הצבת מתכשרים להוראת היסטוריה באתרי זיכרון לאומיים

Coddington, N. (2020). Putting it in Technicolor: The influence of a pre-service teaching residency at a historic site, archive, library, or museum on in-service pedagogical practices. Journal of Social Studies Research, 44, 2, 219-238

עיקרי הדברים:

● הצבת סטודנטים להוראת היסטוריה באתר מורשת לאומי יכולה להשפיע לחיוב על התפתחותם המקצועית, לחשוף אותם לידע קריטי, לחזק את ביטחונם ולהעשיר את ארגז הכלים הפדגוגי שלהם

● תוכניות להכשרת מורי היסטוריה בארה"ב משלבות יוזמות חדשניות, כגון: ניתוח ראיות ומסמכים ואירועי דיבייט

● סטודנטים להוראת היסטוריה שהוצבו באתרי מורשת לאומיים רכשו יכולת להכין מערכי שיעור יצירתיים, להוביל דיונים מסקרנים בכיתה, להציג בפני התלמידים אמיתות מאתגרות ולהטמיע בהם יכולת חשיבה ביקורתית ומיומנויות הצגת טענות והתדיינות

● מטבע מורכבותם של אירועים היסטוריים, הנרטיב המוצג בספרי ההיסטוריה הרשמיים בארה"ב אינו משקף את תמונת המציאות בצורה מדויקת לחלוטין

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הוראת היסטוריה

הוראת היסטוריה

מורי היסטוריה רבים נוטים ללמד בשיטות מסורתיות הכוללות הרצאות מונוטוניות, הסתמכות מלאה על חוברת לימוד, שינון תאריכים ועובדות ותרגול באמצעות שאלות נכון\לא נכון, מבחנים רב-ברירתיים ומשימות השלמת משפטים.

על מנת לשכלל את סגנון ההוראה הזה, תוכניות להכשרת מורי היסטוריה בארה"ב משלבות מגוון יוזמות חדשניות מתוך מטרה להטמיע וליישם שיטות הוראה חדשניות בבתי הספר. למשל, למידה מבוססת תלמיד, ניתוח ראיות ומסמכים, קישור האירועים ההיסטוריים להווה, יצירת ידע חדש, אירועי דיבייט ושליחת מורים להתנסות מעשית באתרי זיכרון לאומיים, ארכיונים, מוזיאונים, ספריות ועוד (Van Hover & Hicks, 2018).

ואכן, נמצא שסטודנטים להוראת היסטוריה שהוצבו באתרי מורשת לאומיים סיגלו לעצמם יכולת להכין מערכי שיעור יצירתיים, להוביל דיונים מסקרנים בכיתה, להציג בפני התלמידים אמיתות מאתגרות ולהטמיע בהם יכולת חשיבה ביקורתית ומיומנויות הצגת טענות והתדיינות (Patterson & Woyshner, 2016).

במשך שלוש שנים חקר פוגו (Fogo, 2014) תוכניות שנתיות של לימודי היסטוריה בחטיבה העליונה בארה"ב. לצורך כך, רואיינו 23 מורים ותיקים, 16 חוקרי חינוך ו-11 היסטוריונים. הוא זיהה תשע פרקטיקות לימוד בולטות בתיכונים בארה"ב:

1. ניתוח אירועים היסטוריים;

2. בחינת אמיתות היסטוריות באמצעות שאלות פתוחות;

3. קריאה וכתיבה של חומרים היסטוריים;

4. שילוב מושגים היסטוריים בשיח כיתתי אקטואלי;

5. דיון מעמיק בהשלכות של אירועים היסטוריים;

6. פיתוח יכולת נימוק ושכנוע;

7. טיפוח החשיבה הביקורתית;

8. השוואת העבר להווה;

9. הסקת מסקנות;

הכשרה להוראת היסטוריה

הספרות האקדמית מראה שחוויות והתנסויות באתרי זיכרון מסייעות למורי היסטוריה, בעיקר למורים מתחילים, לפתח ולגבש שיטות לימוד חדשניות. שכן, כתוספת לטקסט הכתוב בספרי הלימוד, המורים זוכים לבחון ולהעריך את הרלוונטיות, החשיבות והרב-ממדיות של הנושא אותו הם מלמדים כאשר הם בוחנים אותו לעומק בעצמם באנדרטה, ארכיון, אתר הנצחה, בית עלמין, מוזיאון או ספריה.

הגם שהם בקיאים בחומרי הלימוד, מורי היסטוריה, ותיקים ומתחילים כאחד, עלולים להתקשות להעביר שיעורים בצורה חדשנית ומלהיבה. מכאן, שהצבת מתמחים ומורים מתחילים באתרי מורשת, תחת חסותם של מדריכים, מורי דרך והיסטוריונים, עשויה לשפר את טכניקות ההוראה העתידיות שלהם ולסייע להם להעביר תכנים בצורה משודרגת (Lee & Hannafin, 2016).

מתודולוגיה

מחקר זה בחן אילו שיטות הוראה סטודנטים להוראת היסטוריה יכולים לפתח במהלך התמחות מעשית באתר זיכרון, גנזך, ספריה או מוזיאון? לשם כך, רואיינו ותושאלו שישה מתכשרים להוראת היסטוריה באוניברסיטה במזרח ארה"ב אשר הוצבו באתרי מורשת במהלך התואר. במקביל, נבחנו מערכי השיעור אותם בנו ויישמו בשלב ההתמחות המעשית.

מאחורי הקלעים של ההיסטוריה

כאמור, הצבת המתכשרים באתרי מורשת חשובה להתפתחותם המקצועית מכיוון שהיא חושפת אותם לאירועים, סיפורים, מקורות, משאבי מידע וקולות מוחלשים שאינם מוזכרים במוסדות ההשכלה הגבוהה ולעיתים מודרים מן הסיפר ההגמוני הלאומי. הגישה אל מאחורי הקלעים, לכאורה, עשויה לשנות את הפרספקטיבה של המתכשרים, לחשוף אותם לאג'נדות נוספות ולחדד את תפיסת עולמם.

עם זאת, ההבמוסדות ומחלקות להכשרת מורים, סטודנטים להיסטוריה לומדים תאריכים, עובדות, מאורעות ותיאוריות. אולם, בזכות הצבתם באתרי מורשת לאומיים, הם גם מעבדים ידע, צוברים ביטחון, מתבוננים בנקודת מבט סקטוריאליות, מבחינים בנרטיבים נוספים אשר מושמטים מספרי הלימוד וזוכים לחוויית לימוד מעשירה ומשמעותית.בנה שהנרטיב המוצג בספרי ההיסטוריה של החטיבה העליונה אינו משקף את תמונת המציאות בצורה מדויקת אינה מקנה למורים את הזכות ללמד בכיתה נרטיבים לעומתיים וחתרניים. במקום זאת, על המורים לדעת לתווך את המידע הרגיש באופן שקול וערכי.  

מתכשרים להוראה שהשלימו התמחות באתר מורשת חשו בנוח להמשיך לעבוד עם האוצרים, המדריכים, מורי הדרך או ההיסטוריונים עמם באו במגע במהלך השנה. בין היתר, לצורכי התייעצויות, הרצאות אורח, הצגת ראיות ומסמכים ואף סיורים מודרכים. למעשה, נמצא שלסטודנטים שהתמחו באתר מורשת סיכוי גבוה בהרבה לשלב מיצג או מסמך היסטורי אותנטי במהלך השיעור. עוד נמצא כי תהליך ההכשרה משתדרג כאשר הוא נעשה תוך שיח קולח עם עמיתים, מדריכים, מומחים או חוקרים. (Morentin & Guisasola, 2015).

לגעת בהיסטוריה

במלאכת הוראת ההיסטוריה בחטיבה העליונה, קשה מאוד לחקות, להעריך ולנתח ראיות, ממצאים או אתרים היסטוריים באמצעות חוברות לימוד או תצלומי מצגת. בהקשר זה, למתכשרים ניתנה גישה למסמכים, ספרים, תעודות ומקומות אשר נסתרים לעיני ציבור המבקרים בשגרה. כמו כן, הם זכו לסיור מקיף ואף קיבלו אישור להשתמש בפריטים ההיסטוריים לצורכיהם. בהקשר זה, צוטט מתכשר בשם פול: "אני יכול למצוא מידע באינטרנט או לקרוא אינספור ספרים ומחקרים. אבל, עבודה בתוך אתר היסטורי מאפשרת לך לגעת בהיסטוריה, להסתכל עליה מקרוב ובעין ביקורתית, לגלות ראיות חדשות ולחשוב על רעיונות חדשים עבור התלמידים".

דיון ומסקנות

מחקר זה מצביע על הפוטנציאל הגלום בהצבת מתכשרים באתרי מורשת לאומיים. שכן, התנסות זו יכולה לסייע למורים לברור, לאמץ וליישם פרקטיקות הוראה מיטביות וחדשניות, לשלב חומרים אקטואליים ולהרחיב אופקים.

המתכשרים סברו כי הימצאותם באתרי מורשת הכינה אותם לכניסה להוראה באופן חוויתי שקורסים תיאורטיים אינם מיטיבים להמחיש. כמו כן, הם ציינו לשבח את השילוב בין ההימצאות בתוך מרחב הזיכרון הפיזי לבין האינטראקציות החברתיות עם נציגי האתר.

רשימת המקורות

Fogo, B. (2014). Core practices for teaching history: The results of a Delphi panel survey. Theory & Research in Social Education, 42, 2, 151-196

Lee, E., & Hannafin, M. J. (2016). A design framework for enhancing engagement in student- centered learning: Own it, learn it, and share it. Educational Technology Research and Development, 64, 4, 707-734

Morentin, M., & Guisasola, J. (2015). The role of science museum field trips in the primary teacher preparation. International Journal of Science and Mathematics Education, 13, 5, 965-990

Patterson, T., & Woyshner, C. (2016). History in other contexts: Pre-service history teachers' field placements at cultural institutions. The History Teacher, 50, 1, 9-31

Van Hover, S., & Hicks, D. (2018). History teacher preparation and professional development. In S. A. Metzger & L. M. Harris (Eds.), The Wiley international handbook of history teaching and learning (pp. 389-418). New York, NY: Wiley-Blackwell