוגמה, המורה לחינוך גופני חלמה במשך שנים להוביל את תלמידיה לאליפות בתחום האתלטיקה. מרכז העמקה אתלטי שהוקם לאחר מאמצים והשתדלויות מרובות, פועל כל יום מבוקר עד ערב בשיתוף פעולה עם המרכז להכשרת מורים לחינוך גופני. היום, המרכז שהוקם בבית הספר מתהדר בחמישה עשר אלופי ישראל. חלומו של המורה לחינוך גופני הפך למציאות.

מרכיב קהילתי – שותפות הורים

הנהגת ההורים המרכזית של בית הספר לוקחת חלק פעיל ושותפה בתכנון ובהובלת הקהילה, כדי ליצור עולם טוב יותר עבורם ועבור ילדיהם. מפגשים סדירים מתקיימים בין הנהגת ההורים וצוות בית הספר. במפגשים אלה נדונים נושאים הקשורים לפעילות החינוכית של בית הספר ולפעילות הקהילתית שבית הספר לוקח בה חלק. בבית הספר "גבים" הוקם גם בית ספר להורים. בימים אלה הפך גם הוא לקהילה הלומדת מרחוק, אשר מתנהלים בו מפגשי למידה באופן סנכרוני וא-סנכרוני.

מקורות

ארזי, ס' וסבג, י' (2020). הגברת מצבי הסיכון של ילדים ובני נוער נוכח משבר הקורונה. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

בן אריה, א', ברוק, ש'' ופרקש, ח' (2020). תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער בישראל בנוגע לוירוס הקורונה וחייהם האישיים. מכון חרוב.

בן־חורין, י' (2009 ). טיפוח מצוינות. אאוריקה, 28, 8-1.

בלס, נ' (2020). הישגים ופערים במערכת החינוך בישראל: תמונת מצב. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

דהאן, י' (2007). תיאוריות של צדק חברתי. משרד הביטחון.

זהר, ע' ורזניק, מ' (2019). המלך הוא עירום. ביטאון מכון מופ"ת, 63.

ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת (12.10.20).

כשר, א' (2003). ההצטיינות, גם בהוראה, כתב עת לענייני הוראה בחינוך הגבוה, 2. המכללה למינהל.

נאות-עופרים, י  וארזי-חטאב, ה' (2014). החומרים שמהם עשויה ההצלחה – רקע תיאורטי לתוכנית תיעוד ההצלחות וממצאיה. מכון אבני ראשה.

קינן, ע' (2020). חינוך בימי קורונה: דעה על היבטים במערכת החינוך הישראלית בראי משבר קורונה. מחקר הנגב, ים המלח והערבה, 12(2), 55-50.

רחמל, ש' וזוהר, ח' (2010). המצוינות וההצטיינות בבתי הספר.  משרד החינוך.

שדמי, ח' (2019). למידה חברתית-רגשית; תפיסה ופרקטיקה בעבודת השירות הפסיכולוגי ייעוצי. ביטאון מכון מופ"ת, 64.

Berkowitz, A., Moore, H., Avi Astor, R., & Benbenishty, R. (2017). A Research Synthesis of the Associations Between Socioeconomic Background, Inequality, School Climate, and Academic Achievement. Review of Educational Research, 87(2), 425–469.

Cahan, S., Casali, N., Herskovitz, A., & Segev, E. (2017). Is Israel’s low rank on international achievement tests really surprising? Israel Affairs, 23(5), 883-907.

Mayer, S. E. (2002). How economic segregation affects children’s educational attainment. Social Forces, 81(1), 153-176.

Ravitch, D. (2001). Left back: A century of battles over school reform. Simon and Schuster.

Shin, H. (2020). Technological Innovation in Public Education in the Era of COVID-19: Focusing on Distance Education Policy in South Korea. Asian Journal of Innovation and Policy, 9(2),  207-222