ממבחנים בין-לאומיים לפרויקט "חינוך 2030"

פינטו, א' (2020). "ממבחנים בין-לאומיים לפרויקט "חינוך 2030". בתוך: תפיסת החינוך של פרויקט 2030 - מקומו של החינוך במציאות המשתנה. היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד, אגף מו"פ, ניסויים ויזמות, משרד החינוך

עיקרי הדברים:

• בכוחם של המבחנים הבינלאומיים להשוות לא רק בין מדינות, אלא גם בין מגזרים שונים באותה מדינה – וכך ללמד על מידת אי השוויון והנגישות בחינוך בתוך המדינה
• המבחנים הבינלאומיים יכולים להצביע על הקשר בין הישגים לבין עמדות תלמידים כלפי בית הספר, או בין הישגים לאוטונומיה ולרמת ההשכלה של מורים
• יש להכין את התלמידים לתנאים המשתנים במציאות ולפתח בקרבם מצפן אמין וכישורי ניווט בעולם של תנודתיות, אי-ודאות, מורכבות  עמימות
• השתעבדות מופרזת למבחנים עלולה להביא לתפיסה תועלתנית ותחרותית של החינוך, וכן לשעבוד החינוך לצורכי השוק ולהתמקדות בהכנה לבחינות ולהשגת ציונים
• בנוסף למתמטיקה, שפה ומדעים, על המבחנים הבינלאומיים לבדוק חשיבה יצירתית וביקורתית, את הכושר לשתף פעולה ואת הכושר לפעול בעולם גלובלי, משתנה במהירות ורב-תרבותי

בשיח הציבורי והתקשורתי משמשים המבחנים הבינלאומיים כגון PISA מעין אולימפיאדה חינוכית – תחרות דירוג עולמית שמזמנת גאווה לאומית או הלקאה עצמית, לפי התוצאות. ואולם למבחנים אלה יש מטרות נוספות, חשובות יותר, והם יכולים ללמד על השפעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות על טיב החינוך, על הקשר בין הישגים לבין עמדות תלמידים כלפי בית הספר, או בין הישגים לאוטונומיה ולרמת ההשכלה של מורים. בכוחם של המבחנים הבינלאומיים להשוות לא רק בין מדינות, אלא גם בין מגזרים שונים באותה מדינה – וכך וללמד על מידת אי השוויון והנגישות בחינוך בתוך המדינה.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מבחנים בינלאומיים

השתעבדות מופרזת למבחנים בין לאומיים היא תוצאה מכך שהידע נתפס כמשאב בר המרה לערכים כלכליים, כאשר ההשכלה נתפסת כהון והחינוך נתפס כמוצר. הדבר מוביל לתפיסה תועלתנית ותחרותית של החינוך, וכן לשעבוד החינוך לצורכי השוק ולהתמקדות בהכנה לבחינות ולהשגת ציונים.

השלטה גורפת של סטנדרטים אחידים וכלכלת ציונים היא מרקטיזציה (marketization) של החינוך: בתי הספר פועלים כחברות מוכוונות-שוק.

תנועת הסטנדרטים בחינוך הושפעה מהתפיסה לפיה מערכות החינוך נדרשות ליצור את כוח העבודה עבור המשק, מצופה מהן לעמוד בסטנדרטים של איכות תהליכים, איכות מוצרים ויכולת השוואה ביניהם בקנה מידה רחב.

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בישראל נאמר ש"מערכת העובדת על-פי סטנדרטים היא מערכת המכוונת להשגת תוצאות על-פי יעדים שהוגדרו לה או שהוגדרו על-ידה, והמחייבים את כל הפועלים בה".

כחלק מתפיסה זו, הגדיר משרד החינוך סטנדרטים בחינוך כהישגים הנדרשים מהתלמידים בידע, בערכים ובמיומנויות, תוך הצהרה, שסטנדרטים הם מסגרת ומתווה לתכנון לימודים ולהערכת הישגים, תומכים באחריותיות המורים כי הם מאפשרים להם לדעת בבירור מה עליהם ללמד וללמוד, מה על התלמידים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות בכל מקצועות הלימוד בגילאים השונים, מהם ציוני הדרך בנקודות זמן מוגדרות ומה נדרש מהם בבית-הספר (חוזר מנכ"ל 2.13-27).

טיעונים בעד הצטרפות ישראל למבחנים בינלאומיים

1. בעולם גלובלי חשוב להיות חלק ממשפחת העמים.
2. המבחנים הם אובייקטיביים ואינם נתונים ללחצים של בעלי עניין במערכת החינוך.
3. תוצאות המחקרים מספקות מידע מהימן על מערכת החינוך בישראל בפרספקטיבה בין-לאומית לאורך זמן.
4. פרסום התוצאות ממקד את תשומת הלב הציבורית במערכת החינוך (קליגר 2011).
5. לאור אחידות הידע הנדרש באנגלית, במתמטיקה ובמדעי הטבע – לגיטימי לבחון מקצועות אלה בסטנדרטים אחידים לאורך מדינות ותרבויות שונות. אחד ועוד אחד הם שניים בכל מקום בעולם, ובכל מקום בעולם חשוב לדעת שאחד ועוד אחד הם שניים.

טיעונים נגד ההצטרפות של ישראל למבחנים בינלאומיים

1. הנתונים מעידים שאין בהכרח התאמה בין הישגים במבחנים הבינלאומיים ובין עתיד כלכלי טוב יותר למדינה (בלס, 2016).
2. במבחנים אלה אין בחינה של השוני התרבותי, ויש להיזהר בהסקת מסקנות.
3. סכנה להפעלת לחץ להתאים את תוכנית הלימודים המקומית לסטנדרטים בינלאומיים אחידים שאינם מתאימים לחברה הספציפית ולצרכיה (צמרת 2011).
4. המבחנים עלולים להביא השתעבדות להכנה מופרזת לקראתם ולהתמקדות יתר בתחרות ובציונים, על חשבון למידה מעמיקה וערכים.

מבחן PISA כמקדם שינוי גלובלי

מבחן פיז"ה פותח בסוף שנות התשעים. כיום הוא כולל יותר מ-80 מערכות חינוך שהן כ-80% מהכלכלה העולמית.

אנדריאס שלייכר, מנהל החינוך והמיומנויות ב-OECD שגם אחראי על PISA, טוען כי כדי לעמוד במבחן הזמן יש להוסיף למבחנים הבינלאומיים בדיקה של כישורים נוספים על קריאה, מתמטיקה ומדע במבחנים (Schleicher 2017). עם כישורים אלה נמנים:

1. הערכה של מיומנויות שיתוף פעולה.
2. הערכה של מיומנויות גלובליות: מיומנויות המגדירות את היכולת לבחון נושאים גלובליים ובין-תרבותיים במגוון היבטים ונקודות מבט, לפתח קשרים משמעותיים עם אנשים מתרבויות שונות ולקדם פעילות למען רווחה קולקטיבית ופיתוח בר קיימא.

כשירות גלובלית נתפסת כליבת החזון לחינוך במאה הנוכחית, וכוללת שלושה עקרונות:

• הון: הון עצמי וצמיחה כוללת נפגעים מהעלייה באי-השוויון, בהכנסות ובהזדמנויות, ומכך שילדים עניים מקבלים חינוך ירוד. הכלכלה הדיגיטלית משנה באופן קיצוני את אופי התעסוקה ופוגעת ביכולת ההשתכרות של רבים.
• לכידות: מהגרים המגיעים ממדינות השקועות בעוני ובמלחמה דורשים מהמדינות המארחות למצוא דרכים לשלב את המגוון האנושי ולהימנע מקיצוניות ומפונדמנטליזם.
• קיימות: הצורך לענות על צורכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם שהוא רלוונטי היום יותר מאי פעם. יעדי הפיתוח בני הקיימא של האו"ם נמצאים בראש סולם העדיפויות של הקהילה הבין-לאומית לנוכח הפגיעה בסביבה, שינויי האקלים, צריכת-היתר והצמיחה של האוכלוסייה.

שלייכר קורא גם לשיפור המידע הקונטקסטואלי (הקשור) הנאסף ולשיפור רמת הנתונים. וזאת, כדי לספק תובנות מוחשיות יותר ביחס למה שנדרש מהתלמידים כדי ללמוד טוב יותר, למורים כדי ללמד טוב יותר, ולבתי-הספר - כדי להיות יעילים יותר. כך ניתן יהיה לפתח משוב משמעותי לבתי-ספר, המבוסס על מסדי ענק של נתונים (Big Data). קואליציה של ממשלות, של עסקים ושל יזמים חברתיים תוכל להפגיש ממצאים, חדשנות ומשאבים, ולהפוך את הלמידה לזמינה לכול. המעצמה החינוכית הבאה תהיה זו שבה ישכילו לשלב את ההיררכיה של המוסדות עם הכוח של זרימת המידע המשותפת, וימנעו יריבות בין החברה האזרחית והממשלה בכל הנוגע  שליטה ולבעלות על המידע.

לפי שלייכר, יש לפעול להפיכת PISA למשמעותית מעבר לעולם המתועש. ככל שמספר המדינות המצטרפות ל-PISA עולה, כן יש לפתח מודלים לתכנון וליישום כדי לענות למגוון המדינות המעוניינות, כולל בעלות ההכנסה הבינונית והנמוכה. מדינות אלה נתקלות במכשולים כלכליים וטכניים, החל מהצורך לתרגם ולנהל את ההערכה וכלה בקידוד תגובות  תלמידים.

שלייכר מוסיף כי מעולם לא הייתה דחיפות רבה יותר או הזדמנות טובה יותר לקדם את נושא ההערכה אל קידמת הזירה החינוכית. לדבריו, יש להעריך נכונה כיצד ניתן להכין את הלומדים לתנאים המשתנים במציאות ולפתח בקרבם מצפן אמין וכישורי ניווט בעולם של תנודתיות, אי-ודאות, מורכבות  עמימות (VUCA). בסביבה עתירת טעויות וכשלים המובילים ללמידה ולצמיחה, הדורשת ללמוד מיוצא הדופן, ובמציאות שבה משתנים כללי המשחק חדשות לבקרים קשה מאוד ללמד, להעריך ולבדוק את סוגי המיומנויות הנדרשים להתמודדות עם העולם המשתנה.

לבחון לא מה יודעים, אלא מה עושים עם הידע

קיים קושי להבטיח את איכות ההערכות, מבלי לסכן את תקפותן ואמינותן של התוצאות.  כך למשל, במציאות שבה העולם מתגמל אנשים על מה שהם עושים עם ידע ולא על מה שהם יודעים,  גישה הקונבנציונלית לפתרון בעיות חייבת להשתנות. פירוק כל בעיה למרכיביה ובחינת הלומד על הטכניקות לפתרון כל קטע, התחלפה בצורך למזג ולחבר את הפיסות שונות. השינוי דורש מערך שונה של מיומנויות, כמו סקרנות, פתיחות, יצירת קשרים בין רעיונות הנראים לא קשורים והכרה וקשב לידע בתחומים אחרים.

פיתוח חדשנות הוא מיומנות המאפיינת שיתופי פעולה וידע, שרק לעיתים נדירות היא תוצר של אנשים העובדים בבידוד. מיומנות כזו מעלה צורך לפתח מבחנים יכולים ללכוד חשיבה יצירתית מאחר שאינה ניתנת להערכה באמצעות בחינות האוסרות שיתופי פעולה.

הדרישות החדשות של כלכלת הידע, שוק העבודה והעולם הגלובלי המשתנה במהירות יובילו לפיתוח מבחנים ושיטות הערכה חדשים; אלו, מצדם, צפויים לשנות את מדיניות החינוך: נהלים, סדרי עדיפויות, התאמת תכנים, תוכניות לימודים ודרכי הוראה.

ביבליוגרפיה

בלס, נ' (2016). נחום בלס. מה ערכם של המבחנים הבין-לאומיים למערכת החינוך. מרכז טאוב

חוזר מנכ"ל 3.1-27 נוהלי עבודה של בתי-ספר יסודיים על-פי סטנדרטים

צמרת, צ' (2011). ריאיון עם י' אחימאיר, רשת ב'

קליגר, א' (2011). מבחנים בינלאומיים כסטנדרטים למערכת החינוך, המכללה האקדמית בית ברל

Schleicher, A. (2017). The future of PISA, - OECD Paris. Tertium Comparationis Journal for International und Interkulturell Vergleichende, Erziehungswissenschaft, 23, 1, 113–124, 2017, Germany: Waxmann Verlag GmbH